דרישה/חושן משפט/שע

דרישה ‏ חושן משפט שע

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ולא ביונים בלבד אמרו אלא ה"ה בכל מיני בהמה ז"ל הברייתא שם דף כ"ה ע"ב מפריחי יונים אלו שממירי' את היונים ולא ביונים בלבד אמרו אלא ה"ה בהמה חיה ועוף ופריך מיניה בגמרא למ"ד שמפרש מפריחי יונים היינו שמשלחין זכר ומביא עמו נקבה בהמה בת הכי היא (ופירש"י שהביא בהמה (ההי) עמה לבית והלא ירדפוהו החיות עכ"ל ור"ל דאילו להביא עמה בהמות שאינן מהמדבר הוא גזל גמור והו"ל כאילו משלחה להביא מן הישוב) אין בשור הבר וכמ"ד שור הבר מין בהמה הוא ע"כ ע"ש בפרש"י מוכח מזה דבהמה דכ"ר ל"ד קאמר אלא כלומר ה"ה חיה ועוף ורמז זה רבינו במ"ש כל מיני בהמה דהיינו אפי' שור הבר דמביא עמו חיות מן המדבר ומהשדות ומהביברי' וא"כ ה"ה חיה וה"ק ל"מ סתם בהמה שמביא עמו בהמה מן הבית פשיטא דאסור מפני שיש בו גזל גמור אלא אפילו בהמות הבר דמביא עמו מהשדות נמי אסור וק"ל.

ז

ויראה שפוסל משחק בקוביא משום גזל כו' עד וא"א הרא"ש ז"ל כתב כו' שם דף כ"ד אמרינן משחק בקוביא מאי קעבד אמר רמי בר חמא משום דהוה אסמכתא ואסמכתא לא קניא רב ששת אמר כל כה"ג לאו אסמכתא היא אלא משום שאינו עוסק בישובו של עולם ודייק בגמרא דר' יהושע בן לוי ור"י לא ס"ל כרמי בר חמא ומש"ה פסק (הרא"ש) [הרמב"ם] כרב ששת אלא שמפרש מ"ש לפי שאינו עוסק בישובו של עולם דהיינו גזל מדבריהן שאינו מרצונו נותן לו וכל כה"ג דאין בו אלא משום גזל דרבנן בענין רשע דחמס והיינו שיהנה ממנו דוקא משא"כ כששוחק כדי להוציא זמנו ואינו אוכל מאותן המעות פסלוהו רבנן ומה"ט אם יש לו ממון אחר שאוכל ממנו אינו פסול ואם אין לו ממון אחר לכדי סיפוקו אפי' יש לו מלאכה אחרת אלא שאין להספיקו לכדי צרכו פסול ולהרא"ש הוא בהיפך בתרווייהו דיש לו ממון לא מהני דאכתי איכא משום דאינו יודע כמה טורח וקשה לבני אדם במעות וביש לו מלאכה אפילו אינה מספקת כשר אפי' אוכל גם מהקוביא וכל זה הוכחתי שם מלשון רבינו וגם כמה ראיות ומש"ר כאן אהא דכתב הרמב"ם במשחק עם העכו"ם כו' דיראה מדבריו שפוסק משחק משום גזל כו' אין להקשות למה (לא) כתב דיראה ע"ז והלא בהדיא כתב הרמב"ם דמשחק בקוביה יש בו משום גזל מדבריהם וכמש"ר לפני זה בשמו די"ל דאי משום הא [לא אירי'] דלא איירי אלא אשאין לו מלאכה אחרת ומטעם הרא"ש דאז לא ידע כמה קשה לבני אדם במעות ויבוא לידי גזל ועדות שקר וזהו מ"ש דיש בו משום גזל מדבריהן ולא משום דהשחיקה עצמו יש בו משום גזל אבל מדשרי לעכו"ם ש"מ דלא ס"ל ה"ט דהרא"ש דא"כ אין לחלק בין ישראל לעכו"ם ודוק וזהו דלא כמ"ש המ"מ והב"י שם וגם בסי' זה וגם הכ"מ כתב דטעה דהרמב"ם משום דפסק כרמי בר חמא והבאתי דבריהן לעיל בסי' ל"ד וכתבתי סתירת דבריהן בצדן ע"ש ודוק:

יב

ואשה וקטן נאמנים לומר כו' עד וגם מסיחין לפי תימן כן הוא בב"ק דף קי"ד אל' המשנה דקתני שם אר"י בן ברוקא נאמנים אשה וקטן לומר מכאן יצא נחיל זה כו' דפריך אשה וקטן בני עדות נינהו אר"י אמר שמואל הב"ע כגון שהיו בעלי' מרדפין אחריהם ואשה וקטן מסיחין לפ"ת מכאן יצא נחיל זה והביאו הרא"ש שם וגם הרמב"ם כתבהו לדינא בסוף פ"ו דהל' גזילה כמש"ר ויש לתמוה על הרי"ף שהשמיט שם בפ' הגוזל להא דאר"י א"ש שמיירי דהבעלים מרדפים [אחריהן] ושמסיחין לפ"ת והיה נ"ל ליישב דטעם הרי"ף הוא משום דשם מיד אחר שינויא דרב יודא הנ"ל דמוקי לה כשהבעלים כו' והיו מסל"ת איתא שם בגמרא ז"ל אמר רב אשי אין מסיחין לפ"ת כשר אלא לעדות אשה א"ל רבינא לרב אשי ולא והרי נחיל של דבורים דמסל"ת הוא שאני נחיל של דבורים דקנין דרבנן הוא ודאורייתא לא והאר"י א"ש מעשה באדם א' שהיה מסל"ת ואמר זכרוני כשאני תינוק כו' עד והאכילני לאכול בתרומה כו' בתרומה דרבנן כו' והנה יש לדקדק מאי הקשה רבינא לרב אשי מההיא דדבורים והלא אוקמא רב יודא א"ש דמיירי דהבעלים מרדפים עליהם והקטן ואשה מסיחין לפ"ת ודוחק לומר דס"ל דר"י א"ש או או קאמר או שהבעלים מרדפים אחריהן או שהן מסיחין לפ"ת ומש"ה פריך ש"מ דבמסל"ת סגי דהא ק' מנ"ל למקשן להקשות דילמא מצריך ר"י אמר שמואל תרווייהו מרדפין ומסל"ת וע"ק דאין כאן מקומה של מימרא זו דרב אשי שאין מסל"ת כשר כ"א לעדות אשה ביבמות פ' האשה בתרא הו"ל לתלמודא לאוקמא דשם מקור דין עדות אשה וס"ל להרי"ף דתלמודא קבעי הכי כדי לדחות בו תירוצא ואוקימתא דר"י א"ש הנ"ל דאוקמא למתני' דמש"ה קתני אשה וקטן בנחיל דבורים משום דהבעלים מרדפין ומסל"ת ומייתי הגמרא עלה מימרא דרב אשי דאמר אין מסל"ת מהני כ"א בעדות אשה ושרבינא הקשה עליה מהא דנחיל דבורים ושני ליה שאני נחיל דבורים שהוא קנין דרבנן ואפי' לא הסיחו לפי תומן ואין הבעלים מרדפין אחריהן האמינו חז"ל לקטן במילי דרבנן וכמו שהאמינו לקטן לומר עד כאן תחום שבת ושזה כתיבת יד אבי ואחי ושאשה זו יצאה בהינומא ואינך דחשיב רבינו לעיל בח"מ פי' ל"ה ובא"ע סי' ג' וכן מצאתי כתוב בראבי"ה דהאמינו לקטן במילי דרבנן אפי' בלא מסל"ת וגם כתוב בראבי"ה שם דמ"ש בעובדא הנ"ל באדם א' שהיה מסל"ת כו' ומוקי לה הגמרא בתרומה דרבנן ולפ"ז אפילו לא הוה מסל"ת ג"כ היה נאמן אלא שהגמרא קאמר מעשה כמות שהיה ע"ש והארכתי בזה בתשובת שאלה ע"ש כנ"ל דעת הרי"ף שמש"ה השמיט לאוקימתא דר"י א"ש הנ"ל וגם להרא"ש היה אפשר למימר הכי ואף שכתב לאוקימתא דר"י א"ש הא כתב עלה מימרא דרב אשי ושמשני הגמרא דההיא דנחיל דבורים קנין דרבנן הוא ונוכל לומר דלפי המסקנא אידחי' אוקימתא דר"י א"ש וכמ"ש לדעת הרי"ף אבל להרמב"ם ורבינו דכתבוהו לדינא א"א לומר כן וצ"ע לדעתם מ"ש עדות דקטן דרבנן זה משאר ענייני דרבנן דהאמינו הקטן עליהן וכנ"ל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.