דרישה/אבן העזר/קכז

דרישה ‏ אבן העזר קכז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בגט (שאין בו זמן כתב ריב"ש סימן קי"ז עיקר הזמן שתקנו חכמים בגיטין אלא כמה בחדש וכמה לבריאת עולם אבל כמה בשבוע לא תקנו ולכן אם לא כתב כמה בשבת כשר ועיין בשלחן ערוך בסוף סימן זה כ"פ):

ב

ופסק רבינו יצחק וז"ל אשר"י בגיטין דף ק' ע"ב הא דכותבין גט לאיש אע"ג שאין אשתו עמו ולא חיישינן שמא כתב ליתן בניסן ולא נתנו עד תשרי משום דלא שכיח דכתב גט קודם הנתינה דלא מקדים איניש פורענותיה לנפשיה ואחר הכתיבה נותנו מיד לידה או ליד שליח לקבלה או מוסרו ליד השליח להוליך לה ואז הוי כמו גיטין הבאים ממדינת הים דאית להו קלא לפי שיש קול להליכת השליח ולביאתו ומידע ידעי זמן המסירה ולפי טעם זה אי אתרמי הכא שלא נמסר ביום שנכתב תו לא מתכשר האי גיטא אם לא על ידי שליח להולכה דאית ליה קלא דאם היה הבעל נותנו לאשה לית ליה קלא ואתי למטרף לקוחות שלא כדין מיום שנכתב עכ"ל והשתא א"ש מה שכתב רבינו שאם הוה מוסרו מידו לידה היה פסול כו' משמע שזה הדין ידוע הוא היינו משום שאין כותבין שטר ללוה אלא אם כן המלוה עמו דשמא כתב ליתן בניסן כו':

ג

ואין נראה כן מדברי הרמב"ם שכתב הרי כו' וכתב בית יוסף ודברי רבינו תמוהין וכו' עיין בב"י עד אע"ג דמימסרן לכו מילי בשילי עכ"ל והאריך עוד בראיות ולכן נראה שרבינו מפרש דברי הרמב"ם כמ"ש בפרישה ולק"מ ומ"ו תירץ וז"ל מהר"י קאר"ו כתב שטעה המחבר ואני אומר שדעתו בזה שהרמב"ם כתב דינו בסתמא ואיירי בכל ענין אפי' בענין שלא ינתן הגט ביום הכתיבה אלא ישלח לידה ויגיע לה אחר כמה ימים וא"כ מאחר שיהיה בע"כ מוקדם וצריכין אנו למסמך אעידי מסירה ולומר דקלא אית ליה אם כן מוטב היה שהיה להם ניכתוב משעת מסירה ממה שנכתב זמן הכתיבה שאין מכוון לה זמן אימתי לא המסירה ולא הכתיבה שהן עיקרי הגט אלא ודאי סבירא ליה להרמב"ם דדוקא גבי גיטין הבאין ממדינת הים שאי איפשר בענין אחר הכשיר בהקדמה ולא בענין אחר ואין הטעם תלוי בשליח ומשום קלא וק"ל עכ"ל פירוש לדבריו אי ס"ד דהרמב"ם ס"ל כר"י דאין קפידא בהקדמת כתיבה וחתימה לנתינה א"כ ודאי הרמב"ם נמי איירי בכה"ג דאפ"ה אם לא יתנו הגט בו ביום וגם יסלקוהו לידה על ידי שליח אפ"ה יכתבו יום הכתיבה וקשה דטפי ה"ל לכתוב יום המסירה אלא ודאי ס"ל שאיפשר לאחר הנתינה מיום הכתיבה וא"כ הרמב"ם נמי לא איירי דוקא אלא בענין זה שנותנין הגט ביום שחוזרין וכותבין ולא הוצרך לפרש שבכל מקום הדין שכתב כן אם לא בששולחין ממ"ה דהתירו וק"ל ובק"ש הארכתי בביאור זה בע"א ע"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.