הפלאה/כתובות/יז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


הפלאה TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png יז TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


בגמרא ארמלתא מאי פירש"י מאי סימנין עושין לאלמנה. לכאורה צ"ע דלמאי צריך ראיה לאלמנה ואם כוונתו היכא דתפסה מאתים ומשני דלית לה כסני ולא מהני תפיסה כמו שאמר תוספות לעיל דף ט"ז ע"ב ד"ה אתנוסי וכו'. הא דחוק ואינו מרומז בלשון הש"ס כלל. ולולי דבריהם היה נראה דהא דקאמר דרדיגא משחא בשעת מעשה היינו בשעה שנמצאו לה בתולים וכלישנא דמתניתין דפרק ב' דברכות עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. ובזה היה ראיה שנמצאת בתולה וכשרה לכהונה כמו שכתבנו לעיל גבי כוס של תרומה. ולפ"ז יש לומר דהא דקאמר ביהודה ראיה בבבל מאי משום דביהודה לא צריכים ראיה על מציאות הבתולים דבל"ז לא היה יכול לטעון טענת בתולים מפני שנתייחד עמה באירוסין אבל בבבל מאי ראיה שנמצאו לה בתולים. אך לפמ"ש לעיל דף ט"ז ע"ב דמקשי הש"ס אלמנה מי לא אכלה בתרומה היינו דאף שעשו סימן שנמצאו לה בתולים אכתי יש לומר דהיתה אלמנה שנכנסה לחופה ולא נבעלה דג"כ נאסרה אם לא נמצאו לה בתולים כדאיתא לעיל דף י"ב וצריכה סימן שהיא כשרה לכהונה ואפ"ה כתובתה מנה. וזהו דמקשי ארמלתא מאי לפי שהיה סבר דלא היה בבבל חילוק קליות רק סימן דרדיגא משחא. א"כ במאי תבחן אם היתה אלמנה שנכנסה ולא נבעלה או בתולה ממש דכתובתה מאתים. וע"ז משני ארמלתא לית לה כסני רצה לומר דחילוק קליות היה ג"כ בבבל רק שהוסיפו שם סימן על מציאת בתולים כנ"ל. ודוק:

תוס' ד"ה ולתני וכו'. כתב מהר"ם שי"ף דלפמ"ש התוס' לעיל דמיירי בתבעו צ"ל דהיינו שאומר ברי שהיה של אביו אבל אינו יודע אם לקחה ממנו ולענ"ד נראה דאי אפשר לומר כן דא"כ הוי ליה מיגו דהעזה דהא השתא אינו מעיז ואפילו אם נימא כדעת הפוסקים בח"מ סימן פ"ב דאמרינן מיגו דהעזה א"כ מאי מקשה ולתני שדה זו שלך דילמא הא גופא קמ"ל דאמרינן מיגו דהעזה. אלא נראה פירוש התוס' דהא גופא קשיא ליה להש"ס דלמה נקט באביו דאיכא למטעי שטוען שמא ולא תבעיה כלל שאינו יודע שהיה של אביו ולא הוו מיגו דהעזה יותר הוי ליה למתני בלקחתי ממך לאשמעינן דאפילו בברי וברי מהני מיגו. אלא דלכאורה יש לדקדק מאי משני דקמ"ל דאין מחזיקין בנכסי קטן דאכתי הוי ליה לאשמעינן תרווייהו כגון שאומר שדה זו של אביך היה ולקחתיהו ממך דהוי ליה ברי וברי ומלישנא דשל אביך הוי ידעינן דאין מחזיקין בנכסי קטן מדאינו נאמן בסיפא ביש עדים במיגו שלקחה מאביו ואפשר דכיון דע"כ צ"ל שטוען שלקחה ממנו כשהיה גדול אם כן לפי דבריו מה שהחזיק בשדה כשהיה קטן היה שלא כדין או בתורת שכירות או משכונא אע"ג דבאמת נאמן ברישא גם בכה"ג במיגו שלא היה של אביו מעולם כדאיתא בב"ב דף ל"ב בעובדא דרבה בר שרשום מ"מ נקט בפשטות טפי. גם יש לומר דנקט בברי ושמא לרבותא דסיפא דאפילו בברי ושמא אין מחזיקין בנכסי קטן דאי הוי נקיט לקחתיהו ממך הוי אמינא דוקא כשהקטן טוען ברי והא דאינו נאמן בסיפא במיגו דלקחה מאביו משום דהבן היה יכול גם כן להכחישו בברי אם היה טוען כן ולא תועיל החזקה ועיין מ"ש בסמוך. וק"ל:

תוס' ד"ה ואחת וכו' ורבינו שמואל פי' וכו'. לכאורה היה נראה דס"ל לרבינו שמואל דאפילו אי הוי קאמר רב הונא סתם אין מחזיקין בנכסי קטן ממילא הוי ידעינן דמיירי בהחזיק שלש שנים משהגדיל דאל"כ מלתא דפשיטא היא דאינו מועיל דמי ימחה וע"כ הא דקאמר רב הונא ואפילו הגדיל היינו אפילו הגדיל בחיי האב. אלא דסוגיא לא משמע הכי בהא דקאמר דמתניתין בהחזיק ואכל שנים בחיי האב ואחת בחיי הבן. ולפמ"ש הוי ליה למימר שהחזיק שלש שנים משהגדיל הבן דאל"כ מילתא דפשיטא היא. ויותר נראה לפענ"ד דס"ל לרבינו שמואל איפכא דכשהחזיק שלש שנים משהגדיל הבן באמת מועיל דמסתמא כיון שהגדיל הוא חוקר על נכסי אביו והוי ליה למחות כדעת הרמב"ם וש"ע ח"מ סימן קמ"ט סעיף י"ט ודוקא בהחזיק שנים בחיי האב ואחת בחיי בנו. והא דקאמר ואפילו הגדיל היינו אפילו הגדיל קודם שמת אביו ואח"כ החזיק בפני הבן שנה כיון דשני שנים הראשונים שהחזיק בחיי אביו היה הבן קטן אינו מועיל חזקה זו ולא אמרינן דכיון שהגדיל קודם מותו מסתמא ציוה לו אביו ששדה זו שהחזיק בו זה שני שנים בחייו הוא שלא כדין והוי ליה לבן למחות כמו בבן גדול דמועיל כשהחזיק שנים בחיי האב ואחת בחיי בנו קמ"ל דלא אמרינן הכי כיון דלא היה גדול בתחלת חזקה. ולפ"ז מתורץ מאי דקשיא לן לעיל דהוי ליה למימר במתניתין בברי וברי כגון שדה זו של אביך ולקחתיהו ממך וממילא נדייק דאין מחזיקין בנכסי קטן מדקתני של אביך ולסברת רבינו שמואל הנ"ל זה אינו דהא קי"ל דאסור למכור בנכסי אביו עד שיהא בן עשרים שנה נמצא אם יאמר לקחתי ממך ע"כ שאומר שלקחה כשהיה כבר בן עשרים שנה וא"כ ע"כ החזיק שלש שנים משהגדיל ובאמת נאמן דיש לו מיגו דלקחה מאביו כיון שהחזיק שלש שנים משהגדיל מהני באמת לדידיה. ודוק:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון