העמק שאלה/יא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

העמק שאלה יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

(א) דאילו מאן דאיקלע עניא לגבי' כו'. וכל הענין. מבואר דהא דתנן אין פוחתין כו' וכל הנכלל בדרשה דאשר יחסר לו קאי על כל יחיד ג"כ וכדעת הב"ח יו"ד סי' ר"ן וכ"כ הגר"א. ולא כהב"י והגהת רמ"א שכ' דדוקא בקופה ש"צ דציבור. אבל יחיד אין מחויב ליתן לעני די מחסורו כו' וע' כתובות ד' ס"ז בעובדא דרבא. וי"ל דהתם לא הספיק העת בעת האכילה. אבל מדברי רבינו סתמא דמי שאיקלע כו' מחויב בדבר. ואין לו להשתדל להשיג מקופת הציבור:

ב

(ב) גדול הכ"א כביטול בהמ"ד כצ"ל. ובגמ' אי' כהשכמת בהמ"ד. וגי' רבינו מדויקת דפי' ביטול בהמ"ד. היינו שצריך בית לפנות לתלמידים ולאורחים. והשכמת בהמ"ד פי' שישכים אדם לבהמ"ד ללמוד. ויש לפניו מצות הכ"א. ובאמת לא מוכח ממשנתינו דהכנסת אורחים גדולה אלא כביטול בהמ"ד שילמדו התלמידים. אבל לת"ת דידי' לא שמענו וכבר פירשנו לעיל סי' ז' אות ה' דעת רבינו דמעשה דידי' עדיף מת"ת דאחריני כל שאינו לומד עמם. וה"ה הכא הכנסת אורחי' חשובה כביטול בית המדרש או יותר מבטול בהמ"ד. דהכ"א יעשה מצוה בגופו ג"כ שיטפל בם ויאכילם וישקם. משא"כ כשיפנה ביתו לתלמידים והוא אין לו חלק עמהם. אבל אם גם הוא בר הכי שישכים עצמו לבהמ"ד ודאי ת"ת גדול מכולם. ותלי' אם אפשר לעשות על ידי אחרים או לא:

ג

(ג) ארבע וחמש כדמשתעי אינשי. ובגמרא ורי"ף אי' אפי' טובא. וכבר הביאו רשב"א ור"ן נוסחת רבינו דלא גריס הכי. ולא קשה לי' אליבא דשמואל השתא חמש שרי ארבע מיבעיא. אלא כך הוא לשון ב"א למינקט הקל ואח"כ החמור. והיינו דרכו של רבינו להלן סי' קכ"ד בהא דאי' בחולין ד' ל' שחטה בשנים ושלשה מקומות כו' ע' מש"כ שם אות י"ד בס"ד ועיקר הקושי' השתא חמש מפנין ארבע מיבעי לית לי' לשמואל. ורב חסדא חש לה בכולי תלמודא כאן ובשבת ד' ס' ובנדה ד' ל"ז ויומא ד' כ"ג א' בכולהי רב חסדא משני. ואיהו דקא מקשי ומפרק כמש"כ התו' כיב"ז בב"מ ד' כ"א ד"ה וכמה ובכ"מ. תדע שהביא הש"ס שנויא דר"ח מקמי' דשמואל רבי'. אלא משום דהוא מרא דקושי' דא. ור"ח ידע לשנויי בכולי תלמודא מתניתין וברייתא. אלא שלא היו בעלי הגמרא מקובלים מר"ח אלא בהני מילי. והש"ס בעצמו לא חש להקשות ולפרק בכ"מ. משום דהלכה כשמואל דמפרשינן כדאמרי אינשי. ולא דמי להא דאי' בכתובות ד' צ"ו השתא שתים אבדה שלש מיבעיא. דהתם ודאי קשה דנקיט החמור תחלה ואח"כ הקל. וגם ביומא ד' פ"ב לפני שתים מחנכין לפני שנה מיבעי אר"ח כו' התם ודאי קשה לכ"ע דלא שייך כדאמרי אינשי. שהרי כשם דמצוה לחנוכי למי שחייב בחנוך. ה"נ אסור לענות למי שאינו בר הכי. וע"כ נשנה בדיוק. ולא פחות מלפני שתים. ועפ"י מש"כ מיושב קושי' התו' שבת ד' ס' ובכ"מ ע"ש. וכד דייקת בסוגי' דביצה ר"פ משילין מוכח כדעת רבינו דלשמואל ג"כ ארבע וחמש ולא יותר. דקאמר התם עד כמה אר"ז כו' ארבע וחמש כאותה ששנינו מפנין ארבע וחמש כו'. התם תנן אבל לא את האוצר ואמר שמואל מאי אבל לא את האוצר שלא יגמור את האוצר כו'. הרי דמפרש הש"ס דארבע וחמש דוקא. ומכ"מ מפרש סיפא כשמואל ואין לומר דה"ק לשמואל דמפרש הכי מיבעי לן ביו"ט מאי. אבל סתמא דגמ' וסוגי' דר"ז ורבי יוחנן כר"ח אתי'. אאל"כ דלמאי איצטריך הש"ס להקדים פי' שמואל בסיפא הא אפי' לר"ח דמפרש ארבע מחמש. וחמש מאוצר גדול. מבואר ג"כ דאסור לגמור את האוצר למש"כ הרמב"ן במלחמת ה' והרשב"א והרא"ש. וא"כ הכי מיבעי לן התם אסור לגמור את האוצר ביו"ט מאי. אלא בא הש"ס ללמדינו דהלכה כשמואל ומכ"מ סתם הש"ס ד' וחמש ולא יותר. ואין מקום ליישב אותה סוגיא אלא לדעת המאור שכ' לר"ח שרי לגמור והלכה כשמואל דאסור. וסתם הש"ס בפי' הרישא כר"ח. ובפי' הסיפא כשמואל ושקיל וטרי אליבי'. אבל לנוסחת רבינו לא פליגי ר"ח ושמואל בדינא דמפנין ולכ"ע לא שרי אלא ארבע וחמש. ולכ"ע אסור לגמור את האוצר. ולא פליגי אלא במוקצה דאוצר. דלר"ח סתם לן תנא כר"י. ולשמואל שרי להתחיל. וסתמא דגמר' כאוקימתא דשמואל:

