ביאור הגר"א/חושן משפט/שנז
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) (ליקוט) בע"ה כו'. כ' הטור דלפני ייאוש מיירי לדעת ר"י וכ"כ בתוס' שם ד"ה המכיר אבל הראב"ד כ' דאפי' לאחר ייאוש שסובר שאין ייאוש וש"ר קונה אלא לענין שא"צ להחזיר הגניבה אלא הדמים והקשה ב"י וכ' דברי תימה הם דהא כאן מחזיר הגניבה עצמה ונדחקו ב"י וד"מ ובדרישה ליישב דבריו ועוד ק' דלפ"ד הטור ס"ל להראב"ד כהרמב"ם כמ"ש הטור בשמו בסי' שנג וסי' שנו וסי' שס"ט וש"מ ולא הביא בא' מהן דעת הראב"ד ועוד שהרי דעת הרמב"ם כאן דוקא לפני ייאוש וכמ"ש ב"י אבל ט"ס הוא וצ"ל אלא בדמים וכ"כ הרשב"א בחי' בשמו דז"ש קי"ד א' תנא ומחזיר כו' ר"ל בדמים וכן בכל גזילה וגניבה אלא שסתר דבריו מהנהו אוונכרי ברפ"ג דסוכה וכ"כ בתשובה סי' תתקס"ח בשמו וכתובה בשיבוש שם (ע"כ):
(ב) ויצא כו'. מפרש מש"ש ל"צ לאהדורי כו' אכל מ"ש בגמ' שם אלא כפשטא דמתני' דלא כפירש"י שם ד"ה ל"צ ועב"י כ"מ:
(ג) או שהיה כו'. כמו בעשוי למכור וכ"כ תוס' בשבועות מ"ו ב' ד"ה וספרא. ותימא כו' וצ"ל התם כו' וכ"כ הרא"ש שם:
(ד) אם באו כו'. כמ"ש בסי' צ' סי"ב וסי' ע"ב וקל"ג:
(ה) וי"א כו'. הטור והרב פי' דברי הרמב"ם מ"ש או שהיה עשוי כו' אפי' לא יצא שם גניבה כמ"ש בטור וע"ז כ' דהרא"ש פליג ע"ז ור"ל אף שהרא"ש כ' כדברי תוס' הנ"ל היינו דוקא ביצא שם גניבה אבל בלא"ה לא כמ"ש בסי' צ' סי"א וי"א שלא אמרו כו' והוא דברי הרא"ש וכ"כ הטוש"ע בסי' קל"ג ס"ו בד"א כו' אח"כ כו' והנה אף שהש"ע העתיק כאן דברי הרמב"ם אינו סותר למ"ש דהב"י אזיל לשיטתו שמפ' דברי הרמב"ם כפי' המ"מ והראב"ד דהרמב"ם דוקא ביצא לא שם גניבה איירי והראב"ד השיגו להיפך דל"ל יצא שם גניבה והוא כי"א הראשון בסי' צ' שם אבל י"ל דגם הרא"ש יודה לזה וכן התוס' דל"ק הרא"ש אלא באומר אתה גנבת משא"כ בלקחת מן הגנב ודלא כהטור. ומ"מ פי' הטור מוכרח ברמב"ם מדחלקינהו לתרתי שאינו כו' ויצא כו' או כו' והכי הל"ל שיצא כו' ואינו עשוי כו' או שהיה עשוי כו' וכ"כ ב"ח ודרישה. מ"מ לדינא אין מחולקין המחבר והרב דכמ"ש בסי' קל"ג ס"ו וכנ"ל ולדינא נראה שלא כדבריהם כנ"ל דהטעם דאחזוקי כו' לא שייך דכמה גנבים כו' כמ"ש תוס' ורא"ש וזה אין חילוק בין יצא שם גניבה או לא וכדברי הראב"ד. ודע מ"ש אם באו עדים. צריך ג"כ ראו בידו עתה כמ"ש שם ושם אלא שסמך אלעיל וכן קיצר ברמב"ם וש"ע בזה בכמה מקומות. ושיטה אחרת לש"ך שמפרש דברי הרמב"ם ביצא שם גניבה ואין עידי ראיה ויצא שם מהני במקום עדי ראיה ובזה מתי' קושית הראב"ד ודבריו אין נראין ועסי' קל"ג ס"ז:
(ו) והכל כו'. וא"צ למסקנא שיאמרו ספר פלוני ופלוני. לח"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |