דרישה/חושן משפט/עו

דרישה ‏ חושן משפט עו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אחד שלוה משנים וכו' מקור דין זה גבי פקדון שנינו ליה בב"מ דף ל"ז וכתב בעה"ת של"ט בשם הרמב"ן דדין הלואה ופקדון שווים הם ברוב הדינים וק"ל וז"ל המשנה אמר א' לב' גזלתי מא' מנה וא"י מאיזה מכם או אביו של א' מכם הפקיד לי מנה וא"י איזהו נותן לזה מנה ולזה מנה שהודה מפי עצמו. ב' שהפקידו אצל א' זה ק' וזה ר' זה אומר שלי ר' וזה אומר שלי ר' נותן לכל א' מנה והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו כו' ופריך בגמרא מ"ש רישא דקתני באביו של א' מכם כו' דנותן לכ"א מנה ומ"ש סיפא בשנים שהפקידו כו' דקתני והשאר יהא מונח ומשני רבא רישא נעשה כמי שהפקידו לו בב' כריכות דהו"ל למידק סיפא נעשה כמי שהפקידו לו בכרך א' דלא הו"ל למידק כגון דהפקידו תרווייהו בהדי הדדי בחד זימנא דא"ל אתון גופייכו לא קפדיתו אהדדי אנא קפידנא ורמי גזל אגזל דקתני הכא אמר לב' גזלתי לא' מכם כו' נותן לכ"א מנה ורמינהו גזל א' מה' וא"י איזה מהן גזל זה אומר אותי גזל וזה אומר אותי גזל מניח גזילה ביניהם ומסתלק דברי רבי טרפון ור"ע אמר לא זה הדרך מוציאתו מידי עבירה עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד ובגמרא מוכיח דמשנתינו נשנית גם אליבא דרבי טרפון וקשיא גזל אגזל ומשני התם דקא תבעו ליה הכא בבא לצאת י"ש דיקא נמי דקתני שהודה מפי עצמו שמע מינה עד כאן עיין שם בפירש"י כל הסוגיא וכתבו התוס' שם דהשתא לא צריך לשינויא קמא דגם פקדון אפקדון ל"ק דרישא דנותן לזה מנה ולזה מנה בבא לצאת י"ש וסיפא דקתבעי ליה אך מדל"ק תלמודא אלא משמע דלא הדר משינוייא קמא וכ"מ עוד מסוגיית הגמרא כו' וכ"כ הרא"ש שם אלא שמחולקים התוס' והרא"ש בביאור סיפא דמתניתין ויש בו נ"מ לדינא דלהתוס' לפי המסקנא גם הסיפא מיירי בבא לצאת י"ש וברישא דהוי בב' כריכות חייב בבא לצי"ש וסיפא דהוי כמפקידים בכרך א' פטור אפילו בא לצי"ש ומה ששינה תנא דמתניתין הל' ונקט ברישא אביו של א' מכם הפקיד כו' ולא נקט ב' אבותיכם הפקידו כו' או הו"ל למתני ברישא נמי א' מכם הפקיד בידי מנה משום דכל המפקיד כשהוא חי מסתמא תבעי ליה וכל דתבעי ליה בב' כריכות ס"ל לר"ע דחייב אפילו מדינא ליתן לכ"א וא' מה שתבעו (ואנן כר"ע קי"ל) ותנא דמתניתין בא למיתני ברישא חיוב לצי"ש לחוד אבל אה"נ דאפילו במפקידים עצמם כי לא תבעי ליה נמי חייב לצי"ש אלא דאורחא דמלתא קתני ובסיפא תני ב' שהפקידו כר לרבותא דאע"ג דתבעי ליה והוי ברי ושמא אפ"ה פטור אפילו לצי"ש כיון דהו"ל בכ"א ולא הו"ל למידק כללא דמלתא לפירוש התוס' ואליבא דר"ע דקי"ל כוותיה אינו חייב מדינא אלא היכא דאיכא תרתי דתבעי ליה דהו"ל ברי דתובע ושמא דנתבע וגם הו"ל לנתבע למידק והיינו בב' כריכות אבל בשמא ושמא אפילו בב"כ אינו חייב מדינא אלא בבא לצי"ש ובכ"א דלא הו"ל למידק אפילו בבא לצי"ש פטור אפילו בברי ושמא והיינו סיפא דמתני' לדעת התוס' והרא"ש לא ס"ל כוותייהו בתרתי דהיינו ברישא בהפקיד א' דמחמירי ביה התוס' והרא"ש מיקל ובסיפא בהפקידו שניהם דמקילין בו התוס' והרא"ש מחמיר וכמו שיתבאר שמוכח מדבריו שם בפסקיו דאפילו בהלווהו שניהם דהיינו כמו כרך א' אי תבעי ליה שניהם ר' חייב ליתן לתרווייהו בבא לצי"ש משום דהו"ל ברי ושמא גם כתב שם דבהלווהו א' ולא ידע איזהו ולא תבעו פטור אפילו לצי"ש ומדברי התוספות מוכח דחייב גם בזה בבא לצי"ש דאל"כ הו"ל לתרץ דמש"ה נקיט ברישא אביו של א' מכם דאילו אם הפקידו הן עצמם היה פטור אפילו לצי"ש וכמ"ש הרא"ש שם בפסקיו דלהכי תנא במתניתין אביו של א' כו' לדיוקא הא אם אמר אחד מכם הפקיד פטור מלצי"ש משום דהמפקיד עצמו הו"ל למידק וגם הוא שמא ושמא מדלא תבעי ומדקתני רישא דין זה בב"כ דהיינו אביו של א' מכם הפקיד כו' דייק מינה הרא"ש הא בכה"ג בכ"א דהיינו אביהן של שנים הפקיד בידו זה ק' וזה ר' זה בפני זה ולא תבעי דהוי שמא ושמא פטור אפילו בא לצי"ש וכ"ש אם אומר שניכם הפקדתם בידי אחד ק' ואחד ר' וא"י איזהו דפטור אף לצי"ש דכל שהפקידו זה בפני זה הו"ל לנפקד למידק וכיון דהוי שמא ושמא פטור לגמרי ואע"ג דהתרצן השיב סתם הכא בבא לצי"ש משמע להרא"ש דארישא לחוד קאי אבל סיפא איירי בדתבעי דקתני זה אומר שלי ר' כו' דאי לצי"ש איירי העיקר חסר דהול"ל תחלה דא"ל א' מכם הפקיד בידי ק' ואחד ר' וא"י איזהו וכששמעו אמר כ"א מהם שלי הם הר' אלא בפטור מדינא איירי ופשיטא ליה לתנא דחייב לצי"ש כיון דתבעי ומש"ה לא קתני ליה וגם יש קצת הוכחה לזה מלשון התרצן עצמו מדסתם וקאמר התם דתבעי ליה ולא אמר התם בחיוב בדיני אדם איירי משמע דס"ל דחדא באידך תליא דכל דקתבעי ליה איירי בחיוב בדינא ובזה מיושב נמי ל' הרא"ש במ"ש שם בתחלת דבריו ז"ל משמע דאכתי קאי האי שינויא דבכ"א לא מחייב אף לצי"ש ובב"כ חייב בפקדון אי תבעי ליה כו' דבמ"ש חייב אי תבעי איירי בחיוב בדיני אדם דאי בד"ש בלא תביעה נמי חייב בשתי כריכות ממש והיינו כשהפקידו שניהן זה שלא בפני זה וכתב שם ברא"ש בהדיא וא"כ למה סתם הרא"ש ולא כתב חייב בדיני אדם וכן בסוף לשונו כתב ז"ל אבל הפקיד זה בפני זה פטור אי תבעי ליה ואי לא תבעי ליה פטור אף לצי"ש הול"ל פטור מד"א אי תבעי ליה דהא לצי"ש חייב אם לא בלא תבעי ליה וכדמסיק אלא ה"ט דס"ל להרא"ש דכל חיוב ופטור הנאמר בגמרא בתבעי ליה איירי בחיוב ופטור בד"א ומש"ה סיפא דמתניתין דאיירי בתבעי ליה דוקא בד"א פטור הא לצי"ש חייב דהו"ל כאומר מנה לי בידך והלה אומר א"י דחייב בבא לצי"ש ולפ"ז צ"ל דמ"ש הרא"ש דמדלא קאמר בגמרא אלא אכתי צריכין גם לשינוייא קמא היינו דוקא לר"ע (ומתניתון נמי כוותיה אתיא וכנ"ל) דהא סיפא איירי בתבעי ליה ובדיני אדם ואפי' בב' כריכות ס"ל לר"ט דפטור דבהכי איירי פלוגתייהו דר"ט ור"ע אבל לר"ע אתיא שפיר דכמו דחייב בגזילה בב"כ ותבעי ליה ה"נ חייב בפקדון משום דהו"ל לנפקד למידק ומש"ה צריכין לאוקימתא שינוייא קמייתא דסיפא איירי בכ"א כיון דהפקידו זה בפני זה וגם שינוייא תניינא דמוקי לרישא דמתני' דאיירי בד"ש א"ש לר"ע דמודה ר"ע דבשמא ושמא פטור מד"א וכדמסיק בגמרא אביכם של שניכם הפקידו וע"ש ואשר כתבתי דלהרא"ש בכ"א תבעו חייב בבא לצי"ש כן מוכח מלשון רבינו מס"ס זה וכתב בהדיא בס"ס גבי פקדון וכתב בהדיא בקיצור פיסקי הרא"ש ע"ש ולא כנ"י שכתב בפי' התוס' פרק הנזכר דהסיפא איירי בבא לצי"ש ופטור אפילו בשניהן תבעי ע"ש ועיין בקיצור פסקי הרא"ש שכתב עוד ז"ל ולענין פקדון אם שנים תובעין אותו כ"א אומר הפקדתי אצלך מנה והוא היה אמר אחד מכם הפקיד וא"י איזהו כ"א ישבע ויטול ואי לא תבעו חייב בבא לצי"ש ואם אמר א' מכם הפקיד אצלי וא"י איזהו ולא תבעי ליה אפילו לצי"ש פטור כו' והרי דבריו ראשונים נראין סותרים זא"ז דמתחילה כתב דבלא תבעי חייב לצי"ש ואח"כ כתב דבלא תבעי אפילו לצי"ש פטור וק' לומר דט"ס הוא כי ראיתי בקיצור פסקי הרא"ש שהוגה מיד גדול א' שגם בו כתב כן. ונראה ליישב דמ"ש בראשונה ואי לא תבעי אינו ר"ל דלא תבעי כלל אלא ה"ק אי לא בתחילה (הן) [התחילו] ליתבע אלא הנתבע התחיל ואמר א' מכם הפקיד בידי וא"י כו' ואח"כ אמרו כל א' ברור לי הוא שהפקדתי בידך בזה חייב לצי"ש ואח"כ כתב אם גם אחר שהתחיל הנתבע לומר להן כן הן שתקי ולא תבעי לומר כ"א ברור לי שאני הפקדתי בזה פטור אפילו לצי"ש אלא (ע"ק) [ע"ז ק'] מנ"ל לחלק בזה ודו"ק וצריך ליתן טעם למ"ש הרא"ש שם בהפקידו זה שלא ב"ז ולא תבעו דחייב לצי"ש מ"ש מאמר א' מכם הפקיד בידי ולא תבעי דפטור אף לצי"ש הא גם בהפקיד א' מהן הו"ל כהפקידו בב' כריכות וכדאמר בגמרא הנ"ל ומ"ש זה דאמרינן ביה דמפקיד עצמו הו"ל למידק מזה דלא אמרינן ביה הכי וי"ל דדוקא בהפקיד א' מהם ולא בא המפקיד לתבוע כלל שייך למימר דמפקיד גופיה הו"ל למידק לבא ולתבוע ומאחר שבאמת הנפקד לא דק כלל דא"י מי הפקיד בידו אבל כששניהם הפקידו בידו יכולין כ"א מן המפקידים לומר ידעתי בו שיודע שהפקדתי בידו. וסברתי שיחזירהו לידו כמו שמסרתי לידו ובפרט פקדון דלא ניתן להוצאה ולכן לא באתי לתבוע ודו"ק וזש"ר הנך חלוקים כאן בהלוואה דדין הלוואה נלמד מדין פקדון ונמשך בזה אחר שיטת הרא"ש אביו ורבו. אבל צ"ע למה סתם רבינו במ"ש בשם הרא"ש דבמלוה על פה דהו"ל למידק אי לא תבעי חייב לצי"ש ולא חילק לכתוב דהיינו דוקא בהפקידו בידו ב' זה שלא בפני זה דהא בהפקידו זה בפני זה ולא תבעו פטור להרא"ש אפילו לצי"ש בפקדון וכמ"ש וכ"כ רבינו בסימן ש' ודוחק לומר דה"ק רבינו דבמלוה ע"פ היכא דהו"ל למידק כגון שהלווה זה ב"ז אי תבעי ליה כו' דא"כ עיקר חסר מן הספר וי"ל דרבינו נמשך בזה אחר בעה"ת שכתב שער ל"ט בשם הרמב"ן דלענין אם הודיעוהו מתחילה למי ק' ולמי ר' מחלקים דין מלוה מדין פקדון ע"ש. ור"ל דדוקא בפקדון דלא ניתן להוצאה אפילו הודיעוהו אין עליו לדקדק כ"כ דסבר לומר מה. שזה מפקיד הוא נוטל ואח"כ נתערב מה שא"כ בהלוואה דנתנה להוצאה והם הודיעוהו למי ר' ולמי ק' דהו"ל לדקדק ועוד כתב הרמב"ן שם דהיינו דוקא במלוה ע"פ אבל בשטר אע"פ שהודיעוהו פטור אפילו לצי"ש וכתב שם כל הני טעמי שכ"ר לפני זה כיון דנעשין שותפין בהלוואה וגם האמינו זה לזה בתפיסת השטר כו' ע"ש. ובזה מיושבים ג"כ דברי רבינו דמ"ש יראה מדברי הרא"ש דמלוה ע"פ דהו"ל למידק מיירי בהודיעוהו ואמש"ר בריש הסימן קאי דקאמר א' שלוה מב' והודיעוהו כו' גם משום דמסתמא במלוה שנתנה להוצאה מודיעו ללוה תחלה למי ק' ולמי ר' והו"ל סתמא כפירושו ולקמן סתם רבי' וכתב בדין פקדון דאם הפקידו זה בפני זה א' ק' ואחד ר' ותבעי ליה חייב לצי"ש ופטור מד"א ובלא תבעי ליה פטור אפי' לצי"ש משום דבפקדון אין נ"מ בהודיעוהו וכמ"ש בשם הרמב"ם ודו"ק היטב בדברי התוס' והרא"ש ורבינו ותמצא (כדבריו) [כדברי]:

מעבר לתחילת הדף

< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.