הרי בשמים/ב/עח
|
< הקודם · הבא > |
בעזה"י יום ד' ג' כסלו תרנ"ו לפ"ק סטרי.
- עתרת שלום וברכה לכבוד ידידי הרב המאוה"ג חריף ובקי בחדר"ת כש"מ שמעון צבי ווייגער נ"י אבד"ק קריפטש יצ"ו:
מכתבו הגיעני עד"ש בעובדא דאתא קדמוהי באחד שנשא בתולה בר"ח שבט דאשתקד וטען שלא מצא לה בתולים והיא ענתה ואמרה שהמניעה מצדו שאין לו ג"א וצריך לעשות שאלת רופאים והוא לא האמין לזה ובעבור איזה חדשים לקחה בערמה את כל אשר לה וגם משלו וב' ש"ש מהנדוניא ושבה אל בית אמה ובשעה שברחה מבעלה היתה נדה ובאה היא ואמה ואחי' לפני כ"ת עם הבעל לדין וטענה היא שיגרשנה ושמוכנת ליתן להבעל איזה סכום מעות כאשר יושת עלי' ע"ד פשר מחמת שאין לו ג"א והיא עודנה בתולה ושתברר הדבר עפ"י רופא שיאמר שעדיין היא בתולה והבעל הכחישה ולא רצה לגמור עמה ועתה היא מבקשת שלום והחזירה להבעל את כל אשר לו וגם ש"ש א' ונודע שהיא מעוברת ובא הבעל לשאול מלפניו אם רשאי לדור עמה מחמת שהיא בעצמה אמרה שאין לו ג"א ואולי היא הרה לזנונים עכ"ש:
הנה לית דין צריך בשש שהאשה הזאת היא מותרת לבעלה דהרי ברמ"א אה"ע סי' קנ"ד ס"ז כ' דבזה"ז שיש נשים חצופות אינה נאמנת בטענה שאין לו ג"א. ואף דבס' ג"א סי' ס"ז כ' דהיכי דאמרה בפירוש שמוחלת לו הכתובה רק שיתן לה גט היא נאמנת גם בזה"ז בכ"ז הרי הטעם דנאמנת בטענת שאין לו ג"א אפי' למ"א מבואר בתוס' יבמות ס"ה: משום דבמילתא דידע בה בעל דמשקרת נאמנת מדרב המנונא לפי שאין אשה מעיזה פני' בפני בעלה וא"כ זהו דוקא כשהיא מתחלת לומר כן אמרינן חזקה דאין אשה מעיזה פני' בפני בעלה להפקיע עצמה ממנו ונאמנת משא"כ בנ"ד שאמרה כן אחרי שבעלה טען עלי' שלא נמצאו לה בתולים הרי מבואר בר"ן נדרים צ"א. דרק היכי דאיהי בעיא לאפוקי נפשה מבעלה וטענתה גירשתני איכא העזה טובא ואי לאו דקושטא קאמרה ל"ה מעיזה אבל היכי דהבעל בא להוציאה היא מעיזה ומעיזה אף במילתא דידע בי' בעל ע"ש וא"כ הה"נ בנ"ד שהבעל בא להוציאה בטענת בתולים היא מעיזה ומעיזה לטעון שאין לו ג"א ולכ"ע אינה נאמנת ובלא"ה הרי אפי' אומרת בפירוש טמאה אני לך קיי"ל כמ"א דאינה נאמנת ורק במאמין לדברי' כ' באה"ע סי' קט"ו ס"ו דחייב להוציאה והיא תליא בפלוגתא דרבוותי' שברמ"א סי' קע"ח ס"ט ובנ"ד הרי אדרבא קים לי' בנפשי' שטענתה שקר ושבאמת בעל אותה כראוי א"כ מהיכי תיתי לחוש לדברי' הקדומים שתיאסר עליו עתה ובפרט שמסתמא כעת היא חוזרת מדברי' וקי"ל דהיא אינה יכולה למשוי אנפשה חד"א לגבי בעלה משום שמא עיני' נתנה באחר ומכ"ש שבנ"ד הלא קודם שהיה נודע שהיא מעוברת הא לא היתה אסורה עליו עפ"י טענתה שאין לו ג"א ובעת שנודע הריונה הלא היא חוזרת מדברי' ובכה"ג הרי ל"ש שוי' אנפשה חד"א כמ"ש בט"ז אה"ע סי' קנ"ב סק"ח ע"ש וגם הלא איפשר שבעת שטענה שאין לו ג"א היתה מפאת חסרון ידיעתה מאחר שהיתה בתולה ואיש לא ידעה ולא היתה בקיאה להבחין בזה וגם איפשר שנתרפא אח"כ שהרי שהתה עמו עוד איזה חדשים ונתעברה אח"כ ממנו שעל כן לפענ"ד אין כאן מקום ספק שהאשה הזאת היא מותרת לבעלה בלי שום בית מיחוש ופקפוק כלל. דברי ידידו דור"ש באהבה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |