דרישה/חושן משפט/שנז

דרישה ‏ חושן משפט שנז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

המכיר כליו כו' עד וזה נותן בהן סי' כו' עיין בב"י האיך מפרש דברי רבינו ומה שהקשה על רבי' והנה נעורר עוד קושיות אחרות בדברי רבי' ואח"כ נבוא אל ביאור דבר רבי' לישבן על מכונן וזה דק' חדא איך כ"ר וזה נותן בהן סי' כיון דפתח רבי' וכתב המכיר כליו ביד אחר כו' (וכן הוא ל' המשנה) ול' המכיר פשוט שר"ל שבא פתאום וראה איך שכליו ביד חבירו ועיקר התביעה מה שתבעו לדין הוא מחמת שראה כבר כליו ביד פ' וכיון שראה אותן שוב לא שייך למימר שיתן בהן סי' וע"ק דלפי לשון רבינו משמע דהעדים מעידים דאותן כלי' שהן עתה ביד הנתבע הן אותן כלי' שנשאו הגנבים שחתרו הבית וא"כ ק' למה צריך הבע"ה ליתן בהן סי' וע"ק למה שינה רבי' מל' התוס' בפי' דמיירי שהעדים מעידים שהכלי שנשאו אלו הן כליו של פ' (וכמ"ש ל' בסמוך) וע"ק למה לא כ"ר ברישא וזה נותן בהן סי' והנה אציע תחלה לפניך לשון המשנה והגמ' והצורך אל ביאור ומתוכו יתלבנו דברי רבינו בס"ד [עיין נ' המשנה בב"ח] ובגמ' שם וכי יצא לו שם גניבה מאי הוה דילמא הוא ניהו קמפיק שמא אר"י אמר רב כגון שבאו בני אדם בתוך ביתו ועמד והפגין בלילה ואמר נגנבו כליו כ"ש עילה מצא רב כהנא מסיים בה משמיה דרב כגון שהיתה מחתרת חתורה בתוך ביתו ובני אדם שלנו בביתו יצאו ואנברקאות (פי' משאות) של כלים על כתפיהם והכל אומרים נגנבו כליו של פ' (ונראה דמש"ה הוסיף להשיב לו והכל אומרים כו' כלומר מ"ש במשנה ויצא לו שם גניבה בעיר שאותו שם גניבה יצא לו באופן זה ואז א"ל שמא עילה מצא שבאופן זה [אין] הכל אומרי' שהאנשים הללו גנבו ממנו והדר מקשה) ודילמא כלים הוו ספרים לא הוו אמר ר' חייא בר אבא אר"י כגון דאמרי נמי ספרים ואכתי דילמא זוטרי וקטען רברבי אמר רב יוסף בר חנינא דקאמר ספר פ' ופ' ודילמא הוו עתיקי וקטען חדתי אמר ר' אבהו (כך כתוב בהרי"ף והרא"ש ובגמ' אית' אמר רב) כגון דאמרי הללו כליו של פ' הללו ספריו של פ' וכתבו התוס' דקאמרי הללו כליו של פ' כלומר כשיצא הקול אומרי' אלו כליו וספריו של פלוני שבני אדם הללו נושאים והם מכירים שהם חדשים אמר רבא כו' [עיין בב"ח שהביא לישנא דרבא] ודילמא איצטריך ליה זוזי אמר רב אשי שיצא לו שם גניבה בעיר ופירש"י ל"צ לאהדורי כולי האי דנימא ספר פ' ופ' וכ"כ הרא"ש הרי יצא לו שם גניבה בעיר ואין צריך לברר הללו כליו של פלוני עכ"ל הגמ' עם פירש"י ותו' והוקשה לרבי' בגמרא (כמו שהוקש' ג"כ להתו' הנ"ל דכתבו כלומר כשיצאו כו' וכמו שאכתוב בסמוך) חדא דלפי המסקנא שמסקינן שאומרים הללו כליו של פלוני דמשמע שמעידים שיודעים שעדיין של פלוני הוא ולא מכרו לשום אדם א"כ למה לן כל הני תירוצים הראשונים דהיינו שבאו בני אדם כו' וא"ל דהדר ביה מתירוצא קמא שאין הלשון משמע כן שהרי לא אמר אלא אמר רב כו' וכן משמע מל' הרמב"ם שכתב שמצריכין תרווייהו עמד וצוח בלילה כו' וגם אמירת עדים שהללו כליו של פ' (וכמ"ש לקמן לשונו) וע"ק אתרצן האחרון שהשיב כגון דאמר כליו של פ' [כגון] ל"ל ועוד מה פי' של יצא לו שם גניבה בעיר דקתני במתני' דלכאורה מיירי מתני' בין בעשוי למכור בין בשאינו עשוי למכור לעולם יצא לו שם גניבה בעיר (ל"מ) [מהני] וע"פ הדקדוקים הנ"ל ס"ל דה"פ דשמעתא דמה ששנינו דמכיר כליו כו' פי' שבא פתאום בבית חבירו וראה כלי בידו וא"ל שלו הוא אם יצא לו שם גניבה בעיר פי' שהכריז קודם לכן בעיר כלים אבדתי וכך וכך סימניהם ומתוך כך יצא לו שם בכל העיר והכל יודעים שכלי כזה שסימניו כך וכך נאבד לו מש"ה מוציאים מידו והק' המקשן כי אמר סימן מאי הוי ניחוש דילמא מכרן כו' עד והכל אומרים כו' פי' כמ"ש שליכא למיחש שעילה מצא כיון שראו שחתרו ויצאו ודאי גנבים הם וגם שמעו שזה הכריז שכלי כזה נגנב מידו ועכשיו רואים כלי כזה ס"ד אנו מצרפים הדברים ואומרים ודאי כלי זה שהוא ביד הנתבע הוא הוא שגנבו וסמכינן אגילוי מילתא זה אע"פ שאין העדים הכירו הכלים שהיה בהמשא שהיו נושאים ומש"ה קאמר שהיו משאות של כלים על כתפיהם וסתם משא הוא מכוסה ואין עין רואה שולטת בו לראותו לידע בבירור מה היה בו ותדע דאל"כ ק' למה נקט שראו שנושאים משאות ול"ק שראו שהוציאו כלים וזה התירוץ קאי גם לפי המסקנא (שהרי לא קאמר לבסוף אלא כשאין זה התובע עשוי למכור כליו) ותירוצי בתראי אצטריכו משום דמשנה סתם וקתני אם יצא לו שם גניבה בעיר כו' יטול דמשמע דמיירי גם אתובע העשוי למכור כליו ומש"ה הדר ומקשה ודילמא כלים הוו וספרים לא הוו או רברבי או חדתי לא הוו דמאחר שלא ראו בבירור מה היה במשאוי והוא עשוי למכור איך מוציא מיד זה המוחזק שטוען קניתי מפ' הלא י"ל אין זה שגנבו אלו היוצאים ממנו ומשני ודאי אם התובע הוא איש העשוי למכור כליו וספריו צריכין שיעידו הרואים אותם יוצאים מהמחתר' שהיו נושאים על גביהן כלים כאלו שרואים ביד הנתבע בסימניהן והם היו גנובין בידם ממנו שהרי הוא היה צועק על גניבתו ונותן בה הסימנים כאשר המה הכלים הנמצאים ביד הנתבע ואז מוציאים הכל מיד הנתבע אף שאין מכירין אותו הכלי בטב"ע שהיה של התובע רק סמנים שלג' דברים האחד שהן ודאי בחזקת גנבים שהרי חתרו ויצאו השני שראו אז בידן הכלים כעין שהכריזו שנאבדו מידו ונתן אז סימן השלישי שעתה רואה הב"ד ביד הנתבע כלי כזה בסימנים ההם אבל אם היה חסר א' מג' סימנים הללו ודאי לא היה כח ביד הב"ד להוציאו מיד הנתבע מאחר שהוא עשוי למכור כליו כי אף שראו שחתרו והוציאו כלים כאלו שרואים עתה ביד הנתבע מ"מ איכא למימר שמא כלים אלו היו של הגנבים ודבר אחר גנבו ועליו חתרו מה שאין כן כשזה התובע צעק על גניבה זו בסימנים הללו וק"ל. וכל זה נכלל במ"ש כגון דאמרו הללו כליו של פלוני כו' ואינו ר"ל שמעידים בפירוש שיודעים שלא מכרו מעולם אלא כשמעידים על ג' דברים הנ"ל הרי הוא כאילו אמרו שבודאי עדיין לא מכרו וזהו שכתבו התוס' ז"ל של פ' הן כלומר כשיצא הקול אמרו כליו וספריו של פ' כו' משום דהוקשה להן זה שכתבתי לעיל דהל' משמע שיודעין שאינו נמכר או שמכירין אותן בטב"ע שהן שלו וא"כ למה צריכין להעיד על החתירה והיציאה כו' ומש"ה כלומר ע"י הכרוז של קולו וע"י החתירה ושראו אותו נושאים ברור להן שלא קנאו ממנו ושעדיין של פ' הוא והא דלא כתבו התוס' ג"כ הענין השלישי שצ"ל שכלי זה שביד הנתבע הוא כעין אותו הכלי שראו אותן נושאים משום דהענין השלישי א"צ שיעידו עליו אלא הב"ד שרואין עתה בשעת התביעה שאלו הכלים הם כעין אותן כלים שאמרו עליהן העדים בשעה שראו הבני אדם יוצאין מהחתירה שהכלים הללו של פ' מוציאין אותן מיד זה הנתבע והרמב"ם חידש וכתב דין דאם יש עדים שמכירין הכלים שביד הנתבע בטב"ע שמוציאין אותן מידו אפילו לא ראו שחתרו וכמ"ש אח"כ בסמוך ודוק ותמצא בזה מיושבת השמועה היטב והמשנה איירי בכל ענין בין בעשוי למכור בין באינו עשוי למכור ומ"ש אם יצא לו שם גניבה בעיר מתפרש בכל א' לפי עניינו והתו' סמך על המבין דבעשוי למכור בעינן שיעידו העדים על ג' עניינים שכתבתי ובאינו עשוי למכור בשנים מגו תלתא סגי וזה שמסיק הגמרא בשם רבא וקאמר ל"ש אלא בבע"ה העשוי למכור כו' עד ולא צריכי לאהדורי כולי האי וכדפירש"י והרא"ש הנ"ל דא"צ לומר כלי פלוני ופלוני דהיינו שסגי באומר שראו שחתרו ונשאו משא על כתפיהן אף ע"פ שאין יודעין מה היה בהמשא סמכינן אכרוז ואמה שרואין כאן אותו הכלי שהכריז עליו ביד הנתבע והחתירה מחזיק אותן בגנבים וכמ"ש וק"ל ובזה דברי רבי' מבוארין כמ"ש בפרישה וכל הקושיות בב"י ומה שהוספתי עליהן לק"מ לפי מ"ש בס"ד והרמב"ם היה לו דרך אחרת במקצת ותפסו רבי' ג"כ עיקר לדינא אבל לא בפי' הגמרא וכמ"ש בסמוך על דברי הרמב"ם ודוק: והראב"ד כתב דמיירי כו' כב"י ז"ל דברי תימה הן כיון דהכא איכא יאוש ושינוי רשות למה מחזיר הגניבה עצמה (פי' למה קתני המשנה הנ"ל המכיר כליו וספריו אם יצא לו שם גניבה בעיר כו' עד ויטול ופירשהו הב"י ר"ל דהבעלים יטלו הכלי) וצ"ל דמה"נ כו' ע"ש [ועיין בב"ח שהביא תירוצו דב"י] אבל להרמב"ם ודאי איירי לפני יאוש דאילו לאחר יאוש אין הלוקח צריך להחזיר כלום וזה מבואר בדבריו פ"ה דגניבה וגזילה וכבר נתבאר בסי' שקודם זה בס"ה עכ"ל (הב"י לשיטתו דכתב שם ס"ה דנוסחת המ"מ היא עיקר דלהרמב"ם בגנב שאינו מפורסם דאית ביה תק"ה והוא לאחר יאוש א"צ הלוקח להחזיר אפי' הדמים דכיון דגם הבעלים צריכין להחזיר להלוקח דמיו שהוציא מפני תק"ה יצא זה בזה) ודבריו המוהי' לי מאוד חדא מ"ש דיאוש ושינוי רשות אינו קונה לגמרי היה להם מקום לתקן להחזיר הגניבה עצמה דזה אינו אלא דברי נבואה וכי בשביל שיאוש אינו קונה לגמרי יתקינו להחזיר הגניבה וע"ק דתקנה זו לא נזכר לא בגמרא ולא בפוסקים ועוד דאם כן מש"ר בר"ס שע"ח בשם הראב"ד ביאוש ושינוי רשות שאין צריך להחזיר גוף הגניבה צ"ל דהיינו ג"כ מדינא אבל מתקנת חכמים צריך להשיב הכל והוא דבר שלא נזכר ואינו מפירש בשום מקום וע"ק שמל' שגם הוא סובר שאין יאוש כו' משמע דהראב"ד ס"ל כהרמב"ם לגמרי והב"י עצמו כתב שהרמב"ם לא ס"ל הכי וע"ק דמאחר שהב"י מפרש מה שקתני המשנה המכיר כו' ויטול ר"ל שנוטל הגניבה עצמה ומש"ה מסיק רבי' וכתב דלדעת ר"י אין לפרש המשנה דמיירי לאחר יאוש הלא גם לדעת הרמב"ם דס"ל דאין יאוש קונה לגמרי א"א לפרשה דמיירי בלאחר יאוש דאז עכ"פ אינו נוטל הגניבה עצמה בעינה לכ"נ פשוט דהראב"ד אזיל בשיטת הרמב"ם בזה לגמרי ועמ"ש בסימן שנ"ו ס"ה בדרישה ומ"ש דאף לאחר יאוש ושינוי רשות צריך הלוקח להחזיר הדמים ר"ל מותר דמי שיווי הגניבה וא"כ א"ש דמש"ר והראב"ד כתב כו' עד שגם הוא כו' ר"ל הראב"ד ס"ל ג"כ דאין צריך להחזיר הגניבה עצמה אבל מחזיר דמי שוויה ומנכה דמי המקח שנתן בעדה מפני תקנת השוק ומתני' דקתני המכיר כליו כו' ישבע לוקח כמה נתן ויטול מיירי בין לפני יאוש ואז יטול הגניבה עצמה וגם מיירי בלאחר יאוש ואז יטול הנגזל השאר דהיינו שיווי החפץ ששוה יותר ממה שנתן בעדו ובזה נתיישב דל"ת מה שיש לדקדק על פירש"י והתוס' והוא כיון דעיקר מה שבא להשמיענו במתני' זו הוא אם בע"ה נאמן במה שאומר שכלים אלו שלו הם אם אינו נאמן וכדתני אח"כ ואם לאו אין כל הימנו ואם כן למה פסק מדין הנגזל והתחיל לדבר מדין לוקח שנשבע ונוטל מהנגזל והול"ל אם יצא גניבה יחזיר לו הלוקח הכלי ואם לאו אין כל הימנו כו' אבל לפי מ"ש דהראב"ד איירי נמי בלאחר יאוש א"ש דיטול קאי על הנגזל שנוטל דמי המותר על שיווי הגניבה מהלוקח אם יצא לו שם גניבה בעיר ואם לאו אין כל הימנו אלא אין הלוקח נותן כלום ודוק. כתב הרמב"ם כו' עד ור"ל שעדים מעידים כו' בפ"ה מהלכות גניבה כ"כ ועיין בב"י שהאריך מאוד בפי' דברי הרמב"ם ודברי רבי' אבל דבריו תמוהין לי מאוד חדא שכתב שהסתירה בדברי רבי' היא מבוארת כו' לא ידעתי למה דהא אף שמחולק בפירושא דגמרא עם רש"י מ"מ לדינא אפשר דלא פליגי דלרש"י ותוספות לא איירי המתני' כשיש עדים שמכירין בטביעות עין שהכלים הללו היו של התובע אלא על ידי כרוז וצעקה ששמעו שצועק על גניבתו ומשום הכי מצרכי אף בעינו עשוי למכור שיעידו שראו אנשים שחתרו כו' רק שא"צ שיעידו שראו שנשאו כלים כאלו בעינם וכמ"ש לעיל אבל הרמב"ם שפירש המשנה דמיירי כשיש עדים שמכיריו כלים הללו בטביעות עין שהיו של התובע מש"ה כיון שהוא איש שאינו עשוי למכור סגי להוציאו מיד הנתבע בזה שיצא לו שם גניבה לחוד וודאי אי לא יצא לו שם גניבה אחזוקי בגנבי לא מחזיקינן והיינו אומרים זוזי איצטריך ומכרו אבל השתא דיצא לו שם גניבה לא חיישי' שמא מכרו ונתחרט כיון שאינו עשוי למכור וסמכינן אעדים והנה רבי' אף שתפס בפי' הגמרא לפירש"י ותו' ורא"ש לעיקר משום דעדים כאלו לא נזכרו במשנה ובגמרא וגם מכח הדקדוקים שכתבתי לעיל מ"מ לדינא ס"ל כפי' הרמב"ם (ומ"ש) [וכמ"ש] ב"י דרבי' לטעמיה אזיל דכשראו שחתרו וזה הכריז גניבתו בסימנים ואח"כ ראו כלי כזה ביד הנתבע והוא אינו עשוי למכור כליו וכמ"ש אלא שהרמב"ם ניחא ליה לפרש המשנה במכירין ושוב א"צ לראיה שחתרו כיון שהמשנה קתני סתם אם יצא לו שם גניבה דמשמע דלפעמים ביצא לו שם גניבה לחוד סגי וז"א כ"א כשיש עדים שמכירין ודוק ומ"ש ב"י ואין לתמוה שכתב א"צ שיעידו שראו אותם אנשים שחתרו כו' דמשמע דהאי הוא דא"צ אבל צריך שבאו בני אדם ולנו בביתו ובלילה עמד וצווח כו' תמה אני הא מוכח בגמרא הנ"ל דאם אין עדים שראו שחתרו גרע טפי אם לנו אנשים ועמד וצווח מיצא לו שם גניבה סתם שהרי פריך כל שכן עילה מצא כו' והוצרך לתרץ כגון שראו שחתרו כו' וא"כ רבי' שכתב שא"צ שיעידו שראו אנשים שחתרו א"כ כ"ש דא"צ שילינו אנשים בתוך ביתו דאז הוה גרע טפי ודוק: ומש"ר וכתב עוד שאם הם כלים שעשויין להשאיל ולהשכיר אפי' לא יצא לו שם גניבה נאמן כתב ב"י טעות הוא וכבר כתבתי לשון הרמב"ם לעיל והם מבוארים דאיצא לו שם גניבה בעיר שכתב ברישא קאי וכ"כ הראב"ד ז"ל והרב המגיד כו' ע"כ גם בזה תימה לי דבריו הלא גם הנ"י כ"כ בשם הרמב"ם ע"ש בשמעתין גם נ"ל מוכח כן מלשון הרמב"ם עצמו דאלא יצא לו שם גניבה כ"כ דז"ל פ"ה דגניבה ב"ה דאינו עשוי למכור כליו ויצא לו שם גניבה בעיר והכיר כליו וספריו ביד אחר או שהי' עשוי למכור והיו כלים אלו שהכיר מכלים העשויין להשאיל ולהשכיר אם יבואו עדים שזה כליו כו' ישבע זה כו' ויחזיר כליו ע"כ והנה יש להוכיח מדלא ערבינהו הרמב"ם לדבריו לכתוב ב"ה שאינו עשוי כו' הכיר כליו כו' או שהיה עשוי למכור והיה כליו מכלים שעשויין להשאיל ולהשכיר ויצא לו שם גניבה אם יבואו עדים שזה כליו של זה כו' אלא כתב יצא לו שם גניבה ברישא באינו עשוי למכור ש"מ דמ"ש אח"כ שאם הם כלים העשויים להשאיל כו' מיירי אפי' בלא יצא לו שם גניבה ומ"מ לא כ"כ בהדיא משום דיצא לו שם גניבה מהני לענין שבועה דאילו לא יצא לו שם גניבה בעינן דלישתבע שלא מכרן ויציאת שם גניבה פוטרתו משבועה זו אבל לענין נאמנות ודאי נאמן אפילו לא יצא לו שם גניבה בעיר כנ"ל דעת רבינו ומה שהביא ב"י ראיה מדברי הראב"ד תמוה לי דאדרבא דברי הראב"ד משתמעין כמ"ש דז"ל למכור את כליו כו' א"א אם היו כלים אלו מדברים שעשויין להשאיל ולהשכיר לא היה צריך לשם גניבה אלא להפטר מן השבועה שלא השאילן ושלא השכירן ושלא מכרן עכ"ל משמע בהדיא מלשונו דלאו לאפלוגי אדברי הרמב"ם אתא אלא לפרושי מילתא אתא וקאמר דמ"ש הרמב"ם דין דכלים העשויין להשאיל על דין יצא לו שם גניבה בעיר לא כ"כ אלא לענין שבועה דפטור משבועה אבל לדין נאמנות אפילו לא יצא לו שם גניבה בעיר נאמן וכדעת רבי' ואף שהמ"מ לא פירש דברי הרמב"ם כן הלא הנ"י פי' בהדיא ג"כ כן ועיין בד"מ שכ' ג"כ כן:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.