הפלאה/כתובות/קיא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


הפלאה TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png קיא TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


כל המשתמש באור תורה וכו'. כתב מהרש"א ז"ל שנרמז בכאן התורה שנאמר תזל כטל אמרתי ע"ש ויש לומר בדרך רמז כי אורות מלא גימטריא תרי"ג ואורת חסר עם ד' אותיות גימטריא תורה והנה אורות התורה והמצות נכללים באחד כמ"ש כי נר מצוה ותורה אור והוא האחדות האמיתי כמ"ש חז"ל שבדיבור אנכי ה' אלהיך נכללו בו עשרת הדברות וכל התורה כולה. והוא מה שאמרו חז"ל שבק"ש שחרית וערבית יש בו בחינת כל התורה. והנה ידוע ששני תיבות אלו ידוד אחד עולה ט"ל והוא רמז להטל המחיה (רמז לדבר בציצית שנאמר בו וזכרתם את כל מצות ה' והוא מנין כל המצות. והכריכות הם ט"ל כמנין ה' אחד כדאיתא בא"ח סימן י"א) וכמו שבקבלת התורה מסרו נפשם בדביקות להשי"ת וירד עליהם ט"ל והחיי' כן האדם בעסקו בתורה לשמה ומיחד כל איבריו וכל עצמות בחינותיו בעין השכלי לאמתות אחדות הבורא יתברך שורש נשמתו אז הטל הוא מחייה ומתפשט בכל בחינותיו ובכל איבריו חיות פנימי והוא שאמר הכתוב ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום ר"ל כולכם כל בחי' רמ"ח איברים ושס"ה גידים מתפשט בהן מצות עשין ולאוין כמ"ש חז"ל את האלקים ירא זו מצות ל"ת ואת מצותיו שמור זו מצות עשה כי זה כל האדם באיבריו וגידיו ומחייה אותם ומ"ש היום הוא ענין שאמר עולמך תראה בחייך שמרגיש בנפשו חיות פנימי הוא בחינת התחיה אשר יהיה לעתיד נגלה לעין כל. והנה כמו שהאדם נכלל כולו בנפש השכלי ונשמתו המיוחדת כמ"ש דוד המלך ע"ה בתהילים סימן כ"ב מיד כלב יחידתי כן כל ישראל הם אחדות אמיתי כמ"ש הן עם לבדד ישכון ונאמר גוי אחד בארץ והת"ת נקראים ראשי אלפי ישראל שהם בחי' שכלי ומהם מתפשט החיות לכל גוף ישראל בחינת האברים וז"ש ואתם הדבקים וגו' וכי אפשר לדבק וכו' ואין הקושיא על הת"ח עצמם כמ"ש לעיל בר"פ אלמנה ניזונת דהם דבקים ע"יי תורה אלא שמשה רבינו ע"ה אמר זה לכל ישראל דהם דבקים ע"י הת"ח כענין יששכר וזבולון כמו שכל האיברים מצווים לשמור ולעשות כפי השכל המורה אותם ומלמדם מה לעשות ומחויבים לשמור כלי השכל הדקים מאוד לבל יאונה להם כל פגע כן מצווים כל עם ה' לשמור מצות חכמי ישראל ולשמור פקודתם ולהספיק צרכיהם לבל יטרדו ולהיות מגן בעדם מכל פגעי הזמן ואז הם מקבלים חיות בכל מעשיהם והצלחה בכל משלח ידם והוא העומד להם להחיותם לעת התחיה:

שם אר"ח בר יוסף עתידים צדיקים שיעמדו בלבושיהן. עמ"ש התוס' שהוא בלבושים הנקברים בהם. ויש לפרש בזה הא דאיתא בנדה דף ע' ע"ב ששאלו אנשי אלכסנדרים את ר"י מתים לעתיד דבא צריכים הזאה ג' וז' וכו' ויש לדקדק למה לא שאלו אם יצטרכו טבילה ונראה משום דבאמת עיקר שאלתם משום שהם נוגעים בעצמם בשעת התחיה וכענין שאמרו בבגדי מדרס אינו טמא מגע מדרס מפני שנגע בעצמו אבל כיון שיעמדו צדיקים בלבושיהם קשה הא בל"ז יטמאו שהרי יטמאו הבגדים במגען תחלה ואח"כ יטמאו הם מבגדיהם אלא דנ"מ דאם יטמאו בלבושיהן הם אינם אלא ראשון שהבגדים נעשו אב הטומאה והנוגע בהם אינו אלא טומאת ערב וא"צ הזאת ג' וז' משא"כ בנגעם בעצמם אך זהו לדעת הר"ש בריש אהלות דמ"ש בחלל חרב ה"ה כחרב היינו דוקא כלי מתכות אבל לפמ"ש הרמב"ם שם דה"ה לכל הבגדים נעשים כמת עצמו א"כ קשה דמה שאלו הא עכ"פ צריכים הזאה ג' וז' מחמת נגיעתן בבגדיהם וצ"ל דס"ל כמ"ש התוס' דיעמדו בלבושיהן לאו היינו מלבושים שנקברו עמו ולפ"ז מתורץ מה שהקשו התוס' שם בנדה דלמה שאלו ממתים לעתיד לבא ולא שאלו על בן שונמית. דבבן שונמית לא שייך שאלה זו דכתיב ותשכיבהו על מיטת איש וגו'. נמצא עכ"פ צריך הזאה ג' וז' משום נגיעת הכלים. וק"ל

שם עתידה הארץ שתוציא גלוסקאות וכו'. יש לפרש מפני שזה שנתקללה האדמה קוץ ודרדר תצמיח הוא בחטא אדם הראשון שנגזר עליו בזעת אפך תאכל לחם להיות לו כמה יגיעות כמ"ש חז"ל כמה יגיעות יגע אדם הראשון וכו' ולעתיד שיתוקן חטא אדם הראשון ובלע המות לנצח ממילא תתבטל קללה ההיא ותוציא גלוסקאות ועפ"ז כתבתי בחידושינו לפרש הא דאיתא בילקוט פרשת תזריע שאל טורנסרופוס הרשע את ר"ע איזה מעשים נאים של הקב"ה או של בשר ודם למה אתם מלים. הביא לו שיבולת וגלוסקאות. אלו מעשה הקב"ה ואלו מעשה בשר ודם אין אלו נאים מאלו. אמר לו למה אינו מהול ממעי אמו. אמר לו לפי שלא נתן הקב"ה המצות לישראל אלא לצרוף וכן אמר דוד אמרת ה' צרופה. יש לפרש למה דוקא שיבולת וגלוסקאות. ונראה ענינו הוא דודאי חלילה לומר שר"ע השיב שמעשה בשר ודם הם נאים יותר אלא שהתשובה היתה כך ודאי בריאות הקב"ה היה ביפיו וטובו אלא האדם שמקלקל הדברים אולת אדם תסלף דרכו להתיגע לתקן את קלקולו וזהו שבחטא אדם הראשון קלקל שלא תוציא הארץ לחם הראוי לאכילה והוצרך בזעת אפו לכמה יגיעות עד שיכשירו להיות מתוקן לאכילה ואינו אלא מתקן קלקולו וכן הוא האדם דאיתא בפרקי רבי אליעזר שאדם הראשון נברא מהול וכן איתא בגמרא אדם הראשון משוך בערלתו היה שבאמת נברא מהול ובחטאו נמשך ערלתו ואנו צריכים לתקן וזה שהראה לו שיבולת וגלוסקאות דוקא. וע"ז הקשה לו תינח אדם הראשון עצמו שהוא יציר כפו של הקב"ה אבל הדורות שאחריו שנולדים ממעי אמם יהיה ראוי שנבראו מהולים. ע"ז השיב שכל המצות לא נתנו אלא לצרוף ולברר חטא אדם הראשון עד לעתיד אינו מתוקן. וז"ש אמרת ה' צרופה א"כ צריכים להוליד בלי תיקון ולתקן עד שיתקן חטא אדם הראשון. וזה ששאל יעקב אבינו ע"ה ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש היינו שיתוקן החטא ולא יצטרך ליגיעת אדם הראשון אלא לחם לאכול מוכן ובגד מוכן ללבוש שתוציא הארץ גלוסקאות וכלי מילת. ויש לפרש בזה מ"ש הכתוב ועמך כולם צדיקים והיינו לעתיד לעולם ירשו ארץ שיקוים בלע המות לנצח ואז יהיה נצר מטעי ר"ל שלא יצטרכו לתיקון ע"י יגיעה ועמל כ"א נצר מטעי ר"ל כפי אשר נטע ה' גן בעדן מקדם וזהו מעשי ידי להתפאר דודאי מעשה הקב"ה נאים יותר ממעשה בשר ודם כשיתוקן חטא אדם הראשון:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון