האלף לך שלמה/אורח חיים/רפו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

האלף לך שלמה TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רפו

OCR Icon.png דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סימן רפו

במ״ש בסי תנ״ה במים שלא לנו שנתבטלו חד בתרי נסתפק המג״א אם מותר לבטלן לכתחלה ולפמ״ש בחבורי לה״פ אין הטעם כאן מכח ביטול דהו״ל דשיל״ט רק רזה עצמו הוי צינון כמו שהיי׳ א״כ ודאי דמותד לעשות כן לכתחלה דחסה לאם שאבן בה״ש ושוהא יב״ש לפרש״י כן ה״נבזה והן אמת דבלשון הסמ״ק והגה״מ ברמב״ם הביאו שכתב בלשון דיעבד משמע לכתחלה אסור וכן מלשונו שם בהג״ט שכתב כיון דנתבטלו קודם לישה משמע דמטעם ביטול נחית עלה ולא מטעם צינון אך לפמ״ש בחבורי א״ש דהסמ״ג והסמ״ק הם יסברו דצינון אינו מועיל עוד ואין לו עוד תקנה ולכך לשיטתייהו אין לו היתר עוד מטעם צינון ולדידהו צריךלבוא רק מטעם ביטול ברוב וכיוןדמטעם ביטול אתינא עלה לכך שפיר אין לבטלו לכתחלה כמו כל איסורי דרבנן דאין לבטלו ג״כ ולכך כתב הטעם כיון שנתבטלו קודם לישה ובזה אתי שפיר דברי המנ״י שדחיתי בחבורי דמלשונו משמע דמטעם ביטול ואעפ״ב בעי חד בתרי ולכך לא הוי לדידהו דשיל׳מ כנ״ל בפנים אבל להסוברים דמהני צינון לדידה ו א״א לבוא מטעם ביטול דהו״ל דשיל״ט ואינו מועיל רק פטעם צינון כיון דלרידהו *הגי צינון וכיון דמטעם צינון הוא מותר אף לכתחלה נצטננו כמו אם שאכן בה״ש דהוי לרש״י רק מטעם צינון כל הלילה לכך מותר בזה לכתחלה ולבך לדינא בראה דמותר לבטלו לכתחלה דאף שאנו חוששין לדעת הסוברים דלא מהני צינון היינו במלתא דלהאוסרין אפי׳ בדיעבד אסור בזה אנו חוששקלחומרא אבל לעניןביטול לכתחלה דלשניהם מהני ממ״נ כנ״ל ואין נ״מ רק לכתחלה לענין אם מותר לכתחלה ילפינן זה דאין קפידא בגוף הדבר וגוף הדבר ודאי מותר הוא אם נעשה ולא שייך בזה חומרא דחמץ ואין נ״מ רק להעושה אם מותר לו לעשות דבר זה בזה לא שייך חומרא דחמ׳ן וראוי לסמוך על רוב המתירין ובפרט כיון דעיקד מלתא דרבנן הוא מה שאין לבטל איסור לכתחלה ובפרט באיסור דרבנן ולכך נראה לדינא דמותר לבטל לכתחלה מים שלא לנו בהד בתרי אבל ברוב לא מהני אפי׳ בדיעבד אף דבעלמא נהגינןכרוב הפוסקים דדי ברוב כאן חיישינן לדעת הסוברים דמהני צינון והו״ל דשיל״ט ואינו בטל ומה דמהני חד בתרי דוקא מכה דגופן נצטננו כמ״ש בפנים ובזה לכ״ע חד בתרי ולכך ברוב אפי' בדיעבד לא מהני דבמלתא דאף בדיעבד יש קפידא ונוגע בגוף הדבר חיישינן לחומרא בפרט בחומרא דחמץ כנלפענ״ד נכון וברור :

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף