האלף לך שלמה/אורח חיים/שנז
|
< הקודם · הבא > |
|
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | ||
| אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
ע״ד אשר שאל על מד. שראה בתיקוני תשובה. להרמ״ע מפאנו נדפס סוף קיצור ר״ח דמי שהרשיע הרבה בלי מספר תיקוני תשובה ליטהר מיד שיתענה שלשה הפסקות של ג׳ ימים ושאל רו״מ מה הכונה של ג׳ ימים אם הכונה לילה ויום קרא הפסקה וכל הג׳ הפסקות בכלל הוי ג׳ ימים או לכל הפסקה והפסקה בעינן ג׳ ימים והוי ס״ה ט׳ ימים. הנה בזה אין ספק בדבר דלכל הפסקה בעינן ג״י וכן מורה פשט לשונו שכתב ג׳ הפסקות של שלשה ימים משמע רכל הפסקה יהי׳ ג׳ ימים וכן נראה סמך לזה ממ״ש הרמ״א בסי׳ תקס״ח דג׳ ימים רצופים עולים לארבעים יום ומצינו במשה רבנו בעון העגל הי׳ ג׳ פעמים ארבעים ואז היו עובדי ע״ז ושקולה ע״ז ככופר בכל התורה וכן נשברו אז הלוחות ונתבטל כל התודה וכמ״ש חז״ל בפ’ט דשבת שלמד משה ק״ו כל התורה וישראל וכו׳ ואעפ״ב חזינן דהועיל להם ג״פ ארבעים לכפר בעדם כן נמי לכל חוטא די בג״פ ארבעים רצופין וכיון דג״י הפסקות נחשב כמ״ם יום ממילא די בג׳ הפסקות של ג״י אך עכ״פ ג׳ הפסקות שכל הפסקה הוי ג״י גם סמך לזה במ״ש במדרש רבער״ה מוחלין שליש ובעשי״ת שליש וביוה״ב שליש ובארנו בחידושנו דהעון עצמו נחלק לג׳ חלקים תחלה נעשה ודונות כשגגות ואח״ב נמחל גם השוגג הרי ב׳ חלקים ואוז״ב נהפך לזכיות הרי חלק ג׳ ולכך בכל חלק צריך חסד וכל הפסקה של ג״י עולה כמנין חסד כמ״ש המג״א שם ולכך הוי רמז לג׳ הפסקות הללו, ועיין בתשובה שאח״ז!