הון עשיר/בבא מציעא/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשירTriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png י

< הקודם ·
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

א[עריכה]

שניהם חולקין. לא ידעתי מאי קמ"לן בתיבה זו של שניהם המיותרת:

ובעפר. עוד היום ראיתי פה צפת שבונים בעפר מגובל במים במקום טיט:

ג[עריכה]

רבי יהודה אומר אף זה דר וכו' אלא בעל העליה וכו'. אע"ג דמדהוי כמקשה אדברי ת"ק ה"לל אמר ר"י אע"ג דפליג, כמ"ש בשאר דוכתי. לא קתני ליה אלא רי"א, משום דבמה שמקשה לו נמי ת"ק פליג וס"ל דהדר בחצר חבירו בעלמא בענין שהוא נהנה ואין חבירו חסר פטור, ומה"ט פליג עליה בנדון דידן. ולא דמי הא לדפ"ג משנה ב' דאמר ר' יוסי כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו אלא וכו', דהתם ת"ק מודה לר"י שאין אדם עושה סחורה כו', ולא פליג אלא באותו ענין דס"ל דלא מקרי עושה סחורה וכו':

ד[עריכה]

נתנו לו זמן לקוץ את האילן ולסתור את הכתל. וברישא הקדים נפילת הכתל לאילן, וטעמא משום דשכיח יותר שיפול כותל משיפול אילן, ומה"ט שכיח שיתנו זמן לקציצת האילן משיתנו זמן לקציצת הכתל:

ה[עריכה]

הילך שכרך. הכא ששכרו לפעולה זו והפועל עושה הפעולה, שייך לומר טול שכרך, משא"כ ברישא דמי יודע אם הוא פועל או בעל הבית השוכר פועלים זה בעל הגינה, והתי"ט כתב טעמים אחרים על שינוי לשון זה:

אין שורין טיט וכו' אבל גובלין טיט וכו'. ארחא דמלתא נקט דדרך בני אדם לשרות הטיט השריה ראשונה לבד מפני הסכנה אפילו לזמן מרובה, משא"כ הגבול דאין דרך לעשותו אלא סמוך לבנין, אבל הה"נ דגבול לזמן מרובה אסור ושרייה לזמן מועט שרי. או אפשר דשורין אסור לעולם לעשותו בר"ה מחמת השרייה עצמה, כי מעלה עשן וריח טיט ומזיק לבריות מאד, וזה הוא איסור השרייה דתנן במתניתין, כנלע"ד:

אבל לא לבנים. לא ידענא למה נכפל דין זה, שהרי כבר תנן ואין לובנין לבנים, אבל בסדר המשנה דירושלמי גרסינן אבל לא ללבנים, ולאותה גירסא אפשר לישב הענין ולומר, דאע"ג דהתיר התנא לגבול הטיט, לעשות ממנו לבנים אסור, גזרה שמא ישהנו שם בר"ה במה שילבן ויעשה שם הלבנים דאסרנו ברישא, כדתנן ואין לובנין לבנים:

מציעא מתחיל בשין ומסיים בנון הרי שן, כי כל עמל [ה]אדם לפיהו (קהלת ו, ז. ועי' זוהר שמיני מא:). ועוד דהרוצה שיהיה משאו ומתנו מתברך, לא יגלה אותו אלא לצורך כשן שהוא מכוסה ואינו מתגלה אלא לצורך, שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין כמשא"זל (ב"מ מב.), וכמ"ש (פסחים נ:) דכל המשתכר בקנים ובקנקנים אינו רואה סימן ברכה, על כי נפחם גדול והעין שולט בהם, וערכם מועט:

סליק מסכת מציעא. דיני שומרים ארבעה:

אתה איש בעת תדין הטה אזנך שמעה.

שלום ואמת ודין בקמא ובמציעא:

מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.