הר המוריה/פסולי המוקדשין/י

הר המוריה ‏ פסולי המוקדשין י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הרי

עלי וכו'. זבחים ס"ז ב' קינים פ"ג מ"ו ומיירי ביולדת עניה כמש"כ רש"י והמפרש והרע"ב.

כמו

שבארנו. לא ידעתי היכן ביאר זה ואולי כוונתו למה שכתב לעיל פי"ד מהל' מעשה הקרבנות ה"ח יעו"ש.

שאם

עשה וכו'. עיין רש"י שם שמפרש שכל קן עשה אחד למעלה ואחד למטה והנה קן הראשון הוא לחובתה והשני הוא לנדרה והכהן אינו יודע איזה מהן עשה בסוף אם התורים או בני היונה לכן תביא שתים וכן פי' המפרש והרא"ש. אמנם מפירוש רבינו במשנה מבואר כי בזה לא איכפת לן דיש לומר דהקודם הוא נדרה והשני היא לחובתה ומיירי דהשני קינים הקריב אחד למעלה ועלה לשם נדרה ובשתים דלמטה עלה לה חטאת מחובתה ונשאר עליה עולה לחובתה וכ"ה דבריו כאן (וכ"ה שיטת הגר"א בליקוטיו) ואולי לפי שס"ל דהא דאין מביאין יונה כנגד תור או להיפך הוא דווקא בחובתה כן וכ"ה באמת במשנה בקינים פ"ב מ"ה וזה שכתב רבינו שאין אדם מביא חובתו גוזל אחד וכו' משמע הא בנדרה שפיר מייתי. ויש לעיין בזה. ומש"כ הראב"ד דמיירי דלא ידע הכהן איזה מין עשה למטה ואיזה מין עשה למעלה עכ"ל בוודאי שכ"ה דעת רבינו דהא כתב שאם עשה בתחלה שני התורין וכו' ואם עשה שני בני יונה למטה וכו' ופשוט.

ב

פירשה

נדרה וכו'. רש"י פירש התם דפירשה נדרה היינו כשנדרה פירשה מה נדרה אם תורים או בני יונה ושכחה מה שפירשה ומן הדין היה לה להביא ג' קינים אחת לחובתה ושתי קינים לנדרה והיא לא עשתה כן רק הביאה ב' קינים ונפסל גוזל אחד מהמובאים לכן צריכה להביא ג' פרידות דהיינו אם מה שהקריבה היו בני יונה צריכה להביא פרידה מבני יונה וב' תורים ואם הקריבה מן התורים תביא פרידה אחת מן התורים ושתים מבני יונה זהו אם הביאה תחלה מין אחד דהיינו ב' הקינים שהביאה היה ממין אחד אבל אם מה שהביאה היו משני מינים דהיינו שקן אחד היה מבני יונה וקן אחד מתורים ושכח איזה עשה אחרון וספק שמא עשה הבני יונה אחרונים וצריך להביא אחד מבני יונה וב' תורים או שמא עשה תורים אחרונים וצריכה להביא תור אחד ושני בני יונה לכן צריכה להביא ב' תורים וב' בני יונה וכ"כ המפרש וסיים וכתב דמצי לאשכוחי ד' פרידות במין אחד והיינו כגון שנשכח מה שנתנה ואין ידוע אם נתנה בני יונה וצריכה להביא עוד בן יונה וב' תורים או שמא נתנה תורים וצריכה להביא תור עם ב' בני יונה ורק ניחא ליה למינקט בידוע מה נתנה וכן פירש הרא"ש כשיטת רש"י והמפרש.

אמנם רבינו כתב בפי' המשניות דרך אחר והוא שפירשה נדרה ר"ל שאמרה בשעה שהביאה שזה הביאה לנדרה וזה לחובתה והוי כאילו נתערבה עולה בחובה שאין כשר אלא העולות שבחובה (כדאיתא לעיל פ"ח ה"ד) וא"כ כאן אין כשר אלא עולה שבחובה וצריכה להביא ג' פרידות א' לחטאת שבחובה וב' לנדרה ומקריבין החטאת למטה והב' עולות למעלה וכ"ז אם הביאה ממין אחד אבל אם הביאה שני מינין והיא פירשה נדרה מן התורים והכהן אינו יודע איזה עשה למטה ואיזו למעלה וחיישינן שמא התורים עשה למטה והבני יונה למעלה וצריכה להביא ב' תורים לנדרה ובן יונה לחטאת או שמא בני יונה עשה למטה וצריכה להביא בן יונה לעולה לכן תביא ב' תורים לעולה וב' בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת יעו"ש וכ"כ הרע"ב שם. והתוס' יו"ט הקשה ע"ז דהא עד כאן לא אמרינן דאין כשר אלא כמנין עולות שבחובה אלא בכהן נמלך אבל כשעבר ועשה מה שיכולין להכשיר מכשרינן מידי דהוה שנתערבה חטאת בעולה וא"כ כיון שלא נמלך והקריב אין לנו לפסול אלא אחד כמו בלא פירשה דאין חילוק ביניהם אלא לכתחלה וכו' ותו קשה דבשני מינים תביא ד' תסגי לה בג' פרידות ממין אחד שכיון שלא קבעה נדרה הרי יכולה להביא נדרה מאיזה מין שתרצה ותביא דרך משל ג' בני יונה שתים לעולה לנדרה ואחת לחטאת ויצתה ממנ"פ שאם אותן שהביאה ראשונה היו תורים לנדרה ונקרבו כולן למטה א"כ בני יונה של חובתה קרבה למעלה ונפסל החטאת ומביא עכשו ג"כ בן יונה לזווגה לעולת חובתה שהיתה בן יונה ואם אותן בני יונה שקרבו למעלה היו של הנדר תהא בן יונה אחד של עולה מהשנים בני יונים שמקריבה עכשו לעולות עם בן יונה שמקריבה ג"כ עכשו לחטאת במקום קן חובתה וכן אתה יכול לפרש אם תרצה להביא ג' תורים דיצאת ממנ"פ עכ"ל.

והנה קושיא הראשונה אינה אלא להרע"ב אבל דעת רבינו אף בדיעבד אין כשר אלא כמנין עולות שבחובה עיין מש"כ לעיל סי' פ"ח ה"ט יעו"ש היטב אבל באמת גם להרע"ב לק"מ דהכא יש לחוש שמא עולות נדרה נעשו למטה וכדאיתא בקינים פ"ג מ"ג חציין למעלה וחציין למטה שתיהן פסולות שאני אומר חטאת קריבה למעלה ועולה למטה ה"נ יש לחוש שקן נדרה נעשה למטה וקן חובתה נעשה למעלה ולכן אין כשר רק עולה שבחובה. ועל קושיא השנייה י"ל דמיירי הכא שפי' נדרה ממין ידוע דהיינו שאמרה הרי עלי קן תורים לנדרי ולכן אינה יכולה להביא בני יונה לנדרה ולכן מביאה ד' דווקא ב' תורים לנדרה וב' בני יונה להשלמת חובתה וזה שדקדק רבינו בפי' המשניות שכתב וז"ל אח"כ אמר פירשה נדרה ר"ל שפירשה אותו ואמרה אלו התורים לנדרי וכו' והרי היא דרך משל פירשה נדרה בתורים וכו' וכ"כ הגר"א בליקוטיו להדיא והרי הוא ע"ד שפרש"י ודעימי' רק דלדבריו צ"ל דשכחה מה שפירשה אמנם לרבינו א"צ לזה רק שיודעת מה שפירשה. ועכשו נתבארו דברי רבינו. אמנם יש לעיין הא אפי' במין אחד יש לחוש שמא הנדר הקריב למטה והחובה למעלה וצריכה להביא ג' פרידות שתים לנדרה ואחת לחטאת או שמא הנדר הקריב למעלה והחובה למטה ונמצא צריכה לעולת חובה אבל באמת לק"מ דאם נימא שהנדר עשה למעלה אין חסר לה רק עולה והרי היא מביאה ב' עולות וממנ"פ יצתה והבן. ומכאן מבואר שאם הקריב תחלה עולה ואח"כ חטאת מהני בדיעבד ועיין לעיל פ"ט מהל' תמידין ומוספין ה"י יעו"ש היטב.

ג

קבעה

נדרה וכו'. דעת רש"י שם שבשעת נדרה קבעה שתביא נדר עם חובתה ביחד ופירשה את המין שתביא ממנו רק ששכחה מה פירשה וכנ"ל בהלכה ב' לשיטתו והנה אם לא היתה שוכחת מה פירשה היתה צריכה להביא ג' עולות ביחד ב' לנדרה וממין שפירשה ועולה אחד לחובתה מאיזה מין שיהיה ועכשו ששכחה צריכה להביא ה' עולות ביחד ד' לנדרה ואחת לחובתה דכיון שקבעה צריכה להביא עולת חובתה ביחד עם עולות נדרה והיא הביאה רק ב' קינין אחת לנדרה ואחת לחובתה והכהן עשה מחצה למעלה ומחצה למטה הנה לא עשתה כלום לנדרה שמא לא זהו מין שנדרה ובהשלמת קן שני ממין אחר לא סגי לה שהרי קבעתה לבא עם מין חובתה וצריכה להביא ה' עולות ביחד והכא שהקריב קן נדרה אחד למעלה ואחד למטה ונפסל לגמרי מה שהביאה ראשונה כיון שלא היו ביחד כל העולות והרי הוא כעת כבתחלה. זהו אם מה שהביאה מתחלה היה מין אחד אבל אם הביאה מתחלה מב' מינין והכהן אינו יודע איזה מין הקריב תחלה אם מתחלה הקריב בני יונה והרי בן יונה צריכה להביא כעת עם ד' פרידות מב' מינין לנדרה או אם מתחלה הקריב התורים והרי צריכה להביא תור לעולת חובה עם ד' פרידות לנדרה והרי ששה פרידות יעו"ש היטב וכ"כ המפרש והרא"ש יעו"ש היטב.

אמנם לרבינו יש שיטה אחרת והוא שקבעה נדרה ופירשה איזה מין ורק ששכחה מה קבעה וכיון ששכחה היתה צריכה להביא ד' לנדרה וב' לחובתה וקן א' לחובתה והיא לא הביאה רק ב' קינים ועשה ב' למעלה וב' למטה וחיישינן שמא נדרה נעשה למטה וחובתה למעלה ואין כשר אלא עולת חובתה וצריכה להביא ד' לנדרה וא' לחטאתה הרי ה' פרידות וזהו דוקא אם מתחלה הביאה ב' מינין ויש לספק אם עולת חובה נעשה מן בני יונה וצריכה להביא חטאת מבני יונה או שמא היו מתורים וצריכה להביא מתורים לפי שאין מביאין בן יונה כנגד תור או תור כנגד בן יונה וכנ"ל בהלכה א' והלכה ב' יעו"ש היטב.

והנה כאן כתב רבינו דהגוזל החמישי יעשה למעלה שכבר עשה שתים לחטאת למטה. ולכאורה הייתי אומר דבשלמא בהלכה ב' דמיירי שפירשה נדרה בשעת לקיחה ואמרה קן זה לחובה וזה לנדבה ויש לחוש שמא נדרה היה מן התורים ושני בני היונה קרבו למעלה ויש כאן עולת חובה או שמא שני בני יונה הקריבה למטה ויש כאן חטאת חובה אבל הכא מיירי דקבעה בשעת נדרה אבל בשעת לקיחה לא פירשה כלום והן אמת שאינה יוצאת ידי נדרה עד שתביא מה שנדרה בוודאי אבל מ"מ החובה לא פירשה ואיזה שהביאה לחובתה יצאה בזה והנה כאן שבוודאי עשה חטאת א"כ יצאה בזה החטאת בוודאי ומיירי כאן בידעה מה שהביאה דאם לא היתה יודעת כלל צריכה להביא ששה אף שהביאה מין אחד ועיין מרן (ולא כמו שמשמע מדברי רבינו בפי' המשניות. ועיין במרן כי יש ט"ס הרבה בדבריו) ומרן הגיה כי ט"ס ברבינו וצ"ל ותביא גוזל אחד להשלים חובתה ויעשה למטה וכו' יעו"ש היטב והכי אתי שפיר טפי וכ"כ הרע"ב והגר"א יעו"ש היטב וכן נראה ודוק והבן.

ובשני מינין שכתב כאן שצריכה להביא ששה עופות ב' תורים וב' בני יונים לנדרה ולחובתה תביא ב' תורים או ב' בני יונה ויעשו אחד למעלה ואחד למטה זהו ג"כ דלא כמש"כ בפי' המשניות דשם כתב דיביא ב' לחובתה ומשום חטאת ותביא אחד תור ואחד בן יונה וכאן כתב דתביא ב' תורים או ב' בני יונה ויעשו אחד למעלה ואחד למטה. אבל שוב עיינתי בפי' המשניות בפנים שכתב וז"ל אבל אם ידעה שב' מינים נתנה לו ב' תורים ב' בני יונה וכו' הרי דין זו שתביא שש פרידות ד' מהן ב' תורים וב' בני יונה יעשו למעלן ותצא ידי נדרה והשנים ב' תורים או ב' בני יונה ושניהן חובתה אחת עולה ואחת חטאת ואין אנו יכולים לומר כאן שנחשוב לה עולה שבחובה וישאר עליה מחטאתה בלבד תביא אותה מאיזה מין שתרצה לפי שודאי אצלנו שב' מינין היו הד' עופות ולא נדע עולה שבחובה מאיזה מין נעשה לפיכך תביא חטאת כנגדה מאותה המין עכ"ל והנה זהו ממש כדבריו שבכאן. אבל לכאורה אין הבנה לדבריו דמש"כ לפי שלא נודע מאיזה מין נעשה העולה וכו' ולפ"ז היה אדרבא הסברא נותנת שתביא שתי חטאות לפי שלא נודע מאיזה מין היה העולה אבל אין טעם זה מספיק לשיהא צריך ג"כ לחטאת ובאמת כ"כ הרע"ב בסוף דבריו וז"ל תביא ד' לנדרה ב' תורין וב' יונים לפי שאינה יודעת איזה מין קבעה לנדרה וגם ב' מינים צריכה לחטאת לזווגה לעולת חובתה לפי שאינה יודעת מאיזה מין היתה ואנן תור כנגד תור ויונה כנגד יונה בעינן עכ"ל ואמנם בראש דבריו כתב וז"ל אבל אם ידעה שמתחלה הביאה נדרה וחובתה מב' מינים ושכחה מאיזה מין קבעה נדרה צריכה להביא ששה פרידות ד' להשלים נדרה דהיינו ב' תורים וב' בני יונה וכו' וב' תורים או ב' בני יונה לעשות אחד חטאת ואחד עולה להשלים חובתה עכ"ל והיינו כדברי רבינו וע"ע בדברי המפרש שמביא פי' רבינו יצחק בר יהודא יעו"ש היטב שכתב ג"כ שיביא ב' פרידות תור ובן יונה לחטאת יעו"ש היטב.

והגר"א כתב וז"ל מב' מינין תביא שש ג"כ באינה יודעת איזה מין מהם פירשה ושמא פירשה התורין וקרבו כנ"ל (ר"ל למטה) ושמא פירשה בני יונה וקרבו למטה וצריכה להביא ב' תורין לנדרה וחטאת אחת כנ"ל ושמא פירשה בני יונה וצריכה להביא ב' בני יונה הרי ה' ועוד עולה אחת לחובתה ממין החטאת שאם החטאת שמביאה עכשו תור שמא פירשה תורין וקרבו למטה ונמצא עולה שקרבה למעלה כדין היתה בן יונה וגם עכשו מביאה ב' יתרים אבל אין לה עולת חובה מתור שהרי ב' תורים שמביאה צריכה לה לנדרה וכן להיפך אם החטאת בני יונה עכ"ל וגם דבריו מגומגמין קצת. ונ"ל כי דעת רבינו אחרי שצריכה ששה פרידין כבתחלה א"כ תביא כבתחלה שנים לחובתה וד' לנדרה א"נ שלכתחלה יש להביא חטאת קודם לעולה כמו שמבואר לעיל פ"ט מהל' תמידין ומוספין ה"ב שלכתחלה יביא חטאת קודם לעולה וא"כ כיון שסוף סוף תביא ב' לחובה יעשה כדין אחד חטאת ואחד עולה ממין אחד. אמנם לשיטת הר"י בר"י (שבמפרש) שקבע חובתה ואז אינו יכול להביא ב' פרידות ממין א' לחובתה כי צריכה להביא ממין שקבעה לכן עולת חובה וודאי יש לה מטעם הממנ"פ שכתב יעו"ש היטב. אמנם כעת יביא ב' מינים לחטאת אחד תור ואחד בן יונה ונמצא דברי הרע"ב תחלתם מרבינו וסופם מר"י בר"י ודוק והנה יש עוד נפק"מ בין פי' רבינו לפי' הר"י בר"י כי לפי' רבינו בהיה ממין אחד תוכל להביא חטאת מאיזה מין שתרצה אפי' שלא מאותו המין שהביא מתחלה וכמש"כ מרן יעו"ש היטב משא"כ לפי' הר"י בר"י צריכה להביא חטאת דווקא מאותו מין שהביא בתחלה והכל מטעם אחד כי לפירוש רבינו לא קבעה החטאת משא"כ לפירוש הר"י בר"י ודוק היטב בכל מש"כ.

אם

נתנתן וכו'. זה פשוט ומבואר היטב.

ד

חובתה

וקבעה וכו'. שם איתא נתנתן לכהן ואינה יודעת מה נתנה הלך הכהן ועשה ואינו יודע מה עשה צריכה ד' פרידין לנדרה וב' לחובתה וחטאת אחת בן עזאי אומר שתי חטאות ופרש"י שם דמיירי בקבעה נדרה ופירשה ואינה יודעת אם נתנה ממין אחד או מב' מינים ואם ממין אחד אינה יודעת אם היו תורין או בני יונה והכהן אינו יודע אם עשה כולם למעלה ואין לו שום חטאת או כולן למטה ואין לו עולה אחת או שמא עשה חציין למעלה וחציין למטה לכן צריכה להביא ד' פרידין ב' תורין וב' בני יונה לספק נדרה וב' לעולת חובתה דשמא עשה כולן למטה והרי נקבע עולה מאותו המין שמביאה ממנו החטאת (כדאיתא פ"ב מ"ה) ואינה יודעת איזו מין קבעה לעולה לכן תביא ב' פרידות לעולה אחד תור ואחד בן יונה הרי ששה פרידות וחטאת אחת שמא הראשונים כולן למעלן נעשו והרי צריכה כאן חטאת וזה כשר מאיזה מין שתביא כי אין קביעות לחטאת ומאיזה מין שתביא די דהחטאת קובעת ולא העולה אמנם לבן עזאי דס"ל הכל הולך אחר הראשון והעולה ג"כ קובעת א"כ צריכה להביא החטאות ג"כ מב' מינין וכ"כ המפרש ועיין תוס' שם ס"ח א' בד"ה נתנתן וכו' שכתבו דבחנם נקט בקבעה דה"ה לא קבעה יעו"ש היטב ועיין ברא"ש שלא הזכיר כאן דמיירי בקבעה יעו"ש היטב.

אמנם רבינו בפי' המשניות כתב וז"ל אח"כ אמר נתנתה לכהן ואינה יודעת מה נתנה ר"ל שהיא נדרה נדר קבוע ונתנה לו קן של נדר וקן של חובה והיא ג"כ קבעה חובתה אח"כ ולא ידעה איזה מין קבעה בו חובתה ולא איזה מין קבעה בו נדרה ולא אם נתן לכהן ב' מינים או מין אחד ולא ידע הכהן אם עשה הכל למעלה או הכל למטה או מחצה ומחצה הרי חייבת זו להביא ד' עופות לנדרה ב' תורים וב' בני יונה ויעשו למעלה ותביא ג"כ שתים לחובתה אחד חטאת ואחד עולה מאיזה מינים שתרצה אח"כ תביא חטאת מן בני היונה או מן התורים להוסיף על הכבש בן שנתו לעולה שהוא קרבן יולדת עשירה הואיל וחובתה ג"כ קבוע והיא לא ידעה מאיזה מין ואמר בן עזאי שהיא מביאה שתי חטאות תור ובן יונה לפי שאנו אומרים איפשר שקבעה נדרה וקבעה חובתה עם הכבש בתור או בבן יונה והרי היא מקריבה את שניהם יחד וכבר ידעת דעת בן עזאי הולכין אחר הראשון ולפיכך תביא ב' תורים וב' בני יונה לנדרה ויעשה הד' עולות אח"כ תביא לחובתה ב' תורים (או כצ"ל) שני בני יונה ומקריבין האחד חטאת והשני עולה ועוד תור ובן יונה ומקריבין את שניהם חטאת עם כבש עולה ואין הלכה כבן עזאי עכ"ל ועיין מש"כ מרן בזה ובאמת לשיטת רש"י ואינך רבוותא קשה ל"ל להביא ב' עולות חובתה לו יהא שלא הקריבה כלום היה די לה בששה פרידות ד' לנדרה וב' לחובתה ולמה תביא עכשו שבעה ואולי דכאן חמיר טפי לפי שאסור לכפר עוד בחטאת כיון שכבר כיפרו באחרת ולמיתה אזלא ולכן מחוייבת להשלים עולה לחטאת הקודמת ולהביא חטאת אחרת מספק שמא עשה כולם למעלה.

והנה סוף דברי רבינו מש"כ בבן עזאי דלכן בעינן שני חטאות עם כבש העולה משום דהולך לשיטתו דס"ל דהכל הולך אחר הראשון יש לעיין בזה וכן ראיתי להתוס' יו"ט שהרגיש בזה.

והנה אמרתי להעתיק כאן מש"כ הגר"א וז"ל נתנתה לכהן ואינה יודעת מה נתנה ועשה וכו' ג"כ בפירשה אבל עד כאן מיירי שידעה מה שהביאה אם ממין אחד ויודעת אותו המין אם מב' מינין אבל כאן אינה יודעת מאיזה מין הביאה וגם עד כאן מיירי שהכהן יודע שעשה חציין למטה וחציין למעלה אבל כאן הכהן אינו יודע ושמא עשאן כולן למעלה או כולם למטה כמש"כ במתניתין ולפיכך הביאה כולן תורין ופירשה מאותו המין וקרבו כלם למטה והרי צריכה להביא ג' תורין דווקא שתים לנדרה ואחת בחובתה ממין החטאת וכן שמא הביאה בני יונה וצריכה להביא ג' בני יונה דווקא וחטאת אחת שמא קרבו כולם למעלה או אותן שפירשה למטה כנ"ל ומביאה החטאת מאיזה מין שתרצה שהרי יש לה ב' עולות לחובתה אבל אם ידעה שהביאה א"צ רק ד' מאותו המין ואם הביאה ב' מינים א"צ רק ששה כמו דאי' בבבא הקודמת אחת לחובתה ממין החטאת שמא בני יונה יתרים ואם פירשה בני יונה והחטאת תור הרי תורין יתרים וא"צ כלל עולה לחובתה ובה סגי אלא שמא קרבו חציים למעלה וחציה למטה וזה שאמר ואינה יודעת מה נתנה ואינו יודע מה עשה ויוכל להמצא עוד בבות שקבעה בשעת הנדר שאמרה הרי עלי קן תורים או שאמרה הרי עלי קן בני יודע ואינה יודעת איזה מהן אמרה והביאה מין אחד תורים צריכה שלשה תור אחד לחובתה ושני בני יונה לנדרה וכן אם הביאה בני יונה צריכה שלשה להיפך ואם הביאה ב' מינים צריכה ששה ב' תורין וב' בני יונה לנדרה ותור אחד ובני יונה אחת לחובתה והכל עולות אלא שאינו יכול לשנות במתניתין שמרוחקים הרבה מין אחד מב' מינים שזהו שלשה וזהו ששה. ואם קבעה ואינה יודעת וגם פירשה ואינה יודעת צריכה שבעה אם הביאה מב' מינין אבל א"צ לכל האריכות הזה במתניתין שהמשנה א"צ לבאר רק באופן אחד כל המספר מאחד ועד שבעה כי יש הרבה אופנים שקבעה בשעת הנדר ואינה יודעת מה קבעה ועוד פירשה מב' מינין ויודעת איזה מין פירשה או להיפך שיודעת מה קבעה ואינה יודעת מה פירשה ומין אחד מב' מינים ואינה יודעת מה נתנה וקבעה או אינו יודע מה עשה לבד וקבעה או פירשה והרבה אופנים אבל א"צ כנ"ל כי לעולם לא תמצא בכל האופנים יתר על שבעה עכ"ל והנה לשונו ג"כ מסורס ומגומגם קצת וצריך תיקון וביאור, והבן.

ה

אינן

נאכלות וכו'. כ"כ רבינו בפי' המשניות והמפרש שם וכל רבוותא.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.