הגדה של פסח (כוס אליהו)/מגיד/מדרש עשרת המכות

הגדה של פסח || הגדה של פסח (כוס אליהו)     עשרת המכות • כמה מעלות טובות

עשרת המכות • כמה מעלות טובות ‏מעבר לתחתית הדף לנוסח ההגדה דפים מקושרים צור דיון על קטע זה לדיון כללי על קטע ההגדה הנוכחי

הגדה של פסח מפרשי ההגדה טעמא דקרא כוס אליהו מעשה נסים מרבה לספר עיון תפילה קמחא דאבשונא שבלי הלקט

הגדה של פסח   מגידרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָּקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת. בְּמִצְרַיִם מָה הוּא אוֹמֵר. וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא. וְעַל הַיָּם מָה הוּא אוֹמֵר. וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ וַיַּאֲמִינוּ בַּיְיָ וּבְמשֶׁה עַבְדוֹ:

כַּמָה לָקוּ בְאֶצְבַּע עֶשֶׂר מַכּוֹת. אֱמוֹר מֵעַתָּה בְּמִצְרַים לָקוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת:

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מַכּוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים.

עֶבְרָה אַחַת.

וָזַעַם שְׁתַּיִם.

וְצָרָה שָׁלֹשׁ.

מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים אַרְבַּע.

אֱמוֹר מֵעַתָּה בְּמִצְרַיִם לָקוּ אַרְבָּעִים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת:

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר יְִשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים.

חֲרוֹן אַפּוֹ אַחַת.

עֶבְרָה שְׁתַּיִם.

וָזַעַם שָׁלֹשׁ.

וְצָרָה אַרְבַּע.

מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים חָמֵשׁ.

אֱמוֹר מֵעַתָּה בְּמִצְרַיִם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַכּוֹת:

---

---

כוס אליהו

---

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר' יוסי הגלילי אומר. יש לדקדק דמה זו שאלה שלקו המצריים במצרים עשר מכות דזיל קרי בי רב הוא וכל העשר מכות מפורשים בתורה והרב אברבנאל נדחק ליישב הלשון ע"ע והיותר קשה לסברת ר"י דמשנה שלימה שנינו עשר מכות הביא הקב"ה על המצריים במצרים ועשרה על הים ועל כרחנו לומר דההיא מתני' דלא כר"י הגלילי. וחדא מתורצת בעקב חברתה דזהו שאמר מנין אתה אומר במצרים עשרה ועל הים חמשים. ור"ל דחלוקים הם מכות מצרים ממכות הים. ולאפוקי מההיא מתניתי' דסברה דשוים הם עשרה ועשרה. ומתניתין אתיא כר"א ור"ע דסתמם כפירושם שלא היו על הים חמשים מדנתתי לחלק במכות מצרים שכל אחת היתה של ארבע או של חמש ולא חלקו תחלה בין מכות מצרים לעל הים שעל הים היו חמשים ואין לומר דסמכו בחלוק זה אר"י הגלילי והוסיפו עליו הם. דאיך יסמוך ר"א רבו של ר"ע ור"ע רבו של ר"י הגלילי על ר"י הגלילי תלמידם כדמשמע ממ"ש בש"ס שאל ההוא תלמיד לפני ר"ע ור"י הגלילי שמו בכור לכמה נאכל. והם סוברים דמלת יד על המכה כדרך הכתוב במקומות רבים. ומה שסיים בדברי ר"א ור"ע אמור מעתה במצרים לקו וכו' אינו מדברי ר"א ור"ע רק הם דברי המגיד לו' דלדברי ר"י הגלילי שסובר על הים חמשים אם יסביר ג"כ כר"א או כר"ע שכל מכה היתה של ד' או של חמש יהיו על הים מאתים או מאתים וחמשים. ודו"ק:

ר"א אומר וכו' ר"ע אומר וכו'. הני רבנן כלם שוים לטובה דמאי דכתיב ישלח בם חרון אפו וכו' קאי לכל מכה ומכה שכל מכה היתה כלולה מארבע או מחמש לכל מר כדאית ליה. וטעמייהו דבספר תהלים היה מזכיר מכות מצרים בפרטות כל אחת בשמה. והכניס פסוק זה ביניהם ישלח בם חרון אפו מבלי שיזכיר בו שום מכה מיוחדת מזה נראה דפסוק זה קאי לכל מכה ממכות שהזכיר לפניו ולאחריו שכל אחת היתה מארבע או מחמש ופלוגתייהו בפי' הפסוק דק"ל לר"א מאי דשני קרא בלישניה דבחלוקה הראשונה נקט חרון אפו בכינוי משא"כ באינך עברה וזעם וצרה ומשלחת. דהיל"ל חרון אף כמו באינך או איפכא. גם אומרו בחלוקה שניה עברה בלא וי"ו מוסיף מזה שפט שחלוקת חרון אפו אינה מן המנין. שהיא כלל לאינך שאחריה. והכי קאמר חרון אפו דהיינו עברה וזעם וכו' וכפ"ז יהיה אמרו עברה היא החלוקה הראשונה. לכך נקטיה בלא וי"ו. ור"ע סבר דחלוקת חרון אפו גם היא מן המנין ואינה כלל לפרטים שאחריה. ונקט הכינוי בחדא וה"ה לאינך. או סבר דדוקא נקט הכינוי בחרון אף לרוב גודלו. שכן כתיב ויחר אף ה' בארץ ההיא וכתיב התם מי חרי האף הגדול הזה. ועוד כתיב היש מכאוב כמכאובי וגו' אשר הוגה ה' ביום חרון אפו. ומאי דנקט עברה בלא וי"ו כן דרך המקרא בכמה מקומות. ובפסוק זה עצמו נקט משלחת חסר וי"ו:

והנה הרב של"ה שם רמז לדברי ר"א שכל מכה היתה של ד' מכות בפ' שלח נא ביד תשלח וסיים גם ד'ן ר"ל ארבעה פעמים חמשים והם מאתים. ואלו לדברי ר"ע שכל מכה היתה של חמש לא נזכר שם רמז רק סברא בעלמא שהוא חושב ארבע לכל מכה מלבד שורש המכה עצמה:

ולענד"ן לפרש לדעת ר"ע ויתיישב עם זה מה שהקשו המפ' בדרשת ר"י הגלילי שעל הים חמשים מדכתיב בים את היד הגדולה משא"כ במצרים דכתיב אצבע והרי גם במצרים כתוב יד במכת הדבר הנה יד ה' הויה ונדחו לתרץ. ולכן אני אומר דבמכת מצרים הואיל וכתיב אצבע וכתיב יד דהוו תרתי דסתרן על כרחיך לומר דהכי קאמר דכל מכה מהעשר שהיתה באצבע היתה של חמש בשיעור כל היד שיש בו חמש אצבעות וזו כמעט ראיה ברורה לר"ע. ור"א סובר דמאי דכתי' במצרים יד היינו שכל אחת מעשר יש בה ארבע ומה שהביאו ראיה לדבריהם מפסוק ישלח בם חרון אפו. היינו לפי ששם נזכר שם פרטי כל אחת מהם. ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף ·