הדר זקנים/שמות/יט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

הדר זקנים שמות יט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בחדש הג' וכו'. כדין גיורת ושבויה ושפחה שנתגיירו ושנפדו ושנשתחררו שלא יארסו ולא ינשאו עד ג' חדשים. וישראל נקראו גרים ושבויים. דכתיב והיו שובים את שוביהם. ומשוחררין דכתיב מהיות עבדים ואשבור מוטות עוליכם. ולכך המתין ג' חדשים ונתן להם את התורה והיינו דכתיב בחדש. כלומר בא החדש שאמר הקב"ה למשה בהוציאך את העם וכו'. ד"א בחדש השלישי שרצה הקב"ה שיהיו משולשים. תורה נביאים וכתובים. ומשולשת כהנים לויים ישראלים. ומשה שהיה ג' לבטן משבט לוי שהוא ג'. וג' אותיות בשמו. וג' חדשים ליציאתן ונטמן בירח ג'. ד"א לכך המתין עד חדש ג'. אמר הקב"ה אעשה טובות לישראל להכיר כח גבורתי ויתעדנו בג' חדשים הללו. משל למלך שרצה לארש אשה ומצאה ערומה. והמתין לה עד שהיתה יפה ומקושטת. כך עשה הקב"ה מצאם תשי כח ובעלי מומים משעבוד מצרים. והמתין ג' חדשים כדי שיחזור להם הוד פניהם. ד"א לכך המתין עד חדש ג' שמזל תאומים עולה בתחלת היום שנתן התורה וחכם הקב"ה לדעת אם בני עשו שהיה תאום ליעקב אם יחזרו בתשובה לקבל התורה ולא אבו שמוע:

ח

וישב משה את דברי העם וכו'. שב אל הקב"ה לומר לפניו דברי העם. והיה ירא לפתוח פה לדבר לפני המלך עד אשר הקב"ה פתח לדבר עמו. כי אין דרך תלמיד לדבר בפני רבו עד שידבר רבו תחלה כמו שאז"ל השואל בשלום רבו הרי זה בור. ופתח הקב"ה ואמר הנה אנכי בא אליך וכו' כדי שיאמינו בך שאתה שלוחי. ואז הגיד משה את דברי העם ואמר לו כבר הם מאמינים. ולכך כתב מתחלה וישב משה ואח"כ ויגד וכו'. ג"ן:

יג

לא תגע בו יד וגו'. למה נאמר והלא כבר כתיב כל הנוגע בהר מות יומת. ואומר הר"י דקאי אקרא דלעיל דכל הנוגע בהר וכו'. וה"ק כשאתה בא להרג הנוגע בהר לא תגע בו יד להורגם לנוגעים ולא תלך למקום שהם חונים כדי להורגם דא"כ אתה עולה כמותם ומתחייב הריגה. אלא סקול יסקל מרחוק:

כי סקול יסקל או ירה יירה. או זה לשון אם כלומר סקול יסקל אם ירה יירה קודם לכן. שכן דרך נסקלין נדחפין קודם ואח"כ נסקלין מיהו יש ליישבו כפשוטו. סקול יסקל כשאינו מת בדחייה. או ירה יירה בלבד אם ימות בדחייה. ותרגום ירוש' ארי אתרגמא אתרגם באבני ברדא או אשתדאה אשתדי באבני אישתא:

טו

אל תגשו אל אשה. משמע לפי שלא פירש זמן באל תגשו. הוצרך לומר שובו לכם לאהליכם. אבל אם פירש זמן קצוב לא הוצרכנו להיתר. ולכך כשגוזרים חרם לזמן כשהגיע זמן החרם נתבטלה מאיליה. ולא מילתא היא דאמרינן שאפי' פירש להם זמן מפורש ג' ימים. הוצרך לומר להם שובו לכם לאהליכם. דאע"פ שנתבטל הדבר צריך היתר כדאמרינן בביצה. כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו:

יז

ויתיצבו בתחתית ההר. אמרינן במ' שבת כפה עליהם ההר כגיגית. ואמר אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם. וקשה והלא אמרו נעשה ונשמע לכך יש לפרש כדאית' במדרש. כשרצה הקב"ה ליתן את התורה. אמרו לו כמה תורות יש לך. אמר להם ב' תורות. א' בכתב וא' בעל פה. אמרו אין אנחנו מקבלים אלא אותה שבכתב מיד כפה עליהם הר כגיגית:

יט

הולך וחזק מאד. פי' מנהג הדיוט כל זמן שמאריך לתקוע קולו עמייא ומיחלש אבל כאן הולך וחזק מאד. ולמה כתב כך דמשמע הולך דמתחלה מיחליש ולבסוף חזק כדי לשכך את האוזן במה שהיא יכולה לשמוע כלומר שיהיו העם נוחין להבין ולשמוע שאם היה חזק מתחלה ולבסוף מחליש כדרך בני אדם לא היו יכולין לשמוע אלא מחליש מתחלה ותמיד הולך וחזק:

כ

וירד ה' על הר סיני. א"ר שמואל בר נחמני בשעה שברא הקב"ה עולמו נתאוה שיהיה לו דירה בתחתונים. שנא' מתהלך בגן לרוח היום. עיקר דירתו היה בגן. חטא אדם וחוה אמר הקב"ה במצוה קלה כעסוני ואני מתאוה לדור עמהם נסתלק ועלה לרקיע ראשון בא קין והרג את הבל אחיו עלה עד לרקיע שני. עמד דור אנוש הרחיק עד שלישי. עמדו דור המבול הרחיק לרביעי. עמדו דור הפלגה הרחיק לחמישי. עמדו אנשי סדום הרחיק לששי. עמד אמרפל וחבריו הרחיק לשביעי. אמר הקב"ה ז' רקיעים בראתי והבריחוני הרשעים עד לשביעי. ועוד יש רשעים לעמוד. מה עשה הקב"ה קפל כל הדורות עד אברהם. בא אברהם ועמד ועשה רצונו והוריד הקב"ה לרקיע ששי. ואח"כ בא יצחק אבינו והורידו לרקיע חמישי. ויעקב לרביעי. ושבט לוי לשלישי. ועמרם לשני ומשה לראשון. עמדו כולם בלב אחד לקבל התורה. ירד לארץ עד י' טפחים. כדכתיב וירד ה' על הר סיני. עשה ברקיע פתח נגד סיני והכניס ראש ההר תוך אותו חלון וירד רגליו על הארץ. והיינו שייסד הפייט. וחלון ברקיע פתח נגד סיני חביונו בשחק ורגליו על הר סיני. והיינו דכתיב באתי לגני אחותי כלה. בשעת מתן תורה באתי למקום שביתתי שהייתי מתאוה לדור תחלה דהיינו בתחתונים: אחד פסוק אומר פן יפרוץ בם ובפסוק אחר פן יפרוץ בהם מאי טעמא. י"ל אותו פסוק דהכהנים והעם יפרץ בהם. ה"א יתירה כנגד ה' כהנים. נדב. ואביהוא. חפני. ופנחס. ועוזיה שנצטרע. הקב"ה אמר פן יהרסו לראות ומשה רבינו השיב לא יוכל העם לעלות אל הר סיני. אתה מזהיר אותם מדבר שאינה ברשותם כי עין ואזן רואה ושומע בעל כרחם. אזהירם על איברים שכח בידם להזהר כגון יד ורגל:

כא

ויאמר ה' אל משה רד העד בעם וכו'. ויאמר משה לא יוכל העם לעלות אל הר סיני כי אתה העדות בנו וכו'. וקשה מה שהשיב משה להקב"ה וכי לא מצינו כמה מצות שיש בהם ב' אזהרות. ועוד מה השיב לו אחרי כן לך רד ועלית אתה ואהרן עמך. וי"ל לפי שלא התרה משה ישראל על מצות הגבלה שלא הזהירם כי אם על הפרישה בלבד כמו שפירשנו למעלה לפי' א"ל הקב"ה רד העד בעם. דיותר היה לך להזהירם על מצות הגבלה שהיא במיתה מכל אזהרות האחרות שהזהרת אתהם. ועל זה השיבו לא יוכל העם לעלות וכו'. כי אתה העדות בנו. ובאהרן אחי ובי שלא נעלה. וכיון שנהיה עמהם נזהיר להם היטב שלא יעלו. והשיב לו הקב"ה לך רד והזהירם מעתה ועלית אתה ואהרן עמך ולא תהיו בשעת מעשה ולא יהיה להם מזהיר. מיד וירד משה מן ההר אל העם ויאמר אליהם מצות הגבלה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף