הגדה של פסח (אפוד בד)/מגיד/תחילת ההלל וכוס שניה

הגדה של פסח || הגדה של פסח (אפוד בד)     מימרא דרבן גמליאל • שפוך חמתך

מימרא דרבן גמליאל • שפוך חמתך ‏מעבר לתחתית הדף לנוסח ההגדה דפים מקושרים צור דיון על קטע זה לדיון כללי על קטע ההגדה הנוכחי

הגדה של פסח מפרשי ההגדה אחרית לשלום אפוד בד טעמא דקרא כוס אליהו מעשה נסים מרבה לספר נפתלי שבע רצון עיון תפילה קמחא דאבשונא שבלי הלקט

הגדה של פסח   מגיד

כסה המצות וקח הכוס בידך ואמור בקול רם ובשמחה עצומה:

לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְשַׁבֵּחַ לְפָאֵר לְרוֹמֵם לְהַדֵּר לְבָרֵךְ לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִסִּים הָאֵלּוּ. הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת. מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה. וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל. וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁירָה חֲדָשָׁה. הַלְלוּיָהּ:

הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ: יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ: רָם עַל כָּל גּוֹיִם יְיָ עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ: מִי כַּייָ אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת: הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ: מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן: לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ: מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּיָהּ:

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִצְרַיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז: הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו: הַיָּם רָאָה וַיַּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר: הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן: מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר: הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן: מִלִפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַ יַעֲקֹב: הַהֹפְכִי הַצוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִיש לְמַעְיְנוֹ מָיִם:

אוחז הכוס בידו עד גאל ישראל ואומר בשמחה עצומה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם וְהִגִּיעָנוּ הַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכָל בּוֹ מַצָּה וּמָרוֹר. כֵּן יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ. וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים אֲשֶׁר יַגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָש עַל גְּאֻלָּתֵנוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ גָּאַל יִשְׂרָאֵל:

כוס שניה של ארבע כוסות. שותין בהסיבת שמאל:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן:

---

---

אפוד בד

---

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הללויה הללו את שם ה'. ר"ל שמו יתברך ע"ש פעולותיו, כי קודם שברא דיוקנא בעלמא לא היו רשאים לכנותו בשום שם, ומה שאנו מכנין אותו בשמות הק' הוא רק מצד פעולותיו. וזכר צדיקו ש"ע לברכה, לז"א יהי שם ה' מבורך מעתה וע"ע. ואם כי ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה', אבל קרו ליה אלהא דעילאי, וזה רם על כל גוים ה', ע"ד ה' בציון גדול כו'. כמו אילנא רברבא, ואף כי הוא רב הכמות ברום, ותחת, ומצוע. עכ"ז כולם ישיגו במשושו, הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו, וזה גדולים מעשה ה', לא רמים אשר יאמר כי האיש הבלתי רם ונשא, לא ישיגם, רק דרושים הם לכל חפציהם, אי איש לפי חפצו והכרחו. וזה ה' בציון גדול, ורם הוא על כל העמים, נעלה ומרומם מאתם לא יוכלו להשיגו, וזה ביתרו, עתה ידעתי כי גדול ה'. ר"ל עד עכשיו אף שהאמנתי מציאותו, עכ"ז לא ידעתי לתארו רק בשם רם, ר"ל נעלה ומרומם. אמנם בצאת ישראל ממצרים ששים רבוא אשר עד הנה אפילו עבד א' לא היה יכול לברוח, אין זה כ"א מעשה ה' לבדו. ע"ד ועברתי בא"מ אני ולא מלאך כו'. וזה רם על כל גוים ה' על השמים כבודו. ר"ל הגוים הקדמונים אמרו שרק המלאכים משיגים אותו אבל לא בני אדם, ואנחנו אומרים מי כה' אלהינו שאינו בגדר רם, אבל המשפילי לראות בשמים ובארץ, ולזה מקימי מעפר דל, ויותר מזה אשר אפילו מאשפות ירים אביון שהוא גרוע ושפל מדל, להושיבו עם נדיבים ברום עולם, ולא במקום שאין מכירים אותו, כ"א עם נדיבי עמו ולא יבושו לשבת עמו, גם מושיבי עקרת הבית אותה שהיתה עקרה להיותה אם הבנים שמחה, ולזה הללויה:

בצאת ישראל ממצרים כו'. הנה א' מארבע סיבות המטרידות לאדם מלהתדבק בדרכיו ית', שזכר הבע"ק (שער ק"ב) הוא ירושת דעות הכוזבות מרוע אמונות ודעותיהם, וסיים שם כל הראשונות הם מטרידות, וזאת היא מונעת לגמרי. והנה הסגולות המיוחדות לפניות שרשי אמונות זרות ולשרש מארץ דעות נפסדות הוא בהיות חצי השגחה האלהית נשלחת בעולם, וכאשר נראים אותות ומופתים ע"פ תבל מטבע הנסית, עדות לה' שהוא לבדו אלהי עולם ואין זר אתו, ודבר זה כתוב כמה פעמים בתורה, ויעש האותות לעיני העם ויאמר העם כו'. וירא ישראל היד הגדולה ויאמינו בה'. ואמר וכל העם רואים את הקולות כו'. ובעבור נסות אתכם בא האלהים. ובעבור תהיה יראתו ע"פ לבלתי תחטאו. מבואר שמתוך גבורות האותות והמופתים יפנו הדיעות הכוזבות עורף. וביותר ביאור כי הנה ההנהגה אשר בה יוציא ה' לאור ישועתנו ביום צרה, מתחלפת לב' ענינים, האחת היא הטבע המפורסם כמו שנוהג העולם מעת הבריאה, הב' היא ההשגחה האלהית המתנהלת לרגל האנשים עפ"י מעשיהם, דרך שדוד המערכות בדבר שלא הורגלו בכך, שעי"ז גם העם ההולכים בחושך יראו אור וישובו יודו לה' חסדו, משא"כ בהיות העולם נידון ע"י הטבע המורגל לא ידעו ולא יבינו להשכיל בעבודתו ית"ש, ע"ד (הושע יא ג) ואנכי תרגלתי לאפרים כו' ולא ידעו, וזה בראות ישראל הנסים שנעשו לפניהם, כמנוסת מי הים והירדן וההרים המרקדים לפני אדון חולי ארץ הלא אז הרחיקו האמונות המשובשות אשר היו נטועים בקרבם, ממעשי ארץ מצרם הללו עע"ז כו' ונזורו אחור. וזה היתה יהודה לקדשו, ר"ל קודש לה' וישראל קבלו עליהם אז ממשלותיו ית' ונקעה נפשם מלעבוד אדונים זולתו. אבל הסכימו כי לה' המלוכה ומושל בגוים. וביאר סיבת הדבר, כי הים, ראה ישראל, וינוס, וכן הירדן, ראו, כי יסוב לאחור, ההרים ראו כי רקדו, ומצד אלו הנפלאות המופלגות שבו אחור מהאמונות המשובשות להיות קודש לה':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף

·