דרישה/יורה דעה/קלד

דרישה ‏ יורה דעה קלד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

יין נסך גמור כו' בפרק השוכר תנן יי"נ אסור ואוסר בכל שהוא ומוקי לה בגמרא דהיינו דוקא היכא דנפל היתירא לגו איסורא אבל היכא דנפל איסורא לגו היתירא ראשון ראשון בטל ולפ"ז צ"ל הא דנקט רבינו יי"נ גמור כו' אפילו בכל שהוא אסור בהנאה דהיינו דוקא בנפלו היתירא לגו איסורא אבל נפל איסורא לגו התירא אינו אוסר בכל שהוא אלא ראשון ראשון בטל אבל לשון שנתערב שכתב רבינו אינו משמע כן אלא משמע בכל ענין שנתערב אסור בכל שהוא עכ"נ לפרש דבעירוי מצרצור קטן איירי הגמרא כאן וקאמר דבעירה היתר לגו איסור אין חילוק בין צרצור קטן או גדיל ואפולו נתרבה ההיתר עד אלף נגד האיסור בכל ענין נאסר אבל עירה איסור לגו היתר בצרצור קטן בטל בס' ועמ"ש עוד מיד אחר זה:

ב

יין נסך שנתערב במים כו' כתב ב"י בש"ע וז"ל מים שנתערבו ביין או יין במים בנותן טעם מפני שהן מין בשאינו מינו בד"א שנפל המשקה המותר לתוך משקה האיסור אבל אם נפל המשקה האסור לתוך המשקה המותר ראשון ראשון בטל והוא שיורק מצרצור קטן שהיה מריק ויורד מעט מעט ואם נתרבה המשקה האסור עד שיש בו כדי ליתן טעם אוסר ע"כ וכתב עליו רמ"א דבריו בכאן סותרין זה את זה דכתב דאם נפל המשקה האסור לתוך משקה המותר ראשון ראשון בטל ואח"כ כתב דאם נתרבה האיסור חוזר אוסר ע"כ ול"נ אם נבא לדקדק בצחצח לשון ב"י שכתב בש"ע ובביאורו לי"ד ובדברי רבינו לק"מ שהרי כתב רבינו במערה מגיגית כו' לפי שקילוחו גדול הלכך כו' אפי' יש בו ס' לבטל הקילוח אבל הצרצור כיון שאין קילוחו גדול בטל בס' עד שיתרבה כו' וע"כ צריכין לומר טעם למילתא מ"ש בין קילוח גדול לקילוח קטן והא טעמא דמילתא ודאי הוא משום דבקינוח גדול יש כאן איכיר גדול ולא שייך לומר קמא קמא בטל אפי' בס' כיון שהחיבור חשיב בעין משא"כ בצרצור קטן דנופל לשם מעט מעט וקמא קמא בטל להכי מהני ס' דלא חשיב איסור בעין וכ"כ ב"י בהדיא הטעס וז"ל כתבו התוס' בשם ר"ת דהא דאמר רבי יוחנן ראשון ראשון בטל לא שיבטל לעולם אלא שהוא בטל עד שיפול מן המים ע"כ שלא יהא בהיתר ס' לבטל כאיסור וקאי ר"י אמאי דקתני יי"נ אוסר בכל שהוא וקאמר ה"מ דנפל היתירא לגו איסורא אבל אם נפל איסורא לנו היתירא ראשון ראשון בטל עד שיתרבה האיסור שלא יוכל לבטל בס' והא דנקט לשון דבטל אע"ג שאינו בטל אלא שאיני אוסר מכח מיעוטא י"ל דדוקא בצרצור דלא נפיש עמודי והוי קמא קמא בטל אמרין דיש לו היתר בס' אבל בקינוח גדול לא אמרי' קמא קמא בטל ואפי' יש בהיתר ס' אפ"ה אוסר ע"כ ועוד האריך בדבר מ"מ משמע לנו בהדיא כי אמרי' קמא קמא בטל לא מהני אלא להתירו בס' וכהמשך דברי ר"י דקאמר ה"מ כך הם המשך דברי ב"י בש"ע מכוונים אות באות והכי פירושי מים שנתערבו ביין או יין במים אז כל האיסור וההיתר תולה בנ"ט דאם יש ס' בטל אע"ג דבעלמא י"נ במשהו אפ"ה כאן מפני שהם מין בשאינו מינו בטל בס' בד"א פי' דמהני ס' להתירו דוקא שנפל ההיתר לתוך האיסור אבל נפל האיסור לתוך ההיתר אז אין ההיתר והאיסור תלוי בנ"ט אלא בראשון ראשון בטל והוא שיורק מצרצור קטן ור"ל דבזה שייך בו ביטול דוקא ומה"ט לא סיים לכתוב דבר והפוכי דין עירוי מצרצור גדול מפני שסמך אמ"ש לפני זה דצרצור גדול אין לו דין ביטול וכמו שפירשתי לעיל טעמא דמילתא. ואם נתרבה כו' פי' ואם אין בהיתר ס' אז אפילו אם היה צרצור קטן לא מהני וכמבואר אע"ג דרבינו ריב"ה לא הביא הך חלוקה דגדול או קטן אלא בין יין ליין אבל לא במים ליין הרי הביא ב"י בסימן זה דברי' הרמב"ם שכתב חלוקה זו אפילו במים ויין ולפ"ז עולים דברי ב"י יפה ואין כאן מקום קושיא ודו"ק:........

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.