הון עשיר/פאה/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשיר ‏ פאה ג

א

לבנות התבואה שבין הזתים בש"א וכו. כתב הרב דכשהאילנות מרוחקים, נראין הדברים שלא בשביל האילנות נעשו המלבנות, ואף ב"ה מודה דנותן פאה לכל א' וא', ובזמן שהאילנות רצופים מודים ב"ש שנותן פאה א' על הכל, כי פליגי כשיש עשר אילנות לבית סאה שבענין זה לא הוו מרוחקים ממש ולא רצופים ממש, זה הוא תורף דבריו.

והנה תחילת לשונו צריך ביאור, ואח"כ נפרש מוצאו דלפי הנראה הוא הפך דבריו. ופי' תחילת לשונו נראה בעיני שכך הוא, דכשהאילנות מרוחקים נראים הדברים שלא בשביל האילנות נעשו המלבנות, שלהיותם רחוקים, אלו היה רוצה שיהיו כל אלו המלבנות אחד, היה זורע אף בין האילנות, שהרי אין צל האילנות מזיק להם כי רחוקים הם זה מזה, והואיל ולא עשה כן אלא שזרעו פסקי פסקי, ש"מ שכוונתו הוא שיהיה כל מלבן שדה בפני עצמו, ואף אם אין כוונתו כך הרואה יאמר כך, ומשום הכי מודה ב"ה שנותן פאה מכל א' וא', אבל כשהם רצופים לא יאמר הרואה שכל א' הוא שדה בפני עצמו, אלא יתלה חלוקם בצירוף האילנות, המזיקים בצלם לזרעים, ויאמר דמשום הכי לא נזרע ביניהם, ומשום הכי אף ב"ש מודה דנותן פאה א' על הכל, כי פליגי בעשר אילנות לבית סאה, דמר מחשבם כרצופים, ומר כמרוחקים. ואף הרמב"ם בפירושו ובחיבורו (מתנות עניים פ"ג ה"ח-ט) דרך דרך הרב.

אבל בירושלמי (ה"א יד.) משמע להפך דה"ג התם מה אנן קיימין, אי במרווחין אף ב"ש מודים שהוא נותן פאה מא' על הכל, אם ברצופין אף ב"ה מודו שהוא נותן פאה מכל א' וא', אלא כי נן קיימין בנטועין מטע עשר לבית סאה, ע"כ העתיק הר"ש בפירושו. הרי מפורש הפך פי' הר"ב והרמ"בם, ואף הרא"בד השיג עליו מהירושלמי הזה, ועתה צריכים אנו לראות כמאן מוכח יותר לשון זה של הירושלמי, שהרי סוף דבריו כך הם כי נן קיימין בנטועין מטע עשר לבית סאה, ב"ש עבדין לון כמרוחין, וב"ה עבדין לון כרצופין, מ"ט דב"ש שאין דרך בני אדם להיות מכניסין זרעים בין האילנות, ע"כ.

והנה ממ"נ לשון הירושלמי זה מוטעה הוא, שאם נניח הרישא כמו שהיא דבמרווחין ב"ש מודו, היכי קאמר בסוף דקמפלגי בעשר לבית סאה, דב"ש עבדין לון כמרווחין, הלא במרווחין מודו לב"ה. ולכן בעל כרחנו או שצריכים אנו לגרוס ברישא כגירסת הרב והרמב"ם, שבמרווחין מודו ב"ה לב"ש, וברצופין מודו ב"ש לב"ה. או שצריכים אנו לגרוס בסיפא ב"ש עביד להון כרצופין, וכך היא גירסת הראב"ד. ונראה דבעל כרחנו צריכים אנו לישבו על פי גירסת הראב"ד, דאם כדברי הר"ב וכמו שפרשתי דבריו לעיל, היכי קאמרא דטעמא דב"ש שאין דרך בני אדם להיות מכניסים זרעים בין האילנות, הלא אף ב"ה ס"ל הכי, דמהאי טעמא מודה לו במרווחין, ופלוגתייהו לא תלייא אלא במנין זה אי מקרי מרווחין או רצופין, דלב"ש מקרו מרווחין, ומדמקרו מרווחין לא יאמרו הרואים שבשביל האילנות חילקם למלבנות, שלא להכניס הזרעים ביניהם, שמכיון שהם מרווחים, אף אם היה זורע בין האילנות לא היה צלם מזיק להם, אלא יאמרו כי הם חלוקים למלבנות על כי הם כל אחד שדה בפני עצמו, ומשום הכי קאמר דנותן פאה מכל א' וא', וב"ה ס"להו דמקרו רצופים, ומדמקרו רצופים יתלו הרואים חילוק המלבנות בריצוף האילנות, שאין דרך בני אדם להיות מכניס זרעים ביניהם, ולא יאמרו שיהיה כל מלבן שדה בפני עצמו, ומשום הכי קאמר דנותן פאה א' על הכל, אמנם כאשר נקיים גירסת הר"ש והראב"ד, ונתלה הטעם במ"ש ז"ל דהוא תלוי בחלוק האילנות אי הווי הפסק או לא אתי שפיר, דבמרווחין ב"ש מודו לב"ה דלא הוו הפסק, וברצופין ב"ה מודו לב"ש דהוו הפסק, וקמפלגי בעשר אילנות לבית סאה, דלב"ש דס"ל דאין דרך בני אדם להכניס זרעים בין האילנות הוה ליה כאילו כל אותו מקום היה מלא אילנות, ולכן אע"פי שאינם אלא עשר חשיבי כרצופים והוו הפסק, וב"ה ס"ל דדרך בני אדם להכניס זרעים בין האילנות, ומשום הכי לא חשבינן המקום שבין האילנות כאילו הוא מלא אילנות רצופים וליהוו הפסק, אלא לעולם חשבינן להו כמרווחין עד שיהיו רצופים ממש, דהיינו שיהיו יותר מעשר אילנות לבית סאה, כן נלע"ד:

ומודים ב"ש שאם היו ראשי שורות מעורבין. ש"מ דפלוגתיהו באינם מעורבים, דלא תימא דבמעורבין פליגי, אבל באינם מעורבין, כיון דהזתים שחייבים בפאה הם המפסיקים, אפילו ב"ה מודה, והיינו דאצטריך תנא לאשמועינן בשנותו ההודאה דב"ש, אע"ג דלא חשיב לגבי ב"ה, ובזה נחה הרגשת התי"ט, ושאר המקומות אשר סימן בהרגש זה אפרשם במקומם בע"ה:

שורות. כיון שהם מעורבים בראשיהם א"א שיהיו מלבנות מרובעות, דבטל רבועם בהתערבם זה עם זה, שאם לא יגעו זה בזה אלא בראש תור, אינם נקראים מעורבים אלא נוגעים, ולפי זה אין אנו צריכים בדבר זה לטעמים שכתב הר"ש והביאו התי"ט, לישב שינוי הלשון שבין הרישא לסיפא:

ב

בשלשה מקומות, נותן פאה מכל אחד ואחד. לא ידענא לשמואל דאמר מכל קלח וקלח (ה"א טו.), מאי איריא בשנים ובשלשה מקומות, דאפילו במקום א' נמי דינא הכי, ואם כן אמאי לא תנן ומודים בזורע שבת או חרדל שהוא נותן פאה וכו' לרבותא:

מכל אחד ואחד. אף לר' יוחנן (שם) דמפרש מכל ערוגה וערוגה, אתי שפיר גירסא זו, שהרי לא נזכרו ערוגות במשנה אלא מקומות, ומקום לשון זכר הוא, ובחינם הפך הת"יט הגירסא לר"י מזכר לנקבה:

ג

בָאפונין. בית קמץ, ומפני שיש מהם שהם מין ירק, סמכם לבצלים שהם מין ירק, והקדימם לכרם. ועוד דלא רצה להפסיק באילן בין צמח האדמה, ולא הקדים הכרם לכלם, משום דפשטא דקרא דחיוב הפאה, לא הוי באילנות, מדלא אפקיה רחמנא בלשון לקיטה אלא בלשון קצירה, וה"ט דבכוליה פאה איחר דין האילנות החשובים לשאר המינים:

המחליק מאחת יד. ממקום אחד, כן פי' הרמ"בם והביאו הר"ב. מכלל דרישא איירי במחליק מכמה מקומות, וה"ט דקתני סמוך לו המדל, דהוא דומיא דידיה:

יד. לשון הנה מציב לו יד (שמואל א' טו, יב):

ה

האילן. הידוע, שחייב בפאה, ובסיפא דקתני אילן, משום דסמיך ארישא:

קלחי אילן. שרשי צמחים הצומחים משרשי האילנות, ויוצאים על הקרקע רחוקים מן האילנות עצמם, ונראים כאלו הם אילנות שיש להם שרש אחד לבדם בקרקע, וקמ"לן התנא באמרו אילן לשון יחיד, שאע"פי שכלם יונקים מאילן אחד, נותן פאה מכל אחד ואחד:

בעל השדה. לגלות לנו דכשלא מכר לו את הקרקע איירי, קראו בעל השדה, משא"כ בכוליה מכלתין דנקרא בשם בעל הבית, לרמוז דבעל שדה ישתדל להיות מתחילה בעל הבית, כי בתחילה יבנה בית, ואח"כ יטע כרם:

בעל השדה הוא נותן. משא"כ נותן דמוכר קלחי אילן, דר"ל הלוקח, שלא נזכר, משום הכי לא קתני התם הוא, כמו הכא:

ז

הכותב נכסיו וכו'. משנה זו והבאה אחריה, נשנו אגב ולקנות עמה נכסים, דמתניתין דלעיל:

שייר קרקע. כל כיוצא בזה מכאן עד סוף פרקין, ה"ה מטלטלין, אלא דסירכא דמתניתין דלעיל נקט, ועצה טובה קמ"לן אגב ארחיה, דכי קא משייר ישייר הקרקע, שאם ימות אינו נגזל כמטלטלים:

ח

חוץ מאחד מרבוא. אין למספר שם יותר גדול מזה, נמצא שאחד מחלקי הממון הנחלק למספר זה, הוא קטן, שאין בכל אחד מחלקי מיני שאר המספרים שאפשר ליחלק הממון הזה בעצמו, כמהו בקטנותו, והיינו רבותא:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.