הון עשיר/קידושין/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשירTriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

ב[עריכה]

מאתים זוז. בגיטין פ"ז משנה ה' נתתי טעם למנין זה.

והוא יתן. והוא אתא למעט, שאם קבלה קדושין מאחר קודם שנתנם לה, ומסתמא יארע זה כשאיחר ליתן לה הוא והאחר נותנם הוא, כיון שהאשה הזאת להוטה אחר הממון, מדנתרצת מתחילה להתקדש לזה הראשון בתנאי זה, דאינה מקודשת כרב הונא (דף ס.) דהלכה כמותו אלא מקודשת לראשון והוא יתן. ואע"ג דגבי גט בפ"ז משנה ה' תנן כי האי גוונא וגרסינן ותתן, ואמרו עלה בש"ס (גיטין עד.) מאי ותתן, רב הונא אמר והיא תתן, ונפקא מינה שאם נתקרע הגט או נאבד שהיא תתן דהוי גט, וכתבו התוספות (שם ד"ה רב הונא) דכן הלכה, לא רצה התנא לשנותו התם בפירוש כמו הכא, לאשמועינן אגב ארחיה דהכא דהויה אשתו, הוא יתן בעצמו דיכול לרצות מעות מידו לידה, אבל התם דהויה גרושתו לא תרצה היא עצמה המעות מידה לידו, ומפני זה מצא הבעל דין דהיינו רב יהודה מקום לחלוק על רב הונא כדאיתא בש"ס דגיטין וקדושין ע"ש:

ויש לו. אם יש לו לא קתני אלא ויש לו, דמשמע דיש לו מסתמא, וכל דלא ידעינן בבירור איפכא הוי מקודשת מספק כמ"ש הר"ב. וזה הוא דקמ"לן תנא:

ה[עריכה]

שהיא כהנת והרי היא לויה, לויה והרי היא כהנת. ברישא הקדים כשטעה והשביח בסיפא, ובסיפא שנאו ברישא, דתנן עניה והרי היא עשירה עשירה והרי היא עניה. וטעמא משום דדייקינן מפני שלא הטעתו היא מקודשת הא הטעתו אינה מקודשת, וידוע הוא כי שבח האיש הוא שתהיה האשה במדרגה טפילה, כי כן ארז"ל (יבמות סג.) חות דרגא ונסב איתתא. ולכן רישא הוי לא זו אף זו לגבי הדין המפורש במשנה, וסיפא הוי לא זו אף זו לגבי הדין דילפינן מדיוקא, לאשמועינן דבכל ענין היא מקודשת כשלא הטעתו, וכן איפכא:

יא[עריכה]

קדשתי וכו'. ירושלמי (הי"א לט:) מפתין אותו ליתן גט וכופין אותו ליתן קנס, ע"כ. מלשון זה נראה דהא כתובה הנזכרת בש"ס (דף סה.) אינה אלא משום קנסא, אלא דלפי הירושלמי קונסין אותו אף כי לא גירש מעצמו אלא ע"י פיתוי, ולפי הבבלי אין קונסין אותו אלא א"כ גירש מעצמו, דע"י זה מגלה לנו דברור לו דקדשה אלא שהיה רוצה לחזור בו בדבור בעלמא, וכי ראה דהיא מכחישתו ושאין שקרו מועיל, אז רצה להיות נקי מה' ולגרשה שלא יכשלו בו בני אדם בה ולא הוא בקרובותיה, ומחמת איסור זה שבקש לעשות קנסינן ליה שיתן לה כתובה ותזכה בה היא שאילולי שתקה היתה יוצאת תקלה מביניהם, אבל בארוסה סתם הין הכי נמי דאפשר דאין לה כתובה, ולא קנסינן ליה כי מבקשין ליתן גט ממנו, על כי אין לנו הוכחה ממה שיתן גט שהאמת היה עם האשה והוא שקורי קמשקר, דדילמא אמת אתו ומחמת פתויינו קמגרש בגט. והתי"ט רצה לישב ענין זה למאן דאמר דאין לארוסה כתובה בשם המגיד בדרך אחר, ולע"ד דוחק הוא ויותר נראה מ"ש:

מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.