הר המוריה/שגגות/י

הר המוריה ‏ שגגות י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצותן

שיקריבו וכו'. כריתות ט' א' י' ב' תוספתא פ"א.

בין

בזדון וכו'. שבועות ל' א' ושם ל"ד א' ב' תוספתא שם פ"ב תו"כ ויקרא דבורא דחטאת פרשה ח' ופי"א יעו"ש.

ב

עשירה

מביאה וכו'. כריתות י' ב' ותוספתא שם ומבואר בתורה פרשת תזריע.

משגת

לשה וכו'. תו"כ תזריע פ"ד ויש לעיין למה צריך לרבות במנחות צ"א ב' דכבש יולדת בעי נסכים תיפוק ליה מהכא ועיין לקמן הלכה ד' ד"ה אין ידו והבן.

ג

מביא

שלש וכו'. פי"ד דנגעים מ"ז.

שני

כבשים. עיין במל"מ שתמה למה לא כתב שיהיו שניהם שוין יעו"ש וכן תמה לקמן פ"א מהל' מחוסרי כפרה ה"ג והנה י"ל דסמך רבינו על מאי דאיתא במשנה פי"ד דנגעים דציפרים צריכין שיהיו שוות ולא כתב גבי כבשים דצריכים שיהיו שוים ש"מ דמתניתין לא ס"ל כך אבל בתו"כ מצורע פ"ב איתיה ואולי רבינו סמך על המשנה טפי וצ"ע בזה. והנה ראיתי בשאלתות פרשת מצורע דכתב דהא דבעינן דצפרים שיהיו שוות היינו שיהיו ממין אחד דוקא ולא משני מינים יעו"ש וזה לא שייך גבי כבשים א"כ ל"ל דבעינן שיהיו שוים דודאי הכי איתא וצ"ע הא במשנה דנגעים מבואר דצריך שיהיו שוים במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחת וכמו שפסק רבינו בפי"א מהל' טומאת צרעת הלכה ח' יעו"ש ועיין בפירוש הרמב"ן על התורה בריש מצורע ששני מינין אפילו בדיעבד פסול יעו"ש היטב ויש לעיין בזה והנה על דין הציפרים יש לעיין מנ"ל דבעינן שיהיו שוים בכל הני דברים הא גבי שעירי יוה"כ כתיב ג' פעמים שני ומינה דרשו שיהיו שוים במראה וקומה ודמים ובלקיחתן כאחת אבל בשני ציפרים לא כתב רק פעם אחת שני ומנין לנו שכל הדברים הללו בם (ואולי זהו טעם השאלתות).

והנה רבינו כתב בנגעים שם בפי' המשניות וז"ל אילו אמר השי"ת ולקח ציפרים לבד היינו לוקחים שתים לפי שמיעוט ציפרים שתים ואמרו שתי ציפרים ירצה בו ההשוייה ביניהם בכל העניינים עוד אמר את הציפור האחת את הציפור החי' הבדילה במעשה שעשה הנה מצוה מן המובחר שיהיו שוים בכל הענינים ואם א"א זה הנה מותר עכ"ל ור"ל לפי שלא הבדילה התורה ביניהם רק במעשה אבל במהותם ממש אחד הם אבל כאן בכבשי מצורע לא שייך זה והנה א"כ הדין נותן שלא יהו שוים רק בדבר אחד (ועיין בתוס' יו"ט שם שהקשה קושייתי יעו"ש היטב והתימה שלא עיין בפי' המשנה לרבינו) וכיון שלא ידעינן באיזה דבר והדבר אינה אלא למצוה בעלמא ולכן השמיט אותם ומ"מ צ"ע בזה. ודע דבציפרים דבעינן שיהיו שוים לכאורה יש לעיין קצת מהא דאיתא בתו"כ שם פ"א ושחט את הציפור האחת הברורה שבשתים יעו"ש והא בעינן שיהיו שניהם שוות ואי מיירי בדיעבד שלא היו שניהם שוות א"כ ל"ל צפור צפור ריבה תיפוק לה מהכא. ואולי לא היה מרבינן מזה אף שאינם שוים בשום דבר דהו"א דמיירי דשוים בקצת דברים ולא בכולם ומ"מ צ"ע בכל זה ואולי רבינו דריש מהכבש הא' שישחוט הברור לאשם אלמא דלא בעינן שיהיו שוים ואי נימא דמיירי בדיעבד א"כ ל"ל כבש כבש ריבה תיפוק ליה מהכבש האחד ואי נימא דצריך כבש כבש אף דלא שוו כלל הא ליתא דמשני כבשים לא ידעינן רק שיהיו שווים בד"א וכנ"ל ולכן דחה את התו"כ מהלכה לגבי מתניתין וצ"ע בכ"ז וה' יאיר עיני.

