דרישה/אורח חיים/תרד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישה אורח חיים תרד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"



דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאילו התענה תשיעי כו' ז"ל התוספות שם אהאי ברייתא כאילו התענה כלומר כמו שציוהו הקב"ה להתענות והתענה אבל השתא ודאי אסור להתענות דאמרינן בפסחים פ' אלו דברים מר בריה דרבינא כולי שתא הוי יתיב בתעניתא לבר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכיפורי וסבר לה כר"ע דאי כר"י לית ליה האי דרשה (פי' שמוקים האי קרא ועניתם בא' לחודש לתוס' מחול על הקודש) ובהכי ניחא הא דלא קאמר התם הכל מודים בערב י"כ דבעינן נמי לכם כדקאמר התם אעצרת עכ"ל ומזה תימא על מ"ש רמ"א בש"ע דבעי"כ אין מתענין תענית חלום ובי"ד דפורים מתענין דהא מצינו מר בר רב אשי השוה אותם והתוס' כתבו דהא דהתענה כל השנה י"ל אם נקרה לו תענית חלום דאל"כ לא היה לו להתענות שבת וי"ט וכמ"ש בסי' תרל"ט ואפילו נאמר דמר בריה דרבינא לא מיירי בתענית חלום אלא שהתענה שזה היה עונג שלו. וכמ"ש לעיל בסי' רפ"ח שר"י החסיד התענה בשבת מטעם שהאכילה היה צער לו אבל עצרת ופורים ועי"כ היה אוכל מטעם שחייב' התורה בפירוש לאכול ולשתות בהם אבל מתענית חלום לא מיירי בהן מר בריה דרבינא ואפשר דמודה דמתענין א"כ ק' דכ"ש דיש להתענות בעי"כ דהא מצינו כאן דפליג ר' ישמעאל אהך דרשה ולא מצינו דפליג אמצות שמחת פורים וגם שמעתי אומרים בשם מור"י דאין מתענין תענית חלום בי"ד דפורים שוב מצאתי שכ"כ מהר"י סג"ל ד' מ"ו ע"ב דשם השוה דין עי"כ ושבועות ופורים דאין להתענות בהן תענית חלום מההיא דמר בריה דרבינא ע"ש ואין לחלק ולומר דשאני עי"כ דקי"ל כר' חייא דלמדו מקרא וא"כ אכילתו הוא דאורייתא משא"כ סעודת פורים שאינה דאורייתא אלא מדברי קבלה דשבת וי"ט יוכיח שהוא דאורייתא ואפ"ה מתענין בהם ואפשר לחלק ולומר דשאני שבת וי"ט דעיקר צוויים לישראל לא בשביל אכילה ושתייה נתנו משא"כ בפורים ועי"כ צוויים הוא אכילה ושתייה וזה דאורייתא וזה מדברי קבלה ובלאו קושיא הנ"ל צריכין לחלק למר בר רב אשי מה"ט בין שבת לפורים וערב יום כיפור:

ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

ולטובתם כו' וא"ת כיון שהתענית לטובת ישראל צוה אותו א"כ למה חייב כרת להאוכל די היה שלא ימחלו לו עונותיו וי"ל כיון שרוב ישראל מתענין וחפיצים בתענית א"כ בדין שיחיד הרוצה לצאת מן הכלל יתחייב כרת כי חוטא אחד מאבד טובה הרבה וגורם לכל ישראל תקלה וזהו דוגמא מ"ש בע"י פרש' נצבים בעונש יחיד העובר על כרת התורה ע"י שדברי פי חכם חן:


מעבר לתחילת הדף
·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.