הון עשיר/בבא מציעא/ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשיר ‏ בבא מציעא ט

א

ושניהם מספקים את הקנים. כתב הר"ב, מה טעם קאמר. והא דלא קתני בפירוש דשניהם, אלא קתני ושניהם, הוא לרמוז דדינא הכי הוא דשניהם יספקו, ואם אחד מהם רוצה לספק את כולם יכול חבירו לעכב על ידו, וכן אם אינו רוצה לספק את חלקו ויהיו כל הקנים אח"כ של חבירו, יכול לומר לו חבירו אני רוצה שאף אתה תספיק את חלקך ונחלוק אח"כ בהם:

ז

בעשרה. הואיל ומתניתין בחכירות דווקא מתניא כמ"ש רש"י (קו: ד"ה ולקתה) והביאו התי"ט, הוצרך התנא להזכיר כורים, והואיל והזכיר כורים נקט מנין מסויים ורגיל:

ט

לשנים מועטות. פי' הר"ב, פחות משבע שנים. ונקט התנא לשון זה לקצר בדבורו, דמ"מ א"א לטעות דסיפא גלי רישא:

יא

שכיר יום. התחיל בשכיר יום, אע"ג דלפי סדר המדרגות הנזכרות במתניתין היה צריך להתחיל בשכיר שעות, משום דכתיב ביה (דברים כד, טו) ביומו תתן שכרו:

יב

המחהו אצל חנוני או אצל שלחני אינו עובר. כתב הר"ב, אצל חנוני ואמר לו תן לו בדינר פירות ואני אשלם, או אמר לשלחני תן לו בדינר מעות, ע"כ. ואע"ג דמעות נתחייב לתת לפועל ולא פירות כמ"ש הר"ב בפ"י משנה ה', מ"מ הוי לא זו אף זו, דחנוני דרכו להקיף ואין דרך השלחני להלוות כי אם להחליף, ואפילו הכי כי המחהו אצלו אינו עובר, ולא אמרינן דמסתמא יחזור בו והוה ליה כאילו לא המחהו:

ואם יש עדים שתבעו. כל זמנו עד שעבר עליו, הרי זה נשבע ונוטל. כל היום שאחר זמנו, משום דליכא למימר השתא כמו ברישא דמשעבר זמנו אינו נשבע ונוטל, משום דלא חשיד בעל הבית לעבור אלאו דלא תלין, דהרי יש עדים דכבר עבר:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.