ד

(ד) אבל לא את האוצר כו'. פי' דאסור לפנות את האוצר. ולאפוקי מפי' ר"ח אבל לא את האוצר שלא יתחיל באוצר משום מוקצה. וא"כ אפילו לטלטל בעלמא אסור. אבל שמואל מפרש אבל לא את האוצר לפנות. היינו שלא יגמור את האוצר:

ה

(ה) והאי תבן ותבואה כיון דחזי לבהמתו כו'. ר"ל משום דתנן דמפנין קופות של תבן ושל תבואה כו' ס"ד הא תבן ותבואה צבורה לא. קמ"ל רבינו דתבן ותבואה בעלמא ג"כ שרי. ובה"ג העתיק לשון רבינו ביתר באור. וז"ל ותבן ותבואה צבורה נמי מפנין ושדי להו בחדא זיותא כי היכי דליתבי אורחין. ובהא מפרשי הא דאי' בגמרא שעור תבואה כמה לתך. ולכאורה לא אתי' אלא אליבא דר"י דאית לי' מוקצה. וכ"כ הבעה"מ והרא"ש ז"ל אבל רבותינו הראשונים מפרשי לענין היתר טירחא דפנוי. וה"ק שעור תבואה צבורה שאינן בקופות כמה. וקאמר לתך. וכ"כ במלחמת ה' שם והביא דברי בה"ג לראי' ומסיים עלה שהכי מוכיח. דברי רב אחא משבחא ז"ל. ופי' רבינו דחזי לבהמתו. ר"ל דאילו קופות של תבן ותבואה אינן מוקצים משום דראוי לישב עליהם וכדתנן בכלים פ' כ"ב מ"ט הסל והכלכלה שמלאן תבן או מוכין התקינן לישיבה טהורין סרגן בגמי או במשיחה טמאין. אבל תבואה צבורה על הארץ לא חזי למידי. ומש"ה צריך לפרש דהא דשרי לטלטל משום דחזי לבהמה. ובאמת תבואה אפשר לומר דחזי לכוס וכמש"כ הרא"ש ביצה פ"ג. וכן פרש"י שבת ד' מ"ה א' ד"ה חטים שזרען בקרקע ללקוט ולאכול. אבל משום תבן כתב שהתירו משום דחזי לבהמה כדאית' שבת ד' קנ"ה מפרכיין תבן ואספסתא לבהמה. ואינו ראוי לשכיבה כמו שהוא כדתנן פ' תולין. הקש שע"ג המטה לא ינענענו בידו כו'. ולענין שכיבה וישיבה חין חילוק בין תבן לקש. הרי דאינן ראוי' לשכיבה כמו שהוא צבורה. ומש"ה קש שאינו ראוי ג"כ למאכל בהמה כ"כ הוא מוקצה ותבן דחזי לבהמה מותר לטלטל. ותבנא סריא דלא חזי לבהמה הוא מוקצה שאינו ראוי אלא להסקה וכדאי' בד' ק"נ אלא תבן היכי משכחת לה שיהא מוקצה ומשני בתבנא סריא. ויש להעיר עוד ממשנה כלים פ' כ"ד ג' עגלות הן. של זבל טמאה מדרס ושל תבן טמאה ט"מ. והיינו משום שאינו משמשת ישיבה עם מלאכתה. אלמא דעל התבן אינו ראוי לישב. ואפשר לדחות דהתם משום שמניחים עגלה מלאה עמיר וגבוה מאד מש"ה א"ר לישב משא"כ עגלה זבל:

ו

(ו) דכל חד וחד חזינן לי' כו'. מבואר כמש"כ התו' ד"ה אע"ג. דזה לא נסתפק הש"ס דלאחד בפני עצמו נמי מפנין ד' וה' קופות. והיינו שכ' רבינו. דהספק אי דמיין הרבה אנשים כמו אי איקלע כ"א בפ"ע. או דילמא דנין אותן ביחד שראוין לישב בצמצום. וטרחא יתירה מה' קופות אסור לעולם:

ז

(ז) דשוינהו פחות מד"א. בה"ג אי' דשנינהו פחות פחות מד"א. ופי' ששינן ממקום שהיו מונחים פחות פחות מד"א. דכרמלית הוי. וכפרש"י ד"ה ועימר כו' ובפחות פחות מד"א. ולזה כיון רבינו ג"כ. ויש לפרש עוד לשון דשוינהו היינו כדאי' שבת ד' ח' ב' האי זירזא דקני רמא וזקפי' לא מחייב עד דעקר לי' והכא נמי היו מהפכים את העומרים ודמי לפחות מד"א. ופי' דשוינהו. עשינהו כפחות מד"א. ולשון גמרא הוא עשיתו מפה. שם ד' ס"א:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף