האלף לך שלמה/אורח חיים/רכח
|
< הקודם · הבא > |
|
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | ||
| אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שא׳ במשרתת שהלכה לשאוב יי״ש של פסח בפקודת בעה״ב שלה וטעתה ושאבה יי״ש של חמץ ואח״כ נודע הדבר ועדיין הי׳ היי״ש של חמץ בעין והיי״ש ההוא נמכר לנכרי קודם פסח והורה מודה אחד שצריך לשפוך היי״ש לחוץ תיכף
תשובה. הנה טעה בזה טעות גדול שהתנוקת שב״ר יודעים בו כיון דהחמץ הוי של הנכרי א״כ מה בכך ששאבה אותו המשרתת הרי לא כיונה לזכות בו כלל רק לצורך הבעה״ב שאבה ואף הבעה״ב עצמו לא זכה בו דהרי אינו של הפקר שיקנה שלא מדעתו ועוד איסורא לא ניחא לי, דלקני כמ״ש בנדרים דף ל״ו ולכך אף אם הי׳ הבעה״ב בעצמו עושה כן או המשרתת היתה מתכוונת לקנות רק שסברה שהוא יי״ש של פסח נמי לא הי׳ נאסר דאם הי" יודעת שזה המץ לא היתה זוכה בה דאיסורא לא ניחא לה דליקני ולכך בודאי דאין כאן איסור ב״י כלל ומותר להחזיר היי״ש למקומו. ואין לומר דע״כ לא אמדינן איסורא לא ניחא לי׳ דליקני רק אם סובר שאינו עושה איסור כלל אך אם יודע שיש כאן איסור כגון שסבר שהוא יי״ש ש"פ של ישראל א״כ כוון לגזול ונתכוין לאיסור י״ל דאף דלא ידע שהוא וזמץ נמי הי׳ קונה בכהיג דלא שייך בזה איסורא לא ניחא לי׳ דליקני אך י״ל כיון דקיי״ל חשוד לדבר קל אינו חשוד לדבר חמור וא״כ ה״נ כיון דחמץ חמור בעיני העולם מגזל וא״כ נהי שהוא השוד על הגזל מ״מ על ב״י אינו חשוד שהוא המור בעיני העולם וי״ל דאיסורו דחמץ לא ניחא לי׳ דליקני וראי׳ מרש״י חולין ד״ד ד״ה חמצן של עוברי עברה וז״ל שאין מבערין חמץ בפסח מפני הפסידה והנה מדלא פירש שהם עוברי עברה אחרת כגון גזלנים וכדומה בע"כ דשאר עוברי עבדה אין חשודין על ב״י ואעפ״כ מבערין חמץ וא״צ לטעם מפני שהם מחליפין ולכך הוצרך לפרש דמיירי שהי׳ ידוע בפי׳ שהם חשודין שלא לבער חמץ מפני הפסידה וחשודים על לאו זה ממש לכך צריך טעם מפני שהם מחליפין כנלפענ״ד נכון לדינא:
והנה לעיל הבאתי ראי׳ מפירש״י בחמצן של עוברי עברה דבעינן דוקא שיהי׳ חשודים לאותו דבר אבל אם אין חשודים לאותו דבר אף דחשודיס על גזל וגנבה אין חשודים על מכירת חמץ ראיתי דיש לדחות ראי׳ זו די״ל דלעולם איסור חמץ בפסח להשהותו הוי קל בעיני העולם מגזל וגנבה ומה דל א פרש״י שהי׳ חשודין על שאר עברות י״ל דהרי לרבא מביא שם הך ברייתא לסייע לו דאמרינן לא שביק היתרא ואכל איסורא ואם איתא דהכונה של עוברי עברה בשאר עברות לא הוי בזה סייעתא לרבא די״ל דלעולם במומר אוכל נבלות לתאבון כיון דחזינן שחשוד לאותו רבד עצמו וחזינן שאוכל נבלות לא מהני חך אומדנא דחזקה דלא שביק היתרא ואכיל איסורא להוציאו מידי פסלות שחזינן שהוא פסול בודאי וברייתא דחמצן של ע״ע שאני דהתם לא חזינא שעברו על חמץ בפסח עצמו רק שהי׳ חשודין על שאר עברות רק דממילא כיון שחשוד לדבר החמור חשוד לדבר הקל לכך חשודין גם על חמץ והנה בזה גוף החשד הוי רק מכח אומדנא ולכך אתי אומדנא ומוציא מיד אומדנא ואמרינן דאיכא היתרא לא שביק היתרא ואכל איסורא כיון דגם פסלותו הוי רק מכח אומדנא אבל היכא דבבירור עובר על עבדה זו לא סמכינן על אומדנא דלא שביק וכו׳ ומה ראי׳ הוא זה ובע"כ דמשמע לי׳ מדנקט סתם של עוברי עברה משמע דמיירי באם חשודין על חמץ עצמו ואעפ״כ אמרינן לא שביק וכו׳ והוי סייעתא לרבא ולעולם י״ל דאף החשוד על שאר עברות כגון גזל חשוד על לאו דב״י וצ״ע. ויש לעיין עוד יותר דהנה קיי״ל חזקה דתליא במעשה לא אמרינן וא״כ איך אמרינן דמותר מפני שהם מחליפין מכח חזקה דלא שביק וכו׳ הרי הוי חזקה דתליא במעשה ובשלמא בישראל אוכל נבלור. דבודק סכין ונותן לו התם אין הדבר תליא במעשה דלשחוט מוכרח הוא בין כך ובין כך בין אס שוחט בסכין בדוק או אינו בדוק המעשה נעשה בשמה דאם נתן לו סכין בדוק והוא ישחוט באינו בדוק הוי להיפוך האיסור תלוי במעשה לחוש שמא השליך סכין זה ונטל סכין פגום או עשאו פגום וכר אבל בחמץ הוי ההיתר תלוי במעשה ולמה נסמוך בזה על החזקה. הן אמת דהש״ם מביא ראי' מסח כ״ש אבל על גוף הברייתא קשה למה נלך בזה להקל כיון דהזכות תליא במעשה וצ״ע: