האלף לך שלמה/אורח חיים/שפה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

האלף לך שלמה אורח חיים שפה

		דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
		אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

סימן שפה

בךין לעשות הסעודה בשבת ראיתי בנוב״ק שהביא ראי' דס״ל להש״ס דילן דעושין הסעודה בשבת ממ״ש בש״ס ד״ל כיון דאיכא מוקפין דעבדי בחמיסר וכו׳ ולדעתי יש לדחות דאי׳ וו דהנה יש להבין לשון הירושלמי פ״ק הלכה ד, (עיין במג״א סי׳ תרפ״ח שהביא בשם הראשונים שהוכיחו מן הירושלמי הנ״ל להיפוך מהנו״ב) דקאמר שם דבאלו מאחרין ולא מקדימין סעודת ר״ח וסעודת פורים ופריך ויעשנה בשבת ומשני כתיב ימי משתה מי ששמחתו תלוי בב״ד עכ״ל ולכאורה אינו מובן דהדי בשבת לא כתיב כלל שמחה אך נראה הכונה דמ״ש ימי משתה ושמחה היינו דע״י המשתה יהי' שמחה דהמשתה גורם לו השמחה ולכך תינח בפורים בחול דאז לולי דהוי פורים לא הוי משתה ואם לא הוי משתה לא הוי שמחה ולכך שמחתו תלוי, בב״ד דהם קובעים ימי הפודים ונעשה בהם משתה וממשתה נמשך שמחה אבל בשבת כיון דכתיב וקראת לשבת עונג א״כ לולי פורים נמי מחויב לאכול ולשתות וממילא הם גורמין שמחה בנפש אדם לכך הוי שמחתו בידי שמים דממה שמחויב עונג ממילא הוי שמחה ולפ״ז א״ש דהרי בהל, שבת סי׳ דפ״ח מבואר דמי שהתענית עונג לו מותר להתענות בשבת עיי״ש אך זה בשבת דכתיב עונג לכך תלוי במה דהוי עונג לו אבל בפורים דכתיב משתה ושמחה זה מחויב דוקא לאכול ולשתות ולא להתענות וא״כ א״ש דבסתם אדם דמקיימין עונג שבת דאין התענית עונג לו זה אינו יכול לעשות הסעודה בשבת דשמחתו הוי בידי שמים אבל מי שמותר לו להתענות בשבת זה מותר לעשות הסעודה בשבת דבו הוי שמחתו בב״ד וזה הוי כוונת הש״ס כיון דאיכא מוקפין דעבדי בחמיסר היינו דאיכא מוקפין שמתענין בשבת והם עבדי בחמיסר וכיו, דאיכא רק מקצת כן נחשב זכירה ועשי׳ בהדדי וא״ש ואין ראי׳ מזה לסתור דברי הירושלמי כנלפע״ד בעזה״י :וכשאני לעצמי הי׳ נ״ל טעם אחד דאין לעשותו בשבת כיון דסעודת פורים בעינן דחייב אדם ?בסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי ובשבת בעינן זכור את יום השבת לקדשו ולא ישכחנו מלבו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף