דרישה/יורה דעה/שכא

דרישה ‏ יורה דעה שכא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כיון שהוא מוחזק דכיון שהוא עצתו נתן לו ישאר בידו אפי' להרא"ש כו' ובלה"נ שאני הכא דמוטל היה עליו לפדותו הפטר חמור ואילו נתן לו שה גמור הוי פדוי ונשאר ביד כהן אע"פ שמת הפטר חמור ביד ישראל השתא נמי דעבר ונתן לו הנדמה בתורת פדיון למה יגרע הכהן להחזיר לו מה שנתן לו בתורת פדיון משא"כ לעיל שלא היה מוטל על הישראל לפדותו וק"ל:

ב

לפיכך ישראל שיש לו ספק פטר חמור כו' ז"ל ב"י ותיבת לפי. שכתב רבינו אינה מדוקדקת דאע"ג דטעמא דצריך להפריש עליו טלה הוא מפני שפטר חמור אסור בהנאה מ"מ אין איסורו בהנאה לאחר מיתה טעם לזה שהרי אפי' אם לא היה אלא אסור בהנאה מחיים היה צריך להפריש עליו טלה לאפקועיה איסורא מיניה עכ"ל ונלע"ד שרבינו לא רצה לדבר שצריך להפריש עליו טלה מחיים שזה הזכיר כמה פעמים אלא שפירשו כמו שכתבתי בפרישה:

ג

(מצוות פדייה קודמת למצות עריפה עיין בב"י בשם הראב"ד שאין מצוה בעריפה אבל הוא עבירה ומזיק ממוניה של כהן ומפני שאמרו מצות פדייה אמרו מצוה עריפה עכ"ל עכ"ה):

ד

והרמב"ם כתב בב' זכרים וב' נקבות כו' דברי הרמב"ם המה בסוף הל' בכורים והראב"ד השיג עליו שם וכתב וז"ל א"א יש כאן שיבושים והספיקות שמא הזכר יצא אחר הנקיבה עכ"ל וכתב שם הכ"מ עליו ז"ל טעמו (במ"ש יש כאן שיבושים דלא ס"ל דין זה שלא יצטרך להפריש טלה מטעם שכתב ב"י בשם הרא"ש ובמ"ש והספיקות כו' בא להשיג עכ"ה) להשיג על רבינו למה כתב שיש כאן ספיקות הרבה שהכל נכלל בספק אחד שהוא שמא הזכר יצא אחר הנקיבה ובאמת יש לתמוה מה עלה על דעת הרמב"ם לכתוב שיש ספיקות הרבה הרי מתרי ספיקות שכתב דהיינו שלא ילדה הראשונה זכראו השנייה זכר ואפ"ה נקבה בתרווייהו היה צד חיוב על הבעלים לפרוש טלה והרי לא נשאר אלא ספק אחד שמא תרווייהו ילדו נקבות והא' ילדה זכר אחר הנקבה ואי משום שיש להסתפק ג"כ שמא ילדה האחת הזכר והנקבה יחד או קודם שיצא רוב ראש הזכר התחילה גם הנקבה לצאת וחוצצה בבית הרחם הלא אלו חששות לא נזכרו בדברי הרמב"ם וצריכין ליישב בדוחק דס"ל דאין חיוב להפריש שה אלא אם יש לברר מאיזה נולד החמור והרי יש כאן ספיקות הרבה שאין לברר איזהו אמו גם י"ל בדוחק לפי יישוב ב"י דס"ל דא"צ להפריש לעצמו אם לא שנותן אחד לכהן מש"ה כתב שיש כאן ספיקות הרבה ולכולן א"כ שני זכרים עד שתאמר כיון שנותן שה אחד לכהן בעד האחד צריך נמי להפריש לעצמו נגד השני וכיון דמ"מ יש כאן זכר אחד מש"ה השיג הראב"ד דא"כ ספיקות הרבה לפטור מההפרשה ומ"ש הב"י דנראה מדברי הרמב"ם דבזכר ונקבה או ב' זכרים ונקבה מפריש טלה לעצמו כו' אינו ר"ל דבזכר ונקבה יפריש טלה דז"א דממ"נ אם איירי בב' חמוריו שבכרו וילדו אחד זכר ואחד נקבה הא בזה כתב הרמב"ם נותן טלה אחד לכהן וא"כ א"צ תו להפריש לעצמו ואם ר"ל בפטר חמור אחד שילדה זכר ונקבה הא בזה כתב בהדיא הרמב"ם בריש דבריו דמפריש טלה אחד ויעכבנו לעצמו ולא היה כותב ע"ז הב"י ויראה מדבריו כו' גם בסוף הקושיא והתירוץ לא נקט בלישניה אלא ב' זכרים ונקבה לכן נלע"ד פשוט דמ"ש הב"י נראה מדבריו כו' ה"ק דבבבא דכתב הרמב"ם ילדה זכר ונקבה או ב' זכרים ונקבה נותן שהאחד לכהן ס"ל דג"כ מפריש טלה אחד בילדה ב' זכרים ונקבה ומעכבו לעצמו ותפס ב"י האי לישנא כדי לרבות התמיהה כמ"ש בכ"מ בהדיא ששני בבות שנויות בבכורות האחד ברישא ילדה זכר ונקבה או ב' זכרים ונקבה מפריש טלה לכהן ואח"כ שנה בסיפא ילדה שני זכרים ונקבה או ב' נקבות וזכר אין לכהן כלום ולא הוזכר בשום בבא רצה להפריש אחד ויעכבנו לעצמו וא"כ מנ"ל לרמב"ם לחלוק בין רישא לסיפא ע"ש:

ה

(כהנים ולוים פטורים בתשובת רשב"א סי' שפ"ז דה"ה כהנת ולויה פטורים אבל אם יש לבעליהן פטר חמור אינה פטורה רק בנכסי מלוג פטור דהוה ליה שותפות בגווה עכ"ה):

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.