הרי בשמים/ב/עד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

הרי בשמים ‏ ב עד

סימן עד

בעזה"י יום ד' כ"ד אדר"ש תרמ"ו לפ"ק סטרי

שפעת שלומים. מגבהי מרומים לכבוד ידידי הרב החריף המופלג בתורה ירו"ש כש"מ יוסף סג"ל ראטענבערג נ"י מלפנים רב דק"ק סוואליווא כעת בק"ק סקאלע יצ"ו

מכתב שאלתו הגיעני היום וחשתי להשיבו לו על אתר כמבוקשו ע"ד הנטבע בנהר במשאל"ס מכפר רובניק ונמצא ביום א' שבוע זה ולפי מכתבו יש כמה צדדי היתר מבוררים להשיא אשתו והאשה הזאת היא זקוקה לחליצה ובאו אחי הנטבע והאשה לשאול אם יתאבלו עליו ויאמרו קדיש טרם שיצא לאור משפט היתר נשואי האשה עפ"י בי"ד כדת:

הנה כפי הנראה ממכתבו שההיתר של האשה ברור בלי שום פקפוק בודאי יכולין להתאבל ולומר עליו קדיש דהא דכ' ברמ"א אה"ע סי' י"ז ס"ה שיש למחות מלהתאבל הוא רק בשאין כאן אלא אומדנות המוכיחות עפ"י קול הברה שמת ויש לחוש שעי"ז יאמרו שנתברר שמת ותנשא לשוק או שיגרע עי"ז כח החזקה דאשה דייקה ומינסבה משום שהיא תסמוך ע"ז מדא"ל בי"ד להתאבל בודאי הוא מת דבשלמא מהא דהאחין יורדין לנחלה בנטבע במשאל"ס אין לחוש שיבוא תקלה עי"ז דאפשר משום ספק הורידו הבי"ד אותם כאפטרופס כמ"ש בתשו' עבוה"ג סי' י"ח משא"כ ע"י אבילות הא מספק אין מתאבלין ותאמר דבודאי קמו רבנן במילתא ונתברר להם שמת בודאי ותנשא לשוק ומצינו כעין זה בתוס' חולין י"ב. ובכורות כ"ו: דפטור מאבילות במת בתוך שלשים אף דרוב ולדות לאו נפלים נינהו כדי שלא יבאו להקל בערוה ע"ש וכן ביש"ש פט"ז דיבמות סי' ט"ו מביא שיש למחות מלהתאבל ולומר קדיש כל דליכא רק אומדנות המוכיחות שמת אבל לא בשיש ידיעה ברורה עפ"י עדים רק שלא יצא עדיין ההיתר מהבי"ד והרי בש"ך יו"ד סי' שע"ה סק"ז מובא דעת ראשונים ז"ל דאפי' לא נתברר שמת אלא קול יוצא בכך מתאבלין נהי דכ' שם דנדחו דבריהם בפוסקים מ"מ היכי שיש ידיעה מבוררת ועדות מספקת כבנ"ד שיש הרבה סניפי היתר ברורים רק שלא יצא עדיין ההיתר מפי בי"ד בודאי מתאבלין ואומרים עליו קדיש והכי מבואר בשו"ת זכרון יוסף סי' ה' דכשיש צדדי היתר רק שהבי"ד עדיין לא התירו מתאבלין עליו וכ"ה בישיע"ק באה"ע שם. ובפרט הלא מבואר בשו"ת כנסת יחזקאל סוסי' נ"ד דבזה"ז יש להקל בענין זה מאחר שכבר מפורסם ששולחין שו"ת לרבנים ול"ח לתקלה וע' בכנה"ג יו"ד סי' של"ט שכ' שלא מיחו הראשונים ז"ל להתאבל רק שמנעו מלהספיד ולומר השכבה משום שמזכירין שמו ואתי לקלקולא אבל באבילות לא מוכחא מילתא דבשביל בעלה מתאבלת ע"ש ובשו"ת מהרח"ש כ' שלא כ' הריב"ש והב"י למחות אלא כשאין עדות מספיק להתאבל אבל כשיש עדות מספיק אע"ג דמשום חומר א"א לא שרינן לה לינשא אין לפוטרה ממצות אבילות משום חשש שלא יבאו להשיאה ובס' עזרת נשים ממהר"ם בן חביב על אה"ע סי' י"ז ס"ק ס"א מביא ד' הראשונים ז"ל שכ' דאף לד' הרמב"ן והגאונים דס"ל דכל שאין העדות מספיק להתיר אין מתאבלין מ"מ בנטבע במשאל"ס דהוא חומרא בעלמא ואם ניסת ל"ת מודים דמתאבלין אע"ג דאין היתר לאשתו ע"ש ובאמת מוכח הכי מד' העיטור בשם תשו' הרי"ף שמובא בב"י סי' שע"ה שכ' כיון דבחזקת חי קיים מסתברא דלא נהיגה אבלותא ע"כ משמע דהיכי דאיתרע החזקת חיים של הבעל יכולה להתאבל עליו ואף דאנן לא קיי"ל הכי וסוגיין דעלמא הוא דאין מתאבלין בנטבע במשאל"ס אף היכי דאיתרע חזקת חיים של הבעל בכ"ז היכי דברור ההיתר אף שהבי"ד עדיין לא התירוה לינשא מ"מ מתאבלין ובפרט שהאשה זו שאנו דנין עלי' היא זקוקה לחליצה ובלא"ה לא תנשא לשוק עד שתחלוץ בבי"ד הלא יעמדו הבי"ד על המחקר בזה טרם שיתירוה לשוק דבדבר שצריך להעלות עפ"י בי"ד אין לחוש לתקלה כדמצינו ביבמות כ"ב. ערוה לכל מסורה עדות לבי"ד מסורה וכי"ב טובא וגדולה מזו מצינו בש"ס כתובות ס"ב: ביהוד' חתני' דר' ינאי דהוי אזיל ויתיב בבי רב וכל בי שמשי הוי אתי לביתי' יומא חד משכתי' שמעתי' ולא אתי וא"ל ר' ינאי כפו מטתו שאלמלי יהוד' קיים לא ביטל עונתו ופירש"י כדת המתאבלין דחייבין בכפיית המטה ולכאורה האיך צוה ר' ינאי להתאבל הרי א"א להתירה לינשא מכח אומדנא זו וא"כ יש חשש תקלה אם תתאבל עליו וע"כ כיון דאשתו בתו של ר' ינאי היתה אצלו וליכא חשש תקלה ובפרט היכי שע"כ צריך להעשות בבי"ד בודאי ליכא למיחש לתקלה שוב מצאתי בשו"ת שבות יעקב ח"ב סי' קי"ד שהעיר מד' הש"ס הנ"ל והוכיח מכח זה דהיכי שהוא במקום קרוב ובודאי יתודע הדבר באיזה ימים ליכא למיחש לתקלה ע"ש וע' בס' עזרת נשים הנ"ל שהטיח הרבה כלפי המורים שלא להתאבל אפי' בגוונא דליכא למיחש לקלקולא כגון בבחור שאין לו אשה משום גזירה שמא יבאו להתאבל בכה"ג בשיש לו אשה וכ' דכיון דעיקר האיסור הוא רק חומרת האחרונים ז"ל דיינו שנאסור היכי דאיכא למיחש לתקלה אבל לא במקום דליכא חשש. ושע"כ מצינו במ"ק כ'. ברב בר אחוה דר"ח דהוא בר אחתי' דר"ח כי סליק להתם א"ל אבא קיים א"ל אימא קיימת כו' ומבואר התם דהתאבל ר"ה על אחיו ואחותו אע"ג שלא העיד בדרך עדות אלא ברמיזה בעלמא ול"ה שם שום עדות וע"כ דהיכי דליכא חשש תקלה רשאי להתאבל אפי' בלא עדות ברורה וכ"כ בתשו' א"ז הח"צ סי' כ"א ע"ש וה"ה בנ"ד שהאשה זקוקה לחליצה ליכא למיחש לתקלה כנ"ל בודאי יוכל כ"ת להורות להם להתאבל ולומר קדיש ויודיע להאשה שלא יצא עדיין משפטה אורה לענין להתירה לשוק אחר שתחלוץ. ובענין מ"ש כ"ת בשם מורה א' שהורה לעכב הגב"ע עד ערב הרגל הבע"ל בכדי שלא יתאבלו. בודאי אין לעשות טצדקי לפוטרם מאבלות. ה' הטוב יגדור פרצות עמו ב"י ברחמים ולא ישמע עוד פרץ וצוחה ברחובותינו ובמהרה ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה כו' כנפש ידידו דור"ש באהבה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף