דרישה/יורה דעה/שכ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png שכ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ואיני יודע למה כתב היה לו באחד משניהם כו' אלא כל שהוא ביד או ברגל כו' נראה סברת מחלוקתם שאיתא בפ"ק דבכורות דף ג' ע"א וכמה תהא שותפות הנכרי ותהא פטורה מן הבכורה אמר רב הונא אפי' אזנו. אתמר רב חסדא אמר דבר שעושה אותו נבילה רבא אמר דבר שעושה אותו טריפה ובתר הכי אר"י אפילו מום קל ופירש"י אפילו אין לנכרי שותפות אלא באזנה שאם היה נוטל חלקו אינה לא טריפה ולא נבילה אלא מום קל בעלמא פטורה מן הבכורה ופסק הרמב"ם כרבי יוחנן וכ"כ הכ"מ וס"ל להרמב"ם דמ"ש ר"י מום קל ר"ל שיהיה לו כל אותו אבר שיעשה בו מום ורבינו סבר דמ"ש ר"י מום קל ר"ל אפי' אם אין לו באותו אבר שנעשה בו מום אלא חלק אחד באלף בכולה פוטר ואין להקשות אמאי לא הקשה רבינו קושיא זו ג"כ אתוס' וב"י הביאם שכתבו וז"ל ונראה להחמיר ולקנות לנכרי דבר שעושה אותו טריפה כגון הראש והריאה מן הבהמה כו' י"ל דאה"נ כמו שהקשה אהרמב"ם קשה ג"כ אתוספות א"נ י"ל שהתוס' לא כתבו אלא שנראה להחמיר ולא שיהא הדין כן א"נ התוס' ל"ד כתבו שיקנה לנכרי כל הריאה או הראש אלא כלומר שיהא לו חלק אחד בראש או בריאה ואפי' כל שהוא לאפוקי אם היה לו באבר שאין עושה אותו טריפה אבל הרמב"ם כתב היה לו באחד משניהן אבר אחד משמע שצריך שיהא כל האבר לנכרי:

ב[עריכה]

הלכך לצאת ידי שניהם צריך שיתן כו' עיין בתשובת מהרי"ל סימן קע"ד וקע"ט דפסק דאפי' בדיעבד אם לא עשה הנכרי אלא משיכה בהבהמה המעוברת דלא מהני ע"ש וכ"ש כשלא משך אלא נתן מעות לחוד דלא מפקע ביה הבכורה ואפי' ודאי בכור הוי לפי מאי דקי"ל כר"ת דנכרי מישראל או איפכא אינו קונה אלא במשיכה. והא דכתב הטור בח"מ ס"ס קצ"ד דמטלטלי קונה ישראל מנכרי במעות כתבתי שם והוכחתי דלא כ"כ אלא לדעת רש"י דס"ל שהנכרי קונה במעות לחוד וקמ"ל דא"צ ג"כ שער כמו בקניית שדה דאיירי ביה לפני זה ומינה נלמד דלר"ת דקונה במשיכה ג"כ סגי במשיכה וא"צ עם המשיכה שטר ע"ש ובתשובתי שהארכתי בזה. וכל זה לדינא אבל במקום שבקבלת פרוטה מפקיעין הבכורה אפשר דמהני. ועיין בתוס' פרק הזהב דף מ"ח ע"ב שם כתבו דאיכא דס"ל דלא דריש רבי יוחנן לעמיתך בכסף ולנכרי במשיכה אלא גם לנכרי בכסף ודריש לעמיתך יש אונאה ולא בשל נכרי ע"ש:

ג[עריכה]

והמחוור שבכולם שיקבל פרוטה מהנכרי כו' יש להסתפק בזמן הזה שרוב המוכרים הבכור אינן מקבלים מן הנכרי אלא מעות ואינן מקפידין על המקום אי י"ל בזה כל המקבל מעות מהנכרי אדעתא דרבנן הוא מקנה ודעתו גם אמקום כדאמרינן בא"ה סימן כ"ח לענין קידושי אשה גבי המשאיל חפץ לחבירו לקדש בו אשה. ועיין בפסקי מהרא"י ס"ס ק"ל דהיכא דהפרה כבר מעוברת ועבידא דאתא הולד אמרינן נעשה כאומר לנכרי קני לך הפרה לולדה והביא ראיה לדבריו ע"ש ועיין בתשובתי שהארכתי בזה: וששאלתם אם כהן עני יכול ליתן לכהן עשיר אם נולד לו בכור רשאי הוא ואם לא ירצה הלה לקבלו רשאי דמצי למימר כיון דלא חייבתך תורה אלא מתנה בעלמא קיהיב לי לא בעינא שונא מתנות יחיה סימן תרס"ב:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.