הרי בשמים/ב/עט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

הרי בשמים ‏ ב עט

סימן עט

בעזה"י יום ב' כ' חשון תרנ"א לפ"ק סטרי

שלומים רבים כטל וכרביבים לכבוד ש"ב ידידי הרב הגאון החריף ובקי בחדר"ת ערוגת הבושם מוכתר בנימוסו ויחוסו כש"מ יצחק אייזק שור נ"' אבד"ק בוקארשט יצ"ו במדינת רומעניען:

יקרת מכתבו הגיעני לנכון ע"ד שאלתו בנידן אשה אלמנה שמה רחל מעיר אוועשט שמוחזקת מאז מעולם לצנועה וכשרה שבאה בקשר החיתון עב"ג אשר הוכיח לה ה' ובעת ההתקשרות בא לשם איש אחד והרעיש בקולו היות שהאשה הנ"ל היא א"א כי אחיו שמו פ' מבוקארעשט קידש אותה בהיותו שמה בחורף דאשתקד והוציא מאמתחתו אגרת מאחיו הנ"ל ובו כתוב לאמר שקידש את האשה רחל הנ"ל בכסף בלא עדים ואח"כ הלכה לבית המרחץ וטבלה א"ע במקוה ובעל אותה כ"פ ומזהירה שלא תנשא לאיש ואם תאבה לקבל ספר כריתות ממנו תבוא אחריו לבוקארעשט ויגרשנה והאשה מכחשת ואומרת להד"מ ובאמת האיש הנ"ל הוא מארחי ופרחי ממהדורי אפיתתא והאשה הזאת היא נגידה וחשובה והבליעל פ' הנ"ל בא כמה פעמים לביתה לבקש אוכל וצותה על משרתה ליתן לו ורק אחיו הנ"ל שלח אלי' שדכנים שתבא עמו בקשר השידוכין והיא נתנה אליו כתף סוררת שעל כן מילא בפיו לאמר שינקום נקמתו ממנה לעת מצוא ולכן רוצה עתה להבאיש ריחה בעלילה הלזו ומעכ"ת שלח אחרי האיש פ' הנ"ל והגיד לפניו ג"כ כדבריו במכתבו ושאל אותו הלא כתבת שלא היו עדים בשעת הקידושין והשיב שהי' עדים רק שא"י היכן נמצאים כעת זת"ש:

הנה משנה שלימה שנינו בקידושין ס"ה. האומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ומוקמינין לה בגמ' התם כגון דאמר קדשתיך בפני פו"פ והלכו להם למדה"י הרי דאף אי פרט העדים בשמותיהן ואומר היכן הם כדקא' בפני פו"פ והלכו להם למדה"י אפ"ה א"נ לאוסרה מכ"ש בנ"ד שאינו אומר מי הם העדים וא"י היכן נמצאים ועתשו' דרכי נועם חאה"ע סי' ד' דא"צ שתכחישתו בפניו ומלבד ראיותיו הנכחות שהביא שם כ' וז"ל ועוד אם צריך הדבר לכך לא הנחת בת לא"א בחזקת פנוי' שהרי יכול כל אדם בנקל לעגן אשה כל ימי' כגון שילך למדה"י ויאמר אני קדשתי את פ' הדרה במקום פ' ופו"פ עדים והלכו להם למדה"י ע"ש וכלשון הזה כ' ג"כ בתשו' הריב"ש סי' קכ"ג בא' שהוציא קול על אלמנה שנתקדשה לו ואמר שיש עדים בדבר שקדשה אלא שיצאו מן העיר לא הרחיקו יותר ממהלך שני ימים כ' שם שאין הבי"ד חוששין לדבריו וא"צ להמתין עד שיבאו עדים שכל שאין העדים כאן אין חילוק בין אם הם במקום קרוב או במקום רחוק ע"ש ובנ"ד יש עוד לצרף מה שיש להאיש הזה אשה מכבר בגאלאטץ כפי שנזכר במכתב כ"ת א"כ באמירתו שקידש את האלמנה הנ"ל אומר שעבר על חדרגמ"ה ואינו נאמן משום דאין אדם מע"ר ובפרט שכפי המכתב שביד אחיו הנ"ל קידשה בלא עדים ואף שיוכל להיות שגם אם החידושי כסף היו בלי עדים הרי כפי אמירתו שבעל אותה כ"פ יש לחוש שבעל אותה לשם קידושין ומהני אם היו עידי יחוד אמנם הלא הוא אינו אומר שהיו עידי יחוד ולו יהי' כן שהיו עידי יחוד הלא מאי דכ' ברמ"א סי' ל"ג בשם י"א דפנוי הבא על הפנוי' לפני עדים חוששין שמא כיון לשם קידושין הוא רק מטעם חזקה אין אדם עושה בב"ז ובכה"ג שהיתה נדה הא יש בזה מבוכה רבה בין הפוסקים אי שייך הך חזקה עמלמ"ל פ"י מגירושין הח"י בשם הרדב"ז וכפי מכתב כ"ת שנשי בית הטבילה אומרות שלא היתה בזה האשה הנ"ל בבית הטבילה במשך ימי ארמלותה הא בעל אותה בנדותה ול"ש אא"ע בב"ז וגם הלא כ' הרמ"א שם דביש לו אשה אחרת ל"ח ומבואר בתה"ד סי' ר"ט כיון דאם נתכוין לקידושין פוגע בחרמו של רגמ"ה ז"ל א"כ ב"ז עדיפא לגבי חר"ג ע"ש וע' כעין זה ברמ"א סי' מ"ה ס"א דהיכי דאי נימא שכיון בהסבלונות לשם קדושין עשה איסור בכה"ג אין חוששין לסבלונות שהם קידושין ועב"ש שם ס"ק ט"ו ובאב"מ שם. ולבר מן כל דין הא לפי מה שהי' סובר אותו הטוען קידושין שהקידושין של כסף בלא עדים היו מועילין הא בודאי לא נתכוין בהבעילה אח"כ לשם קידושין וכ"ז לא נצרכא אלא אם האשה היתה מורה לדבריו אלה שכ' במכתבו הנ"ל אבל בנ"ד שהאשה מכחשת הכל בודאי א"נ לאוסרה כאמור ובפרט שהוא אומדנא דמוכח וגלוי לכל שלא תתקדש אשה חשובה וכסף תועפות לה לבן בליעל המחזיר על הפתחים ואע"ג דהרמ"א כ' בסי' מ"ב ס"א דאין הולכין בקידושין בתר אומדנות היינו היכי דהי' ודאי איזה עסק קידושין ביניהם רק שהאשה אומרת שלשחוק נתכונה בזה ל"מ אומדנות אבל בנ"ד שהספק אם הי' כלל דררא דקידושין בודאי חזי לאיצטרופי אומדנא דמוכח כי האי באופן שאין בזה שום חשש קידושין כלל ועתה"ד בפו"כ סי' רכ"ו:

ולענין לחוש לקלא דקידושין בודאי ל"ש בנ"ד כיון דקיי"ל דבעינין שיוחזק הקול בבי"ד וכדא' בגיטין פ"ט. לא ששמעו קול הברה אלא כדי שיהו נרות דולקות ומטות מוצעות כו' משא"כ בנ"ד הלא הנבל הזה הוא דאפקה לקלא ולא אחר ובודאי ל"ח לה כהא דא' יבמות כ"ה. אויבים הוא דאפקוה לקלא וכ"כ בתשו' רמ"א וז"ל אבל שיהא הוא עצמו מפיק לקלא בזה לא שמענו דא"כ לא הנחת בת לא"א שכל אחד מן הריקים יחמד שקידש בת נכבדי ארץ ותו דאם הי' נאמן לאפיק הקול האיך נפרנס הא דהאומר לאשה קדשתיך כו' אמאי היא מותרת הלא אפיק קלא א"ו שמעינין דכה"ג לא מיקרי קלא ע"ש ועתוס' כתובות ט"ז ד"ה וזו כו' וכ"ת דכשמעיד הוא שראה בקוטנו ואחר עמו חשבינין קול הא פריך הכא סהדי שיקרי נינהו והכי מפורש להדיא בשו"ת רש"ל סי' ל"ג ע"ש ובסוף ספרו מ"ש בזה ומ"ש בב"י אה"ע סי' מ"ב בשם הרשב"א והתשב"ץ ומכ"ש בנ"ד שהוא קול ושוברו עמו שאין בו שום ממש וחלילה לנטות להחמיר בזה כמבואר בראשונים ז"ל ובכגון דא המצוה והחובה על הבי"ד לגעור במי שמוציא קול על הקידושין לבל יוסיפו בני עולה לענות בבנות ישראל סרה ולא יתעוללו בהן הפריצים הפורצים גדר עולם. וה' יגדור פרצות עמו ברחמיו ובזה הנני או"ש לו ידידו ש"ב הדור"ש באהבה.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף