האלף לך שלמה/אורח חיים/רל
|
< הקודם · הבא > |
|
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | ||
| אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שאלתו על היתר קניית בהמות בפסח.
אמת אמרו בשמי אך אני התרתי באופן שיתנו עם הנכרי שיתן להם שחת וכדומה ואז אף שיתן להם חמץ אין עליהם אשם ורו״מ נראה לו דגרע זה מה שקונים ממנו בפסח ולדידי עדיפא כי אם הבהמות כבר שלו א״כ אם מאכילן חמץ הוי נהנה מחמץ בפסח ואף אם מתנה עם העכו״ם שיתן להם ד״א כבר מבואר בהל' שבת סי' רמ״ו שאין העכו״ם נאמן על כך ומה שמחלק הח״י סי' ת״ג סק״ה אינו שייך לכאן כיון דהישראל נהנה מן החמץ יותר מאכילת ש״ד א״כ סוף סוף נהנה מחמץ ודומה למלאכת שבת ומזה אני תמה מה שהמק״ח סמך להתיר מהאגודה שהביא הח״י ס״ק כ״א ובאמת האגודה מיירי בזמנם שלא הי' משביחים הבהמות בחמץ יותר מבשאר דברים ולא הוי אסור רק מכח שהוא רוצה בחמץ וניחא לי׳ בכך לזה אם אינו אומר בן להדיא רק בסתם אין איסור בדבר אבל בזמנינו דידוע שהבהמות משביחין בחמץ אם אוכלין כרייא א״כ נהנה ממש מן החמץ לכך בזה ודאי אסור אף אם מתנה ליתן להם ש״ד ומכ״ש בסתם שאין העכו״ם נאמן על כך אך זה אם הוי השוורים כבר שלו אך אם בעת הקני' מתנה עמו כן א״כ אם הנכרי משנה בטלה לה הקניה והו״ל הבהמות של נכרי ובפרט דאיסורא לא ניחא לי' דלקני ואנן סהדי שאינו קונה רק באופן זה שיאכילה ש״ד ואם משנה בטלה הקני' וא״כ אינו נהנה מן החמץ לכך בזה שפיר מהני תנאי ובאופן זה התרתי ומ״ש רו״מ בשם המק״ח דזה גרע לא זכר שם מידי שהוא מדבר מענין שהשוורים כבר שלו בזה גרע בע״פ אבל מדין אם קונה שוורים לא נזכר שם כלל והנכון כמ״ש בעזה״י ומ״ש שאחד אוסר טח עיניו דהרי המק״ח כתב בפירוש אף להחב״ש דאוסר אם שוכר הרפח אצל עכו״ם מותר דבזה אין הערמה ניכר וא״כ ה״ה נמי לקונה שוורים בפסח אין ניכר הערמה דהרי מכוון רק לקנות השוורים ואין התב״ש אוסר רק אם מוכר שוורים שלו וניכר הערמה אבל באין ניכר הערמה מחיר המק״ח ומ״ש תחלה המק״ח דבע״פ אסור היינו למכור השוורים דניכד הערמה אבל לא היכי דאין ניכר הערמה. ועוד דכל קנינים הוי בכסף ודעת רוב הפוסקים דבכסף אינו קונה בנכרי ושטר אינו מועיל דמטלטלי לאו בני שטרא נינתו וגם האדונים המה אלמים ובעכו״ם אלם הוי כמכירה ומהני אפי, בבכור ובחמץ ומכ״ש דהקני, ממנו אינו קני, דלא סמכא דעתא ולכך אין בזה חשש אפי, בלי עצה שלי ועצתי רק לרווחא דמלתא