נתיבות המשפט - חידושים/חושן משפט/עו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נתיבות המשפט - חידושיםTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png עו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) וכשבאין לתובעו. עיקר התביעה הנאמר בזה הסי' היינו אם טוען ברי או טוען שמא כשטוען ברי מיקרי תבעו וכשטוען שמא מיקרי שלא תבעו ש"ך:

(ב) ליתן. כ' הסמ"ע ואע"ג דבסי' ש' כ' הט"ו דכשהפקידו בב"א אפי' בלא שטר ואפי' תבעו ליה אינו חייב אלא בבא לצי"ש ובלא תבעו פטור אפי' בבא לצי"ש. שאני הכא בהלואה דלהוצאה ניתנה הו"ל לדקדק שהרי לכך הודיעוהו משא"כ בפקדון דאף אם הודיעוהו יכול הנפקד לומר לא דקדקתי דפקדון לא ניתן להוציאו וסברתי מה שכ"א מניח יחזור ויטול ולא מדעתי נתערבו הכריכות והש"ך כ' דבע"כ צריך לחלק כן לדעת הטור אבל קשה מנ"ל הא וצ"ע וע"ב מ"ש ליישב) (ודוקא בכה"ג שבודאי חייב לא' מהן אבל בשטר שא"י מה טיבו לעיל בסי' ס"ה דהיינו ששכח מי מסר אצלו אם המלוה או הלוה כיון שנגד הלוה פטור אף אם הפקיד אצלו ופשע בו פטור גם נגד המלוה וכן הדין בפקדון שהפקידו בידו ישראל ועכו"ם כיון שפטור נגד העכו"ם דאין דין שומרים לעכו"ם פטור נגד ישראל ג"כ אבל בהלואה שנולד לו ספק בין ישראל לעכו"ם חייב לישראל אף שהוא פטור נגד העכו"ם מטעם הפקעת הלואה:

(ג) שישבע בנק"ח ול"א דהו"ל הלוה מ"מ שחייב לכ"א ק' ועל ק' א"י וישלם בלא שבועה דכיון דעכ"פ ברי לו שאינו חייב לשניהם רק ש' והו"ל כטוען ברי לענין זה ש"ך) (וע"ב דאפי' טוען ברי נגד א' ואומר אתה הוא בעל הק' אינו חייב לישבע נגדו וממילא ל"ש בטוען שמא משואיל"מ:

(ד) והודיעוהו. כלומר אע"פ שהודיעוהו שם:

(ה) ולזה ע"ל סי' רכ"ב ס"ב דבנשבע קנסינן ליה וחייב ליתן לכ"א. ונראה דה"ה כאן בהלואה דינא הכי דכל היכא דעביד איסורא קנסינן ליה:

(ו) מונח. היינו משום דתבעו כל חד בברי וחד מינייהו רמאי לכך אין חולקין אם לא שיסכימו שניהם וכן אם כ"א אומר מק' ידענא ומק' לא ידענא נותן לזה מנה ולזה מנה ויוצא בו אף ידי שמים וע"ל סי' ש' בהג"ה שם סס"א ומנה הג' מונח דכיון דכ"א תובע המקצת יש לחוש לרמאי אבל אי לא תבעו ליה כלל אמרי' במנה הג' יחלוקו כיין דליכא רמאי וע"ב) (דדוקא בפקדון ובגזילה בעין הדין דיחלוקו אבל בהלואה וכיו"ב אין שום א' יכול לתבעו דמצי מדחי ליה לכל חד אם לא שבאים בהרשאה וכ' עוד הש"ך דדעת הרבה פוסקים שיהא מונח אצלו וצריך לישבע שא"י אף שרוצה להניח ביד ב"ד וע"ב) (דבהלואה כ"ע מודים שיהא מונח בידו. עוד כ הש"ך דלענין אי חייב לצי"ש תליא בפלוגתא דסי' ש' סס"ב) (וע"ב דכאן כ"ע מודים דפטור:

(ז) עד שיבא אליהו. ומיירי אפי' אם השטר ביד א' מ"ט אין אותו שהשטר בידו נאמן שהוא בעל הר' במגו דלקוח:

(ח) הרשאה. וה"ה אם בשטר כתוב שאין א' יכול לגבות בלא הרשאה נמי דינא הכי ש"ך וע' ביאורים:

(ט) לא תבעו. היינו שטוענין שמא) (ואם א' טוען ברי וא' שמא מהימן בעל הבריא בל אם א' מת והיורשין טוענין שמא הוי כשניהם טוענין ברי:

(י) לכ"א. אחר שישבע כ"א:

(יא) פטור. וע' ביאורים מ"ש לחלק בין הך דהכא להך דסעי' א':

(יב) ויש אומרים. ובסי' ש' סתם הרב כסברא הראשונה:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון