האלף לך שלמה/אורח חיים/שפח
|
< הקודם · הבא > |
|
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | ||
| אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הטו"ז נסתפק במ"ש בש"ע סי' תל"ג סעיף ז' בחור שבין יהודי לעכו"ם א"צ בדיקת באם יש שם ודאי חמץ אם צריך בדיקה ביום ויש להסתפק אם בעינן בדיקה זו לאור הנר ג"כ כמ"ש בסעיף א' שאף בבודק ביום צריך אור הנר או די בבדיקת חמה.
והנה הח"י הביא לשון הבה"ג מוכח מדבריו שהבדיקה ביום הוי לאור היום ולא לאור הנר והח"י כתב שכן משמע מהש"ס. אך אין זה ראיה, דהן אמת דבתחלה נקט הש"ס בלשונו התם יממא הוא ונהורא משמע דוקא מכח אור היום אבל בנר ביום יש חשש סכנה מדלא קאמר בקיצור התם יממא הוא וכו', אך הרי אח"כ קאמר אבל הכא לילה הוא ושרגא וכו' משמע דוקא בצירוף שניהם מחמת שהוא בלילה והוא מוכן לכישוף יותר גם נר דאל"כ הול"ל בקיצור התם נהורא הכא שרגא לכך אין להוכיח מלשון הש"ס לא לכאן ולא לכאן די"ל ביום אף בנר אין חשש סכנה.
אך יש להוכיח מהירושלמי דפריך אברייתא דאין בודקין לאור החמה וכי יש חמה בלילה ומשני כששכח וכו', ולמה משני בשכח ולא אף לכתחלה ומיירי בחור שבין יהודי לנכרי דא"א לבדוק בלילה ובודק ביום וקמ"ל דלא יבדוק לאור החמה ואין לומר דבחור לא שייך אור החמה כמ"ש הפוסקים האחרונים בהא דפריך הש"ס דילן מאמצעי של חצר א"צ בדיקה ולא משני בחורי חצר משום דשם ליכא אור החמה, אך הכא א"א לומר כן דבע"כ בחורים הללו איכא אור היום דאל"כ תקשה כי אשתמש היכי אשתמש וכדאמר בש"ס להדיא התם יממא ונהורא וכו' משמע דשייך התם נהורא ואור היום והיינו דזה תלוי לפי ענין החור דאם החור רחב יש בו אור היום ואם הוא קטן אין בו אור ולכך התם לא משני הש"ס בחורי החצר שיש בהם אור דממ"נ אם הם רחבים הרי יכולין עורבים לשלוט בהם ודומין לצדי החצר דא"צ בדיקה כמ"ש האחרונים ואם החור קטן אין בו אור החמה, אבל הכא דמיירי בחורים גדולים שהי' בהם אור היום והשתמש בהם ולשני הירושלמי דמיירי בחורים שבין יהודי דבודק ביום וקמ"ל דלא יבדוק לאור החמה אלא לאור הנר ופלימו הוא אלא בע"כ מוכח דבכה"ג בודק באמת לאור היום דאף ביום יש חשש היזק אם יבדוק לאור הנר וכן משמע מלשון המג"א שבודק לאור היום לא לאור הנר: