דרישה/יורה דעה/קפג

דרישה ‏ יורה דעה קפג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ואשה כי תהיה זבה דם כו' כתב הריב"ש בתשובה שאיסור נידה נוהג גם בפנויה והאריך בזה וכתב הטעם שלא תקנו טבילה לפנויה כדי שלא יבואו לידי מכשול בהסתלק ממנה איסור נידה החמור:

ב

ומ"מ אסורה לשמש כל יום כו' ותסתור כו' בב"י הקשה מלקמן סימן קצ"ז ע"ז ז"ל וק"ל שרבינו כתב לקמן סימן קצ"ז שחכמים אסרו לזבה לטבול ביום ז' גזירה שמא יבא עליה אחר טבילה ותראה ותסתור מנינה ונמצא שבעל זבה וי"ל שמ"ש כאן הוא שמן התורה מותרת לטבול מיד והא דאסורה לשמש אע"ג דרבינו מדין תורה איירי כיון שיכולה לבא לידי איסור כרת אדם מוזהר ועומד שלא יביא עצמו לידי כך ע"ש שהאריך וכתב עוד תירוץ אחר. ועי"ל דשאני הכא דכיון דשומרת יום דבר תורה הוא ואדם מחמיר על עצמו בדין תורה לפיכך הקילו חכמים דטובלת מיד ולא חששו שמא יבא עליה אבל לקמן בסי' קצ"ז אע"ג דמיירי בזבה דבר תורה מ"מ כיון שחכמים תקנו שלא תתחיל לספור עד יום ה' לשימושה חששו אם תטבול מיד שמא יקל ויבא עליה דמימר אמר אפשר דמן התורה לא היתה עתה זבה כלל כי כבר שלמו רק שמכח ה' ימים שאיחרו חכמים כלו עתה ימי זיבה לכן חששו ותקנו שלא תטביל מיד וק"ל: וטובלת ולא תשמש וזהו דוקא באשה אבל איש שרואה זיבה ב' ימים זא"ז צריך ז' נקיים אלא שאינו זקוק לקרבן עד שיראה ג' ימים זא"ז וכמ"ש רש"י בפרשת מצורע:

ג

טובלת מיד למחרתו ואינה צריכה לשמור כו' או משום דס"ל לרבינו כרב ששת בגמ' דלא בעי שימור אפי' מדרבנן א"נ ס"ל לרבינו דדוקא מד"ת אינה צריכה שימור אבל חכמים אסרו ביום י"ב ורבינו לא חשש להאריך כיון דלדידן אין נ"מ השתא מידי ולא בא לכתוב כאן אלא מה שהוא דין תורה עכ"ל ב"י וצ"ע דהא לילה הראשון שאחר י"א ג"כ טהורה מן התורה ולמה כ' רבי' טובלת מיד למחרתו וצ"ל דל"ד דין תורה קאמר אלא כלומר איסור חמור דבלילה מטמאה הבועל מדרבנן במשכב ובמושב לאפוקי ביום שאינו אלא גרגרן ע"ש:

ד

בב"י בד"ה וביום העשירי כו' וז"ל סמ"ג כו'. ומה שכתב שי"א דבעינן כו' ומה שכתב אבל כו' לישנא דאבל לא ניחא לי כו'. לפי הצעתו של ב"י שהי"א מד"ת וי"א מד"ס הם ר"א בן עזריה ור"ע קשה לו לישנא דאבל. אבל כשתדקדק בדברי הסמ"ג שהביא תמצא שכשל עוזר ונפל עזור וזה כי לפי פירושו על הסמ"ג קשה למה כתב הסמ"ג ואם ראתה יום עשירי צריך שימור לרבי יוחנן יום י"א כנגדו מן התורה הרי יש אומרים שהוא מד"ס גם בראתה בעשירי לפי פירושו של הב"י והסמ"ג לא כתב הי"א רק בראתה בעשירי ואחד עשר וביישוב קושיא זו נחה שקטה גם כן קושיית הב"י על הסמ"ג. ופירוש דברי הסמ"ג הם כך בעשירי לרבי יוחנן מן התורה לדברי הכל אבל בעשירי ואחד עשר פליגי היאך סובר רבי יוחנן די"א שהוא צריך שימור לרבי יוחנן מן התורה וי"א דלרבי יוחנן אין צריך שימור אלא מד"ס ופלוגתא זו לדעת רבי יוחנן הם רב ששת ורב אשי דפ' בא סימן ד' נ"ד דלרב ששת סבר רבי יוחנן שא"צ שימור אלא מד"ס ולרב אשי צריך שימור מן התורה וע"ש בתוס' בסוף דיבור תשמש בתישסר ופלוגתא זו דרב ששת ורב אשי הוא דוקא בראתה ביום עשירי ואחד עשר אבל בראתה בעשירי לחוד כ"ע מודו דלרבי יוחנן הוא מן התורה כנ"ל ליישב הסמ"ג ובב"י פירש דבריו בע"א וע"כ קשה לו מה שהקשה:

ה

וצריכה עוד ז' ימים ול"ד קאמר ז' ימים כו' ויש ליישב בדוחק לשון ז' ימים דכנגד מ"ש תחילה וסבורה לטבול בליל ח' קאמר בתר הכי וצריכה עוד ז' ימים ר"ל שטבילה תהיה ביום הז':

ו

(טיפת דם כחרדל זה לשון אגודה סימן אלף שס"ב דהא דנקט טיפת דם כחרדל לא משום דפחות מחרדל אינו טמא דא"כ סותר מ"ש לעיל בר"ס משתראה טיפת דם כחרדל או פחות כו' אלא נקט חרדל אע"פ שאתה אינו יכול לחלקה בג' ראיות למנותה כזבה גמורה אם ראתה בימי זיבה אפ"ה תשב ז' נקיים כזבה גדולה וכ"פ בה"ג ש"ד עכ"ל עכ"ה):

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.