אליה רבה/אורח חיים/תרד

אליה רבה ‏ אורח חיים תרד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] מעלה וכו'. בגמרא מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי, והאריך הבית יוסף ואחרונים וכנסת הגדולה כתב בדרך צחות שמעתי כאילו התענה תשיעי שהוא תשעה באב, ועשירי שהוא יום כיפור, עד כאן. ובספר אמרכל מצאתי תשיעי תשעה באב, ועשירי עשרה בטבת, עד כאן, וצריך עיון. ובשבלי הלקט כתב שמפני שאוכל יפה בערב יום כיפור וביום כיפור מתענה קשה לו עינוי יותר ועיין סימן תר"ח:

ב

[ב] ואפילו תענית חלום וכו'. משמע אף שרוצה להחמיר ולהתענות עד סעודה מפסקת אסור, דלא דמי לערב תשעה באב סימן תקנ"ב סעיף י"א דכאן אכילה עצמו במקום עינוי וכן פסק בשל"ה ודלא כמגן אברהם, ובסימן תקכ"ט כתבתי הרבה מזה. דיני אבילות כגון ישיבת קרקע נוהגין בערב יום כיפור עד שתחשך דאין בו מעלה, אלא שמצוה לאכול בו, מגן אברהם סוף סימן תר"ו. כתב של"ה הנוהגים שלא לאכול בשר ופירות ויין חוץ מיום טוב מותר בערב יום כיפור גם בלילה שלפניו אכן במקום שנוהגים להרבות בסליחות כמו בערב ראש השנה אסור בלילה, עד כאן. ובמקום דמותר דוקא אחר צאת הכוכבים אבל קודם זה אף שהתפללו ערבית אסור כיון שנופלין במנחה שלפניו, מגן אברהם. ומי שנדר אסור אף בלילה שם:

ג

[ג] [לבוש] לא באשמורת וכו'. באליהו זוטא הוכחתי דבמנחה שלפני ערב יום כיפור אומרים תחנון, דאם לא כן פשיטא דאין אומרים באשמורת והוא הדין שאומרים צדקתך צדק בשבת שובה אף שחל ערב יום כיפור ביום ראשון, וכן בכללי מנהגים כתב שנופלין בערב יום כיפור בערב שלפניה והכי נוהגין ולאפוקי ממורה אחת שנכשל בזה:

ד

[ד] [לבוש] וביש מקומות וכו'. וכן הוא מנהגינו, ובמנחה אף שחל יום כיפור בשבת אין אומרים דלא גרע ממנחה דערב שבת שובה דאינו אומרו:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.