הון עשיר/ברכות/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשיר ברכות ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
מלאכת שלמה
הון עשיר
יש סדר למשנה
רש"ש


דפים מקושרים


א[עריכה | עריכת קוד מקור]

ושל מוספין. אין בהם תחינה, שהיא אחת מעשר לשונות של תפלה, כמו בתפלות אחרות, משום הכי לא קתני תפלת המוספין. ועוד כללם בתפלת הערב, לרמוז דהיא רשות, שמשום הכי הויא דומיא דידהו שאינה תדירה:

מוספין. אין לך קרבן מוסף שכנגדו נתקנה תפלה זו, שלא יהיה בו יותר מבהמה אחת, משום הכי קתני מוספין לשון רבים:

רבי יהודה אומר עד שבע שעות. כתב התי"ט בשם התוספות (כז. ד"ה תא שמע) דלא גרסינן ליה במתניתין, דהא ר' לא ס"ל כותיה בהא. ואנכי לא ידעתי מה טעם הוא זה, דכמה פלוגתות שנא רבי במשנה והוא ודאי לא ס"ל כחד מנייהו, ובריש מכלתין שהיא ראש כל המשנה סתם דלא כותיה, דקתני מאמתי קורין וכו' עד סוף האשמורה הראשונה דר"א, ובש"ס (דף ג.) אמרו דר"א ס"ל דשלש משמרות הוי הלילה, דנמצא לפי זה דסוף האשמורת הראשונה הוא אחר שליש הלילה. ור' ס"ל ארבע משמרות הוי הלילה כדאיתא התם (שם:), דנמצא לפי זה דלדידיה אין זמן זה סוף אשמורה הראשונה כי אם שליש אשמורת השניה, והוא קרי לה סוף האשמורה הראשונה דלא כותיה, וכן במשנה ה' פ"ד סתם דלא כותיה, והרבה מצינו במשנה כיוצא בזה:

ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבה"מ וכו'. לרמוז דחובה לממרינהו, כמ"ש הרב, שנא משנה באמצע תפלות חובה:

מה מקום הוא זה, מיוחד לתפלה זו שאתה מתפלל אותה כאן (עי' ברמ"ז מובא בתוס' אנשי שם), ולא בבית הכנסת ששם תפלתו של אדם נשמעת (ברכות ו .).

א"ל בכניסתי וכו'. ותפלות אלו שייכים לבה"מ. והר"ב פי' מה טיבה, ובירושלמי ה"ג בפירוש:

ג[עריכה | עריכת קוד מקור]

שגורה. אין לפרשו הכא כפשוטו, שגורה בפיו במרוצה. דלא היה פוטרו ר"ע בלאו הכי בלא שעת הדחק, אם הוא למוד ורגיל בה. ובזה נחה הרגשת התי"ט על הר"ב:

ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ואומר. ה"ג בש"ס בבבלי ובירושלמי. ועוד נוסף בירושלמי, תפלה קצרה מעין שמנה עשרה, ואומר וכו'. וא"כ הוא לא ידענא מי הכריחו להרמב"ם והר"ב לפרש, דהאי ואומר פירושא דתפלה קצרה היא, דלפי דבריהם הל"ל אומר בלא וא"ו, ואפילו כל התיבה היא מיותרת, ולא הל"ל אלא מתפלל תפלה קצרה הושע וכו'. ועוד דגרסינן התם בבבלי (דף כט:) ת"ר המהלך במקום גדודי חיה ולסטים מתפלל תפלה קצרה, איזו היא תפלה קצרה, ר' אליעזר אומר עשה רצונך בשמים ותן נחת רוח ליראיך מתחת והטוב בעיניך עשה בא"י ש"ת, ר' יהושע אומר שמע שועת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם בא"י ש"ת, ר"א בר' צדוק אומר שמע צעקת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם בא"י ש"ת, אחרים אומרים צרכי עמך וכו'. הרי שר' יהושע עצמו מזכיר התפלה קצרה בסגנון אחר ממה שהזכירה במתניתין. לכן נלע"ד שזו היא התפלה קצרה לדברי ר' יהושע, והאי ואומר הוא נוסף על התפלה קצרה, והוא דאחר בקשתו יאמר הכתוב הושע ה' את עמך את שארית ישראל, ואחר זה הפסוק אומר ומוסיף עוד בכל פרשת העבור וכו', ואע"פ שלא נזכרו בתפלה קצרה זו ענין הי"ח בפרט, מ"מ קרי לה בירושלמי מעין שמנה עשרה, כי כל פרטי הי"ח הם בכלל שועת ובקשת עמו ישראל. ואע"ג דאין זה אלא מעין האמצעיות, גם הביננו אין בה אלא מעין האמצעיות, ואפילו הכי קרו לה מעין שמנה עשרה כי עיקר כל השמנה עשרה נתקן על האמצעיות, ובהם עינינו תלויות לשאול בקשתנו, והאחרונות והראשונות הם לתקן האמצעיות, כי כך ראוי לעשות כל אשר ירצה לשאל שאלה מאת המלך, וכמשאז"ל (דף לב.) שצריך אדם להסדיר שבחיו של הקב"ה ואח"כ יתפלל, וכיוצא בו:

בכל פרשת העבור. פי' הר"ב פרישה לעברה. הכי איתא בש"ס (דף כט:), ועוד שם איכא דאמר בשם אותו חכם עצמו פרישה לעברה, שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה, ותרויהו כאחד נמי חשיבי בלישנא דמתניתין, מדלא נקט עברה בפירוש, אלא עבור, לשון אשה עוברה. ועוד בלשון זה דמתניתין, אני מוצא בו רמז למה מוסיפים דברים אלו בזמן הזה שהוא זמן סכנה, מדלא קתני פרישת, אלא פרשת, שהוא לשון פרשת הכסף אשר אמר המן, והוא מפני שהשטן מקטרג דווקא בשעת הסכנה (עי' בר"ר פצ"א ט), והולך ומזכיר בפירוש כל העוונות אשר חטא האיש העומד בסכנה, והוא גורם שמדת הדין מתמלא עברה על העבירות שפורט ופורש לפניה, לכן אנו מתפללים שלא תאבה לו ולא תשמע אליו להפילו באותה הסכנה, אלא תאריך אף:

ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה רוכב על החמור. הא דלא קתני בהמה סתם, אלא פירש חמור, רבותא קמל"ן דאפילו רוכב על חמור, ולא על סוס, דאין זה דרך גאוה, דהא על סוס מלך, ועל חמור בן חורין (עי' שבת קנב.), ואדרבא הוא דרך עניות, כדכתיב (זכריה ט, ט) עני ורוכב על חמור, מ"מ ירד:

כנגד בית קדש הקדשים. כאלו הוא נגד בית קה"ק, לא מאחריו ולא מצדו. ועוד יש לפרש לבו כנגד דווקא. ועוד י"ל שיכוין לבית קה"ק של מעלה, שהוא כנגד בקה"ק של מטה, דהכי מפורש בשיר השירים רבא:

ו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקרון. בנוסחאות הרבה לא גרסינן ליה, אבל לפי גרסתינו צריך ליתן טעם למה ניתן בין ספינה ואסדא דהם במים, והוא בארץ לעולם עומד. ונראה דלא זו אף זו קתני, דספינה יש בה בעיתותא דמיא, מחמת הנענוע, הרי תרתי לרעותא, הפחד והנענוע, ובקרון אין בו כי אם הנענוע, ובאסדא אין לה נענוע לפי פי' הר"ב, לפי שאין לה דפנות, אלא מהלכה חלק על פני המים, ומשום הכי אין בה בעיתותא דמיא כספינה, כי יותר בקל תתהפך הספינה מהאסדא, כידוע לבקיאים במלאכתה:

באסדא. הר"ב פי' עצים הרבה קשורים יחד. והדין עמו דהכי איתא בירושלמי (ה"ה לה:) היא אסדא, היא אסכריא, היא רפסודות, ונביאם רפסודות על ים יפו (דה"י ב' ב, טו). ותמהני מהרמב"ם שפי' ספינה קטנה מאד אשר יעברו בה נחלים גדולים. שהרי ממקרא זה נראה שמהעצים עצמם שכרתו מהלבנון לצורך בנין הבית עשו רפסודות, מדלא כתיב ברפסודות (דכתיב שם, וַאֲנַחְנוּ נִכְרֹת עֵצִים מִן הַלְּבָנוֹן כְּכָל צָרְכֶּךָ וּנְבִיאֵם לְךָ רַפְסֹדוֹת וגו'), וכמו כן במלכים (א' ה, כג) כתיב דוברות, ולא כתיב בדוברות. וא"א לומר בשום ענין שכרתו העצים ועשו מהם ספינות קטנות מאד, ושזה יהיה פירוש רפסודות, שהרי עצים גדולים וגבוהים מאד הוצרכו לבנין הבית. ואין לומר דפירושא דירושלמי הכי הוא, היא אסדא היא אסכריא היא רפסודות, דלכלהו יש להם דין אחד שיכוין את לבו ודיו, ושלא נחית הירושלמי לפרש לנו צורת הכלי, דא"כ קרא דנביאם וכו' דמביא בסוף דבריו למאי אצטריך, הלא אין זה ראיה לדין זה כלל. אלא ודאי ששלשה אלו אינם ספינות משונות זו מזו, אלא כולהו ספינה אחת, אעפ"י שנזכרה בשמות משונות, וזהו דקמל"ן הירושלמי, וע"י המקרא מורה לנו צורתה, והם עצים קשורים כמ"ש הר"ב, ועוד היום במקומנו בדרך זה שולחים העצים ממקומות רחוקים דרך המים ובענין זה. ובערוך (ערך אסדה, ועיע"ש ערך סדה) יש עוד פירוש אחר מלבד זה שכתב הר"ב, ואף הוא יכול להתיישב על הירושלמי הזה:

בחבר עיר. לשון הרמב"ם חבר שם תלמיד חכם, ופי' חבר עיר חכם המדינה, והוא כנוי בעד תפלת הקהל שלא יתקבצו אלא לפני החכם, ע"כ. הרי שרמז לנו התנא בלשון זה, שישתדלו בני המדינה למנות ש"צ היותר מוכתר בתורה ובמעשים שבעיר. ורמז לנו זה בתפלת המוספין, שאין בם תחנונים כל כך כמ"ש התי"ט, כדי שנדון ממנו קל וחומר לשאר התפלות:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.