הגדה של פסח (מעשה נסים)/מגיד/מדרש עשרת המכות

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדה של פסח || הגדה של פסח (מעשה נסים)     TriangleArrow-Right.png עשרת המכותכמה מעלות טובות TriangleArrow-Left.png

הגדה של פסח   מגיד
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָּקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת. בְּמִצְרַיִם מָה הוּא אוֹמֵר. וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא. וְעַל הַיָּם מָה הוּא אוֹמֵר. וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ וַיַּאֲמִינוּ בַּיְיָ וּבְמשֶׁה עַבְדוֹ:

כַּמָה לָקוּ בְאֶצְבַּע עֶשֶׂר מַכּוֹת. אֱמוֹר מֵעַתָּה בְּמִצְרַים לָקוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת:


רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מַכּוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים.

עֶבְרָה אַחַת.
וָזַעַם שְׁתַּיִם.
וְצָרָה שָׁלֹשׁ.
מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים אַרְבַּע.

אֱמוֹר מֵעַתָּה בְּמִצְרַיִם לָקוּ אַרְבָּעִים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת:


רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר יְִשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים.

חֲרוֹן אַפּוֹ אַחַת.
עֶבְרָה שְׁתַּיִם.
וָזַעַם שָׁלֹשׁ.
וְצָרָה אַרְבַּע.
מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים חָמֵשׁ.

אֱמוֹר מֵעַתָּה בְּמִצְרַיִם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַכּוֹת:




מעשה נסים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


רבי יוסי הגלילי אומר. מניין כו' שלקו כו'. הספיקות שבפיסקא הזאת אשר ההתעוררות ראוי בהן: א) כי הוא נגד משנה מפורשת באבות פרק ה' שעשרה לקו המצרים במצרים ועשרה על הים. ב) שהרי אמירת אצבע אלהים הוא לא נאמר רק על מכת כנים. ג) כי במכת דבר נאמר ג"כ יד כמ"ש הנה יד ה' הויה במקניך. ד) ההוכחה שהוכיח המגיד מהא דכתיב יד שהיה חמשים אינה ברורה דבשלמא אם לא היה יכול להכות באצבע רק עשר וכיון שהוצרך בכאן ביד מוכח שהיה חמשים דלפחות מסך זה לא היה צריך יד שלם אבל כיון שבאמת היה יכול להיות כל החמשים באצבע רק שאיתרמי שהכה פעם אחת באצבע עשר האיך מוכח שכשהכה ביד היה חמשים הא אפשר לומר שאף שהכה בפעם ראשונ באצבע עשר כאן הכה בכל אצבע פחות או יותר מעשרה וגם בקרא גופיה קשה הא דכתיב וירא ישראל את היד וכי מכיון שהיו חמשים ידעו שהיה מכת יד הא אפשרות להכות באצבע חמשים כמו עשר.

ונראה ביישוב זה. כי נודע שיש חמשים שערי טומאה ונכללין בעשרה כתרין דמסאבותא. כמבואר בזוהר הקדוש פ' בא ובכמה דוכתי בזוהר וידוע שעד הים לא הוכה השר של מצרים כמו שפירש"י על קרא דוירא ישראל את מצרים דהיינו שר של מצרים ובמצרים כבר נכנסו ישראל כמעט בשער החמשים של טומאה וכאשר בא להכניע השר הוצרך להכניע כל החמשים שערי טומאה הנכללין בעשרה כתרין דמסאבותא לזה המשנה באבות דקחשיב י' מכות על הים כוונתו על העשרה כתרין דמסאבותא. והמגיד דחשב חמשים כוונתו על חמשים שערי טומאה הנכללין בעשרה כתרין דמסאבותא ומר אמר חדא ולא פליגי. וידוע כי המדות נחלקין לחסד דין ורחמים וגדול כח הרשעים שהמפכין מדת הרחמים למדת הדין. והעונישם שהגיעו למצרים היה מכל המדות מחמת שנהפכו כולם לדין. לזה אמרו יתברך. ושלחתי את ידי והכתי את מצרים בכל נפלאותי שמשמע שכל מכה ומכה היה ביד שלם דהיינו מכל המדות מחמת שנהפכו כולם לדין וכן אמר הנה יש ה' הויה במקנך אבל המצרים וכן הישראל לא השיגו רק שהעונש היה בכח פרטי של מדת הדין לזה אמרו אצבע אלהים הוא דהיינו בכח פרטי של מדת הדין רק בים שראו והשיגו שנלקו כל העשר כתרין דמסאבותא וכל כתרא דמסאבותא יש לה יניקה ממקום קדושה אחרת ידעו והשיגו שהיה זה בהצטרפות כל המדות לזה אמר וירא ישראל את היד. ומה שלומד מראיה שהביא מאצבע ליד הוא כיון שהמכות הים נגד עשרה מאמרים והי"מ הן נגד עשר ספירות שכל מאמר הוא נגד ספירה אחרת אך כיון שכל ספירה כלולה מעשר לא היה ניכר רק על מדה אחת הכלולה מעשר ובים כאשר נתברר שהיה ע"י כל המדות וידוע שהמדות שהן להנהגות עולם נכללין בחמשה המכונים בשם חמש אצבעין כמבואר בזוהר בראשית וכל אחת כלולה מעשה שעולין כחמשים וע"י נלקו כל החמשים כוחות הטומאה. וזה מאמרו שלקו על הים חמשים מכות דהיינו שנלקו כל החמשים כוחות הטומאה ע"י היד דהיינו החמש אצבעין העולין ג"כ לחמשים.


רבי אליעזר אומר מניין וכו'. עיין בכלבו ובאבודרהם. שכתבו כוונת מחלוקת ר"א ור"ע שדעת ר"א כי כל מכה היה שולט בכל הארבע יסודות. ולזה אמר שכל מכה היתה של ארבע מכות ודעת ר"ע שהמכה היה שולט ג"כ בכח המחבר הד' יסודות כמבואר בספרי הפלסופים חשבו חמשה דברים בכל מורכב ד' יסודות וכח המחבר. והנה לפמ"ש דעל הים היה בסטרא דמסאבותא א"ש שגם למעלה יש דברים רוחניים המכונים נגד הד' יסודות שנשתלשל ממנו למטה בגשמות ולזה בכתרין דמסאבותא יש ג"כ כה דאת זה לעומת זה עשה אלהים.

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מעבר לתחילת הדף
·