דרישה/חושן משפט/שעא

דרישה ‏ חושן משפט שעא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ח

ושמעון כופר הכל כו' עד כפי שישבע שמעון ששוה בשעת הבציר כו' ז"ל ב"י תמיהני כו' [עב"ח שמביאו] ונ"ל ליישב דהמעשה כך היה דהנתבע השיב לו אמת שאכלתי ממנו פירות אבל דידי אכלתי כי לקחתי ממך השדה ושטר היה בידי ואבדתי ולא היו לי עדי חזקה ג"ש גם התובע לא הוה טוען עליו שאכלו ג"ש כ"א ב' שני' וכ"כ בהדיא שם בתשובה ע"ש וכבר נתבאר לעיל בסי' קמ"ו דאם אין לו עדים אלא על ב' שנים אזי צריך הנתבע להחזיר הקרקע וגם לשלם הפירות שאכל מאחר שידוע שהקרקע היה שלו עומדת בחזקתו עד שיש לזה עדי חזקה או שטר שקנהו ממנו אבל אין נקרא עבור זה גזלן (שמא) [שהרי] אין העדים מעידים על הגזילה אלא שראה אותו אוכל משדה זו הפירות ואם אין עדים שראו אותו אוכל נתבאר שם סי' קמ"ו דהיה פטור מלשלם דהפה שאסר ואומר שאכלן הוא הפה שהתירו אמר בהיתר אכלתים ע"ש ואף שמסיק שם רבינו בשם הרמב"ם שכל כה"ג שצריך להחזיר הפירות ואין ב"ד יכולין לשער כמה אכל בפירות השדה והאילן שאינן ידועין הואיל ואין כאן טענת ודאי משלם מה שמודה ומחרימין על מי שאכל יותר ולא ישלם עכ"ל ולא כתב שצריך שבועה ובתשובה זו פסק הרא"ש דישבע שמעון כמה היו שווין וישלם י"ל דהמעשה כך היה שראובן היה טוען ברי לי שאכל יותר ממה שהודה שאכל ואז ודאי חייב לישבע על טענת ודאי של התובע ואף שכתב בתשובה ששמעון כופר הכל אינו ר"ל שכופר שלא אכל ממנו דאז ודאי היה מוחזק כפרן ופסול לשבועה אלא ר"ל כפר לו שלא הודה לו בשום דבר שיתחייב לו עליו לא באכילת פירות ולא בהפסד קרקע תדע דאל"כ אלא תאמר שכופר הכל ר"ל שלא אכל כלל איך סיים וכתב ואם יש לו עדים כו' שישבע כמה היו שווין בשעת הבצירה הא בכפירתו הוא אמר להד"ם וממילא אינו יודע כמה היו שווין בשעת הבצירה ואי משום שעדים מעידים שראו אותו בוצר לא הו"ל להרא"ש לסתום אלא לפרש ודוק:

ט

שלש עבירות הן בענין גזילת קרקע ז"ל ב"י יש לתמוה למה כתב בענין גזילת קרקע דבגזילת מטלטלים נמי משכחת לה להני ג' עכ"ל וכבר כתבתי בפרישה בישובו בסי' שכ"ט דלא תחמוד אינו עובר אלא בשעשה הקנין והוא ממכילתא כמ"ש שם ואז אף אם רוצה ליתן דמים בעדו עובר בלא תחמוד וכשלקחו בלא דמים עובר משום לא תגזול והרא"ש ורבינו כתבו כל שלשתן לענין גזל כשלא ביקש ליתן דמים מתחלה ועד סוף ונראה דמש"ה דקדק הרא"ש וכתב ג' עבירות ולא כתב ג' לאוין דס"ל דאף דהלאו דלא תחמוד אינו בדיבור מ"מ עבירה יש לו בדיבור יותר ממה שהיה לו תחלה במחשבה ואפשר דס"ל דאף בשרוצה ליקחנו בדמים אינו עובר משום לא תחמוד ומ"מ לאו גמור ליתא בדיבור אלא עבירה משום לאו דלא תחמוד וכן כשעשה מעשה לגזול קרקע אינה נגזלת ולא עבר הלאו דלא (תחמוד) [תגזול] מ"מ עבירה בידו ואפשר דמה"ט דקדק רבינו וכתב בגזילת קרקע כדי ליישב ל' עבירה דכתב הרא"ש דמשמע עבירה ולא לאו והיינו דוקא בקרקע וס"ל לרבינו דגם בלא תתאוה אינו עובר אלא היכא דבא ע"י לידי חימוד דהיינו שנותן אח"כ דמים ולקחו מידו ולא כשדעתו מתחלה ועד סוף לגזלו דלא יבוא לידי לאו דחימוד לעולם דהא בדיבור אינו עובר הלאו וכמ"ש וכשגזלו אח"כ עובר בלא תגזול ולא לאו דלא תחמוד והשתא א"ש דרבינו כתב בשם הרמב"ם לעיל בסי' שנ"ט דאפי' בקרקע דביתו ושדהו עובר בלא תתאוה ולא תחמוד משום דמיירי שם ברוצה ליתן דמים ודוק ומה שמסיק וכתב שם ואם גזל עובר בג' לאוין קאי נמי אפי' אגזילת קרקע דאחר שגזלה לאכול ממנה פירות עובר בלא תגזול כדמסיק הרא"ש ורבינו כאן בתשובה ודוק:

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.