הרחב דבר/בראשית/לט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

הרחב דבר TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png לט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


והגיד הכתוב שהברכה החלה מאז שנכנס יוסף בעסקי ביתו אפילו בעוד לא הפקידהו על ביתו להיות למושל שאז הית׳ הברכה נוגעת אף ליוסף אבל בעוד הפקידהו בביתו לאיזה פרט גם אז נתברך בית המצרי בכל אשר יש לו בבית ובשדה מה שלא הי׳ נוגע כלל ליוסף אלא בזכותו נגללת הברכה. וזהו לשון ויברך ה׳ את בית המצרי בגלל יוסף. וכמו שביארנו לעיל ל׳ כ״ז. והיינו שלמדו חז״ל בברכות דמ״ב א׳ סמוך לת״ח ברכה מדכתיב ויברך ה׳ את בית המצרי בגלל יוסף:

עוד הגיד בזה המקרא. שאם הי׳ יוסף עמל בתורה שגם היא נקראת תושיה שמתשת כחו של אדם כדאיתא בסנהדרין דכ״ו ב׳ הי׳ נשחת תארו. אבל באמת זה הי׳ מחסור ביוסף הצדיק שלא הי׳ משקע עצמו בעמל תורה וכמו שאמר בעצמו כי נשני אלהים את כל עמלי ודרשו ברבה פ׳ וישלח זו עמל תורה ששכח תלמודו שלמד בבית אביו. ומש״ה קפץ עליו עסק אשת אדוניו. משא״כ אם היה עוסק בתורה לא אירע לו כן דתורה אגוני מגניא מכל מקרה. ותניא באדר״נ פכ״ה כל הנותן הרהורי תורה על לבו מעבירין ממנו הרהורי שטות הרהורי זנות כו׳:

והיינו דאיתא בב״ר וימאן על דבר מצוה ממאנין. שנאמר מאן יבמי. לדבר עבירה לכש״כ. והוא פלא. אכן בפ׳ יבמין ביארנו לשון לא אבה יבמי וגו׳ שהיא קובלת עליו שממאן לבעול שלא בתורת אישות משום שלא חפץ בה ליקחנה לאשה. וע״ז אינה יכולה לקבול. אלא קובלת על שמאן לבעול פעם אחת בתורת יבום. והיינו משום שאין דעת אנושי סובלת לבעול אשה בלי אישות ממש אע״ג שהיא במקום מצוה. וזהו טעם על שמיאן יוסף אפילו בלי שום טעם. אכן הלא הי׳ לו לוותר על ד״א מפני רצון אדונית ע״ז השיב המדרש ע״ד מצוה ממאנין משום שאין נפש הגון בד״א יכולה לוותר ע״ז מכש״כ לדבר עבירה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.