דרישה/אורח חיים/תכט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תכט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
חק יעקב
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שונה הלכות
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
ישועות יעקב
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שואלין בהלכות פסח וכו' והא דתניא בפרק בני העיר משה תיקן לישראל שיהיו שואלין ודורשין הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג היינו לדרוש בטעמים שבעבורם נצטוו במועד ההוא וגם דברים שאסור או מותר לעשות בי"ט אבל צריך להודיע לעם ל' יום קודם פסח כדי שיהיה להם שהות רב לטחינת החיטים והגעלת כלים וביעור חמץ דאלו בפסח לית להו תקנתא אי לא עבדי להו כהלכתייהו קודם הפסח משא"כ בשאר מועדים עיין בב"י שהאריך בזה ועוד בתירוצים אחרים ע"ש:

ב[עריכה]

מפני שבאחד בניסן הוקם כו' ז"ל ב"י ונראה דה"פ דמסכת סופרים אין מתענין בכל חודש ניסן מאחר שבאחד בו הוקם המשכן ובי"ב שאחריו הקריבו הנשיאים כו' עכ'"ל משמע מדברי ב"י דהנשיאים התחילו להקריב ביום ב' להקמתו דאף אם בזאת יש לתרץ דמ"ש ב"י ובי"ב שאחריו אינו ר"ל אחר יום ראשון אלא אחר הקמתו ור"ל בכללו גם יום ראשון שהיה אחרי הקמת המשכן ובו הקריב נחשון ע"כ אין דעת הב"י כן דהא כתב מיד אחר זה ז"ל ועוד דא"כ לית לן שלא להתענות אלא באלו י"ג ימים בלבד כו' עד לכך נראה דמטעם אותן י"ג ימים כו' מדכייל י"ג אהדדי מכלל דפשוט שלא להתענות בהן מהטעם שנכתב בדברי רבינו ורבינו לא הזכיר אלא הקמת המשכן והקרבת נשיאים ש"מ שבי"ב שאחריו דוקא קאמר והיינו י"ג ימים בניסן. ותימא הלא איתא בסדר עולם ומייתי לה במסכת שבת פ' ר"ע דף פ"ז ע"ב שיום שמיני למילואים הוא היה ר"ח ניסן ונטל עשר עטרות וקא חשיב ומונה ראשון למעשה בראשית ראשון לנשיאים כו' ופירש"י לנשיאים לחנוכת הבית שנחשון בר"ח הקריב וכן פירש"י בפרשת שמיני בפסוק ואת שעיר החטאת דרש דרש משה וגו' וסדר עולם מייתי נמי רש"י שם בריש הפרשה. והא דכתב הטור ביום ראשון הוקם המשכן כדי לאשמועינן אימתי התחילו להקריב דהא מיד שהוקם התחילו שהרי חנכו המזבח והא דלא מתענין בי"ג בניסן או משום דרובו יצא בקדושה או משום לפניהם ולאחריהם או משום דא"ח שלהם היה ותדע דאל"כ למה לא נקט יום ראשון היה ר"ח ובשביל זה אין מתענין ואף הב"י בא לדקדק מכח האי קושיא שרבינו לא בא ללמד טעם למה אין מתענין בהנך ימים אלא ליתן טעם אכל חודש ומש"ה קדשו עוד קדושה זו דהוקם בו המשכן וכיון שנעשה בו קדושה מרובה מש"ה אין מתענין בו כל החודש וזהו דוחק:

ג[עריכה]

ותלמידים מתענין בו כו' כבר כתבתי בפרישה לשון ב"י דהיינו לבני א"י שאין עושין פסח רק ז' ימים כו' אבל ק' לפירושו איך מתענין באסרו חג והוא בעצמו כתב עד אחר אסרו חג ובפרק לולב וערבה יליף לאסרו חג מקרא וצ"ע ועיין ב"י. וז"ל מסכת סופרים שם והתלמידים מתענין ב"ה מפני חילול השם ומפני כבוד ההיכל שנשרף בד"א בצנעא אבל להזכיר בציבור אסור עד שיעבור ניסן עכ"ל א"כ לפי זה לא קשה מידי שלא הזכיר אלא ב' וה' גם לא חזר ואמר ג' ימים ודו"ק:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.