דרישה/יורה דעה/קלא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קלא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

המטהר יינו של נכרי כו' והישראל דר בחצר מותר כתב הר"ן דף שע"ח דוקא שמונח בבית אבל בחצר לא עד שישב שומר דכיון דיש לו שייכות ביין ובחצר נוגע ואינו מרתת. וכתב עוד הר"ן פר"י הא דשרי ע"י דקל או חלון דוקא ביום ולא בלילה ואפילו ביום יש מחמירין לומר שאינו מציל אלא מה שכנגד החלון והאשפה והדקל אבל שבצדדין אסור ויראה לי כל שפתוח לר"ה או לאחד מאלו מתירא הוא לכנס באותו בית כלל ולא דמי להא דאמר כל דלהדי בזעא שרי לכאן ולכאן אסור דהתם נכנס ודאי וסגר אחריו אבל כאן אמרינן חזקה דלא נכנס כלל דכל שהפתח פתוח מתירא שמא יראוהו יוצא ונכנס וה"ה בחלון או דקל עכ"ל.

ב[עריכה]

מותר על ידי מפתח או חותם עמ"ש בפרישה ויש להקשות הא כתב רבינו לעיל סימן קי"ח דהיכא דסגי בחותם אחד מפתח אינו כחותם וצ"ל דלעיל כ"כ בשם הרשב"א אבל לר"ת והרא"ש לא ס"ל כן וכן מוכח מלשון ב"י דלעיל שכתב ומ"ש רבינו ומפתח אינו כחותם אחד היא מדברי הרשב"א אבל קשה למה כתב רבינו לעיל סתם דהיכא דסגי בחותם אחד שמפתח אינו כחותם א' ולא כתב שם שר"ת חולק ע"ז וע"ק לפי זה דאי ס"ל דמפתח לחוד הוי חותם אם כן למה אמר דמפתח או חותם כו' דאם ע"י מפתח מותר כ"ש שמותר ע"י חותם שהוא עכ"פ עדיף ממפתח ואפשר לומר דס"ל סתם חבית יש לו חותם שהוא רשום בסתימתו ואמר דמותר ע"י מפתח ר"ל אם יש גם מפתח נוסף על החותם שהוא בסתם חבית או ע"י חותם לחוד נמי מותר ולא זו אף זו קתני ובק"ש הארכתי:

ג[עריכה]

כתב ר"ת אע"פ כו' עד שיהא יושב ומשמר כ"כ התוספות בשם ר"ת ס"פ ר' ישמעאל אבל קשה לסה"ת שכתב לעיל בשם ר"ת שמותר בחת"ח אפילו בלא התקבלתי וצ"ל דר"ת לא קאמר בפירוש כן אלא אע"פ שבעיר שכולה נכרים אסור אפילו במפתח וחותם נכרים שקונין יין מישראל מותר כו' והוא מפרש דר"ל מפתח או חותם ואפ"ה מותר כשקונה יין מישראל דחש לטרחו ולא יזייף וצ"ע אבל אין לומר דיושב ומשמר הוי כמו חת"ח דהא כתב רבינו בשם ר"ת אע"פ שבעיר שכולה נכרים כו' אסור עד שיהא יושב ומשמר נכרים שקונין כו' וחותמין אותו חותם בתוך חותם משמע דדוקא נכרים שקונין שהוא עדיף ככמו שמסיים דחש לטרחו ולהוצאתו שם מועיל חת"ח אבל לא בעיר שכולה נכרים אלא צריך יושב ומשמר אם כן מוכח בהדיא דיושב ומשמר עדיף מחת"ח.


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.