הפלאה/כתובות/קו/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


הפלאה TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png קו TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


גמרא כלי שרת מהו שיעשו וכו'. לכאורה קשה דהא מקרא מפורש במחתות עדת קרח שנעשה מהם ציפוי למזבח נחושת אלמא דכלי שרת כמזבח דמי ואי ס"ד דכלי שרת ה"ל קדושת דרבנן ה"ל הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה ותו קשה לפי מאי שפירש"י ד"ה כלי שרת שמשרתים במזבח החצון וכו' משמע דכלי שרת שמשתמים במזבח הפנימי דינם כמזבח הפנימי דהוי קדושה טפי. א"כ מחתות קטורת שהוא עבודה שנעשה על מזבח הפנימי למה הוכשר למזבח החיצון. מיהו בהא יש לומר שלא הוקדשו למזבח הפנימי כמשמעות קרא שלא צוה להם להקטיר על מזבח הפנימי. ואפשר דהתם היה ציפוי שלא בטלוהו למזבח כדמחלק הש"ס בסוף חגיגה בין ציפוי העומד לציפוי שאינו עומד תדע דהא אסור להוסיף על מדת המזבח כדמקשה הש"ס בר"פ כיסוי הדם ע"ש אלא על כרחך דמיירי שלא בטלוהו לגביה מיהו הא קשיא דהא בתחלת נדבת המשכן דהיה שם שלש תרומות והיה נדבת המשכן הכלים בתרומה אחת ותרומות קרבנות תרומה אחרת כדמשמע קרא אלמא דכלים הם בכלל בדק הבית וצ"ל דהא דקאמר צורך קורבן הוא ומתרומת לישכה הן באין היינו ממותר תרומת הלשכה כמ"ש התוס' ד"ה תנא דבי ר"י וכו' וטעמא דאף דצורך קרבן הוא מ"מ כל שעה שחזר לקרבנות ציבור אין משנים אותן א"כ בתחלת נדבת המשכן שעדיין לא היה מותר תרומת הלשכה היה באין מבדק הבית והיה בכלל נדבת המשכן וק"ל:

שם גמרא וכי גבו וכו'. עיין מ"ש מהרש"ל דלשיטת התוס' הא דקאמר גבו והותירו היינו מתרומת הלשכה ונראה לענ"ד דקשה להו דמאי מקשה וכי גבו והותירו מאי הוי הא הקדש עילוי הוא לקדושת קרבנות כיון דכלי שרת צורך קרבן נינהו ומתניתין להדיא בר"פ בני העיר וכן במותריהן דמעלים בקודש ומותר לקנות ס"ת במעות מותר ספרים ואפילו אם נימא דקדשי בדק הבית אינם בכלל זה מ"מ הא המ"ל שחללו על שכר האומנים כמשמעות הקרא בד"ה שנתנו הכסף לשכירות לחוצבים ולגודרים ולחרשים וקי"ל דהקדיש מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל וכשהחזירו מותר הכסף היה מותר להקדש לכלי שרת לכך פירשו התוס' בהיפך דכשגבו לצורך קרבנות ולא הותירו ע"כ הכלים באים מדמי בדק הבית והא דקאמר דבאים מתרומת הלשכה היינו אם נותר מתרומה וע"ז שפיר מקשה כיון דעיקר התרומה לקרבן עצמו אלא במותר קאמרת עכ"פ הוי מוריד לקלה וע"ז משני דלב בית דין מתנה עליהן. וק"ל:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון