האלף לך שלמה/אורח חיים/רעא
< הקודם · הבא > |
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | |||
אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
במ"ש בסי׳ תנ״ב בהג״ה דאם לא הגעיל קודם זמן איסורו יכול להגעיל עד הפסח דאז חמץ במשהו ואינד מועיל הגעלה נראה דוקא אם הי׳ בן יומא בשעת הגעת זמן איסור חמץ מן התורה אבל אם הי׳ בשעת חלות איסור חמץ אב״י מותר להגעילו אף בפסח כיון דנפגם קודם זמנו הוי כנפסל מאכילת אדם וחרכו קודם זמנו די בנפסל מאכילת אדם לכך נהי רי״א רבאכילה אסורה מ׳ימ לא גרע עכ״פ מחמץ נוקשה דהוי בסמ״ך וכה״ג מותר בהגעלה בפסח דלא שייך דהוי במשהו דכאן הוי בסמ״ך מיהו זה יהי׳ תלוי בב׳ הטעמים של הרא״ש במה דלא גזרינן בהגעלה אב״י אטו ב״י. דטעם אחד דאף בב״י מותר בדיעבד. וטעם ב׳ דהבא להגעיל אינו טועה ולכך להך טעמא דבדיעבד אף בב״י סותר כאן אסור בב״י אף בדיעבד מכח משהו דאף דהוי דרבנן מ״מ באיסורי דרבנן ג״כ גזרו אב״י אטו כ״י לכך אף באב״י אסור מכח גזרה אטו ב״י אבל להך טעמא דהבא להגעיל אינו טועה אף בזה מותר באב״י וכיון דעיקר איסור משהו דרבנן הי׳ ראוי לחשבו ספק דרבנן ולהקל כטעם השני להגעיל אב״י בפסח אם הי׳ קורם זמן איסורו אב״י אך לפמ״ש במק״א בדרך אחד בביאור דעת הרמ״א דמחמיר כדעת אה״ע וס״ל דגזרינן בכל דוכחא אב״י אטו ב״י ולא ס״ל כטעם השני של הרא״ש א״כ גם בזה יש להחמיר. מיהו דאפשר לומר דהרמ״א עצמו לא חשש רק מכח דהוי מן התורה אבל בדרבנן מורה דסמכינן לקולא ומהני באב״י קודם שש כנלפע״ד. ובהשמטות סי׳ תמ״ז כתבתי להקל בלא״ה אם הי׳ עומר ופגום: