דרישה/אורח חיים/תקיח

דרישה ‏ אורח חיים תקיח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מתחילין בערמת התבן שהוא מוכן כו' וכתב ב"י ז"ל דלשון רבינו במה שכתוב ברישא שהוא מוכן כו' אינו מדוקדק ונדחק לפרשו ולתקנו ולעד"נ דס"ל לרבינו דמודה ר"ש בערימת התבן כשאוצרין אותו לבהמה שהוא מוקצה לזמן ארוך ואסור משום דהוי כגרוגרות וצמוקין ולא שרי ר"ש אלא דבר שמוכן לשניהם לבהמה ולהסקה כגון שמונח במקום שנסתפקים לשניהם ולכך דייק רבינו וכתב ברישא שהוא מוכן משום דקשיא ליה ברישא דתני מתתילין בערימה דמשמע אפי' שאצרו לזמן ארוך וא"כ לא אתיא כמאן דאפי' לר"ש אסור כמו שפירשתי לזה כתב מפני שהוא מוכן ר"ל לר"ש גם להסקה או בתיבנא סריא לרבנן דלא סגי בהכי מדפריך בגמרא אליבא דרבנן תבנא סריא הא חזו לטינא כו' מיירי כגון דאית ביה קוצים ור"ל למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה דלכל חד מינייהו במוכן דידיה ומתחילין כדמפרש ואזיל ונראה שגם לזה נתכוין רבינו בסיפא שכתב אבל לא בעצים שבמוקצה שהן מוקצים והו"מ למימר אבל לא בעצים שבמוקצה ותו לא כלשון המשנה אלא ע"כ צ"ל דגם בסיפא דקתני אבל לא עצים היה קשה לו דאתיא דלא כמאן כיון דסתם עצים עומדים להסקה ואפי' לר' יודא שרי לכך כתב שהם מוקצים ר"ל למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה דלכל חד מנייהו במוקצה דידיה אין מתחילין וכדמפרש ואזיל ומה שתמה על רבינו מאי בא ללמדינו במ"ש שזה תלוי בשינוי דעת הפוסקים כו' דדבר פשוט הוא דלר"ש מתחילין בערימה אע"פ שאינו עומד להסקה כו' ונדחק גם בזה ליישב דבריו ולעד"נ דשפיר יש נפקותא לענין דינא כיון דמסיק בגמרא הב"ע דאית ביה קוצים ולפום פשיטותא דגמרא משמע דגם לר"ש צריך הכנה זו כיון דמסיק בפשיטות הכי לכך אשמעי' רבינו דלר"י צריך לאוקמי הכי ולא לר"ש ולמר כדאית ליה וה"ה בארזי ושוחי דוקא לר"ש קא"ל הכי ולא לר"י אע"ג דקאמר סתמא הכא במאי עסקינן וזהו הטעם רבינו שהאריך לבאר ולומר דלר"ש מפורש הכי ולר"י הכי וק"ל:

ב

בית שאינו טוח בטיט כו' ולא אמרינן מוקצין הן כיון שאין בפחיתתו אלא איסור דרבנן משמע דס"ל הלכתא כרבנן דר"מ דפליגי בפ' המביא והביאו ב"י וצ"ע דלעיל בסימן שצ"ו כתב רבינו ז"ל ונתן עירובו במגדל ונעל לפניו ואבד המפתח אם הוא של לבנים מסודרים אלו על אלו בלא טיט בי"ט הוי עירוב וכתב ב"י שהוא משנה בפרק בכל מערבין ואוקמיה רב ושמואל במגדל של לבנים ור"מ כו' ומשמע ליה דמדאוקמוה כר"מ הכי קי"ל עכ"ל ב"י הרי בהדיא דסובר רבינו הלכתא כר"מ. לכן נלע"ד דמ"ש רבינו בסי' של"ז אם הוא של אבנים סדרים כו' מפני שיכול לסותרו כו' לאו משום דס"ל כר"מ וכאוקימתא קמייתא אלא אפי' אליבא דרבנן דפליגי אדר"מ קאמר דעירובו עירוב והטעם כיון דמיירי באוירא דליבנא דליכא בסתירתה אלא איסור דרבנן ואנן קי"ל כרבי דאמר כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות ומש"ה הוי עירובו עירוב אפי' לרבנן. וא"ל א"כ למה מוקי בגמרא כר' מאיר כיון דמצי לאוקמי אפי' כרבנן וכמו שפירשתי כבר הקשו בתוס' שם כיוצא בזה ותירצו דניחא לאוקמה כרבנן דפליגי עליה כו' ע"ש אבל אנן דקי"ל כר' דבר ברור הוא דאף בלא ההיא אוקימתא הוי דינא דעירובו עירוב ולא קי"ל כההיא אוקימתא דמוקי כר' מאיר ולא כמ"ש ב"י בסי' שצ"ז דס"ל לרבינו שהלכה כר"מ ונראה נמי מדבריו שכתב דסבר רבינו כו' משמע אבל רי"ף שלא הביא אלא אוקימתא בתרייתא דמוקי בשל עץ כו' פליג אמ"ש רבינו באוירא דליבני דהוי עירובו עירוב. ולפי מה שפירשתי א"ש די"ל דאף על גב שהרי"ף לא הביא אוקימתא דרב ושמואל דמוקי כר' מאיר ולא סביר כההיא אוקימתא מ"מ גבי אוירא דלובני סובר כרבינו דעירובו הוי עירוב מטעם שכתבתי כיון דקי"ל כר' ומ"ה לא הצריך רי"ף להביא דין זה כיון דכבר כתב גבי פלוגתא דרבי ורבנן ממילא הוי ג"כ הכא דינא הכי והרא"ש שהביא ג"כ אוקימתא קמייתא לאו משום דס"ל הלכה כר"מ הביאה אלא משום מילי אחרינא דכתב שם הרא"ש דנ"מ לפי ההיא אוקימתא הביאה וק"ל. ב"י הביא דברי מרדכי בשם ריב"א דטלטול מוקצה שהוא לצורך אוכל נפש מותר לטלטלו כדי לקחת אוכל כו' ותמה עליו ב"י דא"כ למה לא התירו לשחוט לכתחלה כדי לכסות באפר שהוסק והניחו בצ"ע ולעד"נ דל"ד כלל דשאני הכא גבי אוירא דליבני דשרי לפותחו משום דהוי כמו ששובר אגוז או שקדים בשביל האוכל שבהם דשרי משא"כ גבי בהמה לשחוט ועוד יש לחלק שאני גבי אוירא דליבני דהוי צורך אוכל נפש ממש אבל גבי בהמה דאכתי לא הוי אוכל והוו כמו מכשירי אוכל נפש לכך לא התירו. ב"י הביא בד"ה בית שאינו כו' דברי רבינו ירוחם שכתב עומד אדם על המוקצה מעי"ט ואומר מכאן כו' וכתב שהוא מדתנן בפרק המביא ר"א אומר עומד אדם על המוקצה כו' אומר מכאן אני נוטל וחכמים אומרים עד שירשום כו' ותמה עליו למה פסק הלכה כר"א במקום שחולקין עליו רבים ותירץ דמשמע ליה לרבינו ירוחם דקם ליה ר"א כב"ה כו' וע"ש והוא כנגד התוס' והרמב"ם ב"י ולעד"נ דלא צריך לאוקמי דברי רבינו ירוחם כנגד התוס' אלא ס"ל לרבינו ירוחם דפלוגתא דר"א ורבנן הוא ביש ברירה ור"א סבירא ליה יש ברירה ורבנן סברי אין ברירה ולפי מאי דקי"ל דבדרבנן יש ברירה הוי הלכתא כר"א לכך פסק רבינו ירוחם כר"א זה נראה ברור בעיני ותמה אני על ב"י דלא פי' דברי רבינו ירוחם כן כיון דאליבא דרמב"ם פי' הוא עצמו כך בסמוך. ומ"ש ישוב על דברי רבינו ירוחם דס"ל דר"א קם כבית הילל כו' אע"ג דב"ה סברי דלא סגי לה במכאן אני נוטל למחר עד דאמר זה וזה אני נוטל וכמ"ש הכלבו בסמוך וא"כ מאי אייתי ראייה מבית הילל מ"מ נראה דהכי מייתי ראייה דב"ה לא הצריכו לרשום ואע"ג דהצריכו לומר זה וזה כו' י"ל דווקא התם גבי בעלי חיים הוצרכו דמוקצה דבעלי חיים עדיף ומחמירין בהו או מטעם דילמא יראה שכחושים הם וישבקם וכמו שכתב אחר כך אבל גבי פירות אין חילוק בין אומר זה וזה או אמר מכאן אני נוטל ושפיר קם ר' אליעזר כבית הלל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.