מביא

שני וכו'. שם בתורה ובכריתות י' ב' ובתוספתא שם פ"א.

ד

שבועת

העדות וכו'. שם בתורה בסוף פרשת ויקרא ובכריתות י' ב' ובתוספתא שם פ"א.

אין

ידו וכו'. עיין בתו"כ ויקרא דבורא דחטאת פי"ח דאיתא שם וז"ל יש לו שה ואין לו צרכיו מנין שיביא קרבן עני ת"ל די שה עכ"ל ועיין בקרבן אהרן שם אות א' מש"כ בזה כי בזה אין לפרש דקאי על נסכים דהא חטאת אין טעון נסכים כמבואר בפ"ב ממעשה הקרבנות ה"ב.

מביא

עשירית וכו'. שם בתורה ובכריתות שם ובתוספתא שם.

מעשה

הקרבנות. פי"ב יעו"ש.

ה

השמועה

למדו וכו'. שבועות ו' ב' יעו"ש כל הסוגיא ובתו"כ ויקרא דבורא דחטאת פי"ב יעו"ש ועיין בלח"מ.

ו

שהאשה

חייבת וכו'. נדרים ל"ה ב' נזיר כ"ד א' ב"מ ק"ד א' נגעים פי"ד משנה י"ב ותוספתא דכתובות פ"ד ובתו"כ מצורע פ"ג פרשה ד' ובירושלמי פ"ד דכתובות ה"ח ובספרי נשא פיסקא ח' יעו"ש והנה מש"כ מרן דליכא מאן דפליג אר' יהודה צ"ע דהא בנזיר מפורש התם דרבנן פליגי עליה יעו"ש וכ"ה בספרי שם וכן ראיתי בזרע אברהם שם שתמה עליו ואולי כוונתו שלא הובא במשנה דעת החולקים ע"ז ועיין בגירסת רש"י ובר"ן דנדרים די"ל דשפיר כו"ע מודים לר"י יעו"ש היטב אבל תמוה היא מהסוגיא דנזיר והספרי הנ"ל ועיין בר"ש דנגעים וברא"ש שם ומדכתב רבינו בסתם מיירי דאפילו חיללה שבת מ"מ הבעל מחויב להביא בשבילה וכ"ה בירושלמי שם ובתוספתא שם והיינו כדעת ר"י אבל לרבנן פטור כדאיתא בנזיר ובספרי שם ובהכי מיירי הש"ס דנזיר אבל במצורע וזבה ויולדת י"ל דגם רבנן מודו וכמבואר בספרי להדיא ודע דבנדרים ונדבות כתבו התוס' התם בב"מ וכן הרא"ש בנדרים שם וכן התוס' בנזיר שם דפטור יעו"ש ויש לעיין א"כ נזירות נמי הא בא בנדר הוא וי"ל לפי שבידו להפר א"כ לא חיישינן שמא תכעיסהו במתכוין א"נ כמש"כ התוס' בב"מ שם דלא חיישינן שתדור לאסור עצמה ביין כדי להכעיס לבעל יעו"ש.

ומביא

אדם וכו'. שם בנגעים משנה הנ"ל ובתו"כ שם יעו"ש.

ז

מביאין

קרבנן וכו'. והראב"ד כתב ע"ז וז"ל א"א אין המלך חייב בשמיעת קול ולא המשיח בטומאת מקדש וקדשיו עכ"ל והנה לבאר דבר זה יש להאריך קצת דהנה בהוריות ח' ב' איתא במשנה וז"ל אין חייבין על שמיעת קול על ביטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו והנשיא כיוצא בהם דריה"ג ר' עקיבא אומר הנשיא חייב בכולן חוץ משמיעת הקול עכ"ל ושם ט' א' איתא וז"ל על שמיעת הקול ועל בטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו בי"ד פטורין והיחיד והנשיא והמשיח חייבין אלא שאין כה"ג משיח חייב על טומאת מקדש וקדשיו דברי ר' שמעון ומה הן מביאין קרבן עולה ויורד ר' אליעזר אומר הנשיא מביא שעיר עכ"ל והנה הסתירה מבוארת דבקמייתא קאמר דהנשיא פטור מכולם ובברייתא קאמר דנשיא חייב ורש"י ז"ל פי' דריה"ג ס"ל דנשיא ומשיח פטור מכולן ור"ע ס"ל דנשיא חייב בכולן חוץ משמיעת הקול ומשיח פטור מכולן מקרבן עולה ויורד אבל מייתי פר על כולן ור"ש ס"ל דנשיא ומשיח חייבין על כולם עולה ויורד אלא שאין כה"ג משיח חייב על טומאת מקדש וקדשיו ולא מלך על שמיעת הקול והנה הראב"ד ס"ל דהלכה כר"ש אבל כולן אינך חייבין קרבן עולה ויורד כהדיוט והטעם דפסק כר"ש משום דבפי"ב דפרה מ"ד סתם משנה כוותיה דר"ש עיין תוס' יו"ט וע"ע הוריות י"ב ב' ויומא ע"ג א' וע"ע בכריתות כ"ו א' דנשיא אין בשמיעת קול.

והנה דעת רבינו ז"ל בפי' המשניות דמשנה קמא מיירי בחיוב פר דמשיח אינו מביא פר אבל מקרבן עולה ויורד לא מיירי ת"ק דמשנה קמייתא ובא ריה"ג והוסיף דנשיא פטור לגמרי וכן משיח (כמבואר בש"ס) ור"ע ס"ל דנשיא חייב בכולן רק פטור בשמיעת קול אבל משיח פטור מכולן ובמתניתין בתרייתא ס"ל לת"ק דמתניתין דנשיא ומשיח חייב בכולן בקרבן עולה ויורד רק דר"ש ס"ל דמשיח פטור על טומאת מקדש וקדשיו יעו"ש בפי' המשניות. ובאמת מאד דחוק הוא דלדבריו הת"ק ס"ל דמשיח ונשיא חייב בקרבן עולה ויורד ופטור מפר ור"ע ס"ל דכהן משיח פטור מקרבן עולה ויורד כמבואר שם א' וחייב בפר כמבואר שם ב' וצ"ע בזה. ואולי יצא לו לרבינו שיטתו דבתו"כ ויקרא דבורא דחטאת בתחלתו איתא וז"ל מכל מצות ה' ולא כל מצות ה' פרט לשמיעת קול ולביטוי שפתים ולטומאת מקדש וקדשיו עכ"ל לגבי כהן משיח וכן איתא התם בפרשה ה' לגבי נשיא וכן איתא התם פרשה ז' לגבי הדיוט יעו"ש וכי היכי דגבי הדיוט פי' אינו בקבועה אבל בקרבן עולה ויורד איתיה ה"נ לגבי כהן משיח ונשיא פי' אין דינן בפר ושעיר רק בעולה ויורד אבל באמת גם מכאן אין הכרע דהתם בפרשה ד' לגבי בי"ד נמי הכי איתא יעו"ש ועיין בכל המקומות בקרבן אהרן שם אבל בירושלמי הוריות בפ"ב ה"ח איתא התם וז"ל כיני מתניתא אלא שאין כה"ג חייב על טומאת מקדש וקדשיו דברי הכל והנשיא על שמיעת הקול דברי ר"ש ומינה משמע דרישא דמתני' קמא הוא דברי תנא אחר ולא דברי ר"ש ואף דרבינו לא ס"ל כהירושלמי בזה משום דהסוגיא דהוריות י"ב ב' מבואר דלא כהירושלמי מ"מ חזינן דרישא הוא ת"ק אחר ולא ר"ש היא (ובאמת יש שם בה"ז ובה"ח הרבה ט"ס לדעתי ואין לעמוד עליהם מתוך הספר ויש לעיין בירושלמי עם פני משה) כ"ז יש לדחוק וצ"ע.

ודע דמש"כ מרן דלהכי פסק רבינו דנשיא חייב על שמיעת קול משום דבמלכי בית דוד מעיד יעו"ש ויש לעיין דהא בעצמו כתב בפ"ג מהל' מלכים ה' ז' דמלכי בית דוד מעידין אותו אבל הוא אינו מעיד יעו"ש (וכ"מ מרש"י דשבועות ל"א א' יעו"ש היטב) ומבואר שם דאפילו לאיסורא אינו מעיד יעו"ש היטב ולא כן הוא דעת רבינו יונה בחי' לסנהדרין ועי' בתוס' סנהדרין י"ח ב' ד"ה מעיד וכו') וא"כ הדרא קושיא לדוכתא ועוד הא בהל' שבועות פ"י ה"א כתב בהדיא דאין המלך חייב וצ"ע ושוב ראיתי בתוס' יו"ט שהרגיש בזה.

והנה הא דפסק דכה"ג חייב על טומאת ביאת מקדש וקדשיו י"ל דיצא לו אולי מהא דשבועות י"ז א' דפריך היכי משכחת לה טמא ששימש במיתה הא חייב כרת על הכניסה יעו"ש ואי איתא הא משכחת לה בכה"ג שפטור על הכניסה אבל אי מהא לא אירייא דהא באותה פרשה נאמרה טומאת עבודה וטומאת קדשים יעו"ש היטב בפרשת אמור וע"כ מיירי באותו שחייב על טומאת קדשים כרת הוא חייב על טומאת עבודה מיתה יעו"ש היטב.

גם מהא דמבואר בשבועות ב' ב' דכהן משיח מתכפר על טומאת מקדש וקדשיו בדם הפר נמי אין ראיה די"ל כמש"כ הר"ש בפרק י"ב דפרה מ"ד יעו"ש דהתם מיירי בענין שא"צ להביא כפרה בפ"ע יעו"ש וכמו דאי' בשבועות ז' ב' ח' א' יעו"ש היטב אבל י"ל דרבינו ס"ל דאם צריך הכהן משיח כפרה על דבר שאין היחיד מביא קרבן כ"ש שצריך כפרה על דבר שהיחיד מביא עליה קרבן ודלא כר"ש ועל כרחך התם מכפר על כה"ג על טומאת מקדש וקדשיו כדמוכח התם בשבועות י"ד א' ובשלמא לר"ש התם י"ל דהוידוי ראשון כנגד ביתו אבל הוא עצמו פטור אבל לר"י התם דהוידוי הוא כנגד שעיר העם והוא לו לעצמו א"כ יקשה ל"ל כפרה על עצמו ובזה לכאורה יובן טעם רבינו דפסק בכהן משיח שחייב על טומאת מקדש וקדשיו והבן היטב (וע"ע בתוספתא שבועות פ"א).

1אמנם בזה דפסק דנשיא חייב על שמיעת הקול באמת לא מצאתי ישוב נכון לזה דלכאורה סתר עצמו למש"כ בפ"י מהל' שבועות וכנ"ל וזה א"א לומר דמש"כ התם מיירי דפטור משעיר זה דוחק גדול וה' יאיר עיני להבין תעלומות חכמה (ודע דמש"כ הלח"מ די"ל דלהראב"ד היה גירסא אחרת בברייתא דמייתי הש"ס ותנא אחר הוא ולא ר"ש יעו"ש היטב באמת בתוספתא פ"א דעדיות איתא שם ר' יהודה במקום ר"ש יעו"ש היטב).

כמו

שביארנו. לעיל פ"א ה"ד.

בהל'

שבועות. יעו"ש בפ"ג ובפ"ד מהא דשבועת ביטוי ושם פ"ט מבואר משבועת עדות יעו"ש.

מחוסרי

כפרה. לקמן פ"א.

ח

קרבן

על וכו'. תוספתא פ"א דכריתות ועיין בלח"מ מש"כ לענין נזירות באונס והשיג על הר"מ מטראני יעו"ש האמת אתו ועיין בספרי נשא פיסקא כ"ח ובירושלמי נזיר פ"ח ה"א יעו"ש היטב ובמדרש רבה נשא פ"י.

היה

אנוס וכו'. כן משמע בשבועות י"ח א' ועיין שבת ס"ח ב' יעו"ש היטב וכן משמע בכמה דוכתי.

ט

מעות

לכבשה וכו'. כריתות כ"ז ב' תו"כ ויקרא דבורא דחטאת פרשה י'.

י

והעני

יקח וכו'. כריתות כ"ז ב' ותו"כ ויקרא דבורא דחטאת וכבר נתבאר בפ"ה מהל' פסולי המוקדשין ה"ט וע"ע בתוספתא פ"ד דכריתות.

היה

מורישו וכו'. ערכין י"ז ב' ועיי"ש ברש"י ותוס' ופי' רבינו.

יא

שהפריש

כשבה וכו'. ערכין י"ז ב' ועיין בפ"ה מהל' פסולי המוקדשין ה"י יעו"ש היטב.

יב

עשירית

האיפה וכו'. עיין תוספתא פ"ד דכריתות ועיין לעיל פ"ו מהל' איסורי מזבח ה"ה יעו"ש היטב.

יג

קן

למכרה וכו'. כריתות כ"ח א' יעו"ש ורבינו לטעמיה דס"ל בע"ח אינם נדחים ודחוי מעיקרו אינו דחוי ועיין לעיל פ"ט מהל' מעשה הקרבנות מש"כ מזה.

עני

שהקריב וכו'. כריתות כ"ח א' נגעים פי"ד מי"ב יומא מ"א ב' תו"כ מצורע סוף פרשה ד' יעו"ש.

ועשיר

שהקריב וכו'. שם במשנה ובתו"כ שם ועיי"ש בכריתות וביומא שם מחלוקת בזה במטמא מקדש וקדשיו אם עשיר שהביא קרבן עני אם יצא או לא ורבינו פסק כר' אלעזר א"ר הושעיה משום דרב ששת משמע דס"ל כוותיה יעו"ש.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.