דרישה/אבן העזר/קטו

דרישה ‏ אבן העזר קטו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הנודרת ואינה מקיימת וכן אם עברה על השבועה או על החרם כ' המרדכי דמוציאה בלא כתובה וכ"כ רבינו בס"ס זה בשם הרא"ש ובתשוב' הרשב"א כתב שאם היא הביאה עדים שגם הוא עובר על נדרים ושבועה וחרם לא אבדה כתובה אף אם היא עוברת (דטעם דיוצאות משום דבעון נדרים בנים מתים והא האי גברא לא בעי בני אמנם אם היא עוברת על דת בדברים אחרים יכול להוציאה הואיל ואינו עובר באותו עון תשובת מיימון ועיין בכתבי מהרא"י סימן ס"ח כ"פ) ב"י ורמ"א:

ב

וכן המקללת אביו בפניו ז"ל המשנה מקללת יולדיו בפניו ובגמרא אמר רב יודא אמר שמואל במקללת יולדיו בפני מולידיו ופירש"י כלומר בפניו דמתני' לא תימא בפניו ממש אלא אפילו מקללת אביו בפני בנו של בעל והרמב"ם בפכ"ד לא כתב אלא מקללת אבי בעלה בפני בעלה וכתב ב"י ולפי דבריו אתא שמואל לאשמועינן דלא תימא דבפניו דמתניתין היינו בפני יולדיו עצמן כלומר שמקללת חמיה בפניו ממש אלא בפניו דבעל קאמר ומש"ה תנא אבל שלא בפני הבעל אע"פ שהוא בפני חמיה עצמו לא עכ"ל וע"ד זה אפשר לפרש נמי דברי רבינו ומ"ש וכן המקללת אביו בפניו רצה לומר שמקללת חמיה בפני עצמו או "בפני "בנו רצה לומר בפני בעלה ולשון הגמרא נקט דקאמר במקללת יולדיו בפני מולידיו דלהרמב"ם ר"ל בנו דחמיה ודעת הרמב"ם שפירש כן נראה דהוא ע"פ גירסת הרי"ף והרא"ש דל"ג בגמרא וסימניך אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי אלא גרסי' ומולדתך אשר הולדת אחריהם וגו' וכמו ששם ר"ל אב ובנו כן מ"ש במקללת יולדיו בפני מולידיו נמי ר"ל שמקללת חמיה בפני בנו שהוא בעלה ומ"ש בגמרא דמקללת לסבא באפי בריה ג"כ ר"ל שמקללת חמיה בפני בנו שהוא בעלה ובחידושי דהמדיר הארכתי וק"ל:

ג

(שהתרה בה תחלה וא"צ התראה בשעת מעשה כמו בדיני נפשות אלא שהתרו בה שאם תעשה תפסיד כתובתך ויוציאנה בהכי סגי רשב"א סימן תתס"ז כ"פ):

ד

אבל משום לזות שפתים ובסימן קע"ח לקמן כתב סתם יוציא ויתן כתובה ותירץ ב"י דבסימן קע"ח מיירי בשתקה היא ומש"ה יש עליו להוציאה בלא טעמא דלזות שפתים עכ"ל (וע"ל סימן ו') וע"ל סימן קע"ח דשם כתבתי בשם מ"ו דט"ס הוא מה שכתב שם והיא שותקת והביא ראיה לדבריו ע"ש ועפ"ר מה שכתבתי בשם מ"ו: (או אחד מקרוביו שהוא מאמינם כו' ובמקום שאינו יכול לגרש בלא רשות האשה אינו נאמן לומר שמאמין לדברי עד א' דחיישינן שמא עיניו נתן באחרת וכופין אותה לקיים עונתה רשב"א סימן רל"ז אבל היכא דאיכא עדים שעוברת על דת יוכל לגרש בע"כ דכה"ג לא גזר ר"ג מוהר"ם כ"פ):

ה

אבל מדברי אחר כו' והטעם כתב ב"י משום דבראה כו' עד דלאו כלום הוא ובכסף משנה מסיים בה ודייק רבינו לכתוב אם השביעה ולא כתב צריכה לישבע מפני שהטוען על ש"ח פרעתיך אומרים לו זיל שלים ואם טוען ישבע לי שלא פרעתיו אז אומרים לו שישבע עכ"ל ועיין בח"מ בסימן פ"ה (ובסימן פ"ב) ששם כתב רבינו כמה דיעות דיכול להשביע את הנתבע על פי עד אחד ויש חולקין בדבר ולדברי הב"י דעת הרמב"ם כדעת החולקין. וזהו דוחק דהא מסיק שם הטור שהרא"ש הסכים לסברת האומרים שמשבעינן ע"פ עד אחד וכ"פ שם בש"ע ושם כ' ג"כ שכ"כ הרי"ף ומסתמא גם דעת הרמב"ם כדעת הרי"ף רבו. וז"ל מ"ו אינו יכול להשביעה אלא ע"י גלגול בספרים שלנו כתוב אבל בדבר אחר אינו יכול להשביעה כו' וכן הביאו בסמ"ג והיינו בטענה אחרת וע"כ הקשה המ"מ מ"ש טענה זו מטענה אחרת גם פירש לשם שאם יש אחד שפשוט הוא שמשביעין אותה להכחיש את העד. וא"כ לפי הגירסא שלנו צריך לפרש אבל לא כששמע מפי אחד ואינו מעיד בב"ד (וכ"כ רבינו חילוק זה בשם הראב"ד שם בס"ס ע"ה בין אם העד לפנינו והעיד בב"ד או לא ע"ש) ואם כן מאחר שלא ראה בעצמו אינו אלא טענת שמא וק"ל עכ"ל אבל לפי מ"ש בפרישה בשם ב"י משמע אפילו העיד בב"ד אינה נשבעת כיון שהוא בעצמו לא ראה ה"ל כאילו טוען ואומר שמא פרעתיך וז"א וכמ"ש:

ו

אסורה לו בזמן הזה עפ"ר מ"ש בשם מ"ו ועיין בה"ה בפכ"ד דאישות שמתרץ שם עוד בע"א (וז"ל ואפשר שנגרר אחר לישנא דגמרא דאמר לא לימא איניש לאינשי ביתיה בזמן הזה אל תסתרי עם איש פלוני דלמא קי"ל כרבי יוסי בר יודא דאמר קינוי על פי עצמו וליכא השתא מי סוטה למבדקה כ"פ): אשת ראובן שהמירה דעתי נוטה שלא הפסידה נדונייתה דהיינו מה שהכניסה לו ונ"מ שלה אף על גב דרב נטרונאי גאון כתב יכול בעלה לעכב עליה מליטול כתובתה ואף כל מה שנתן לה יטול ממנה וכן אם קדם בעל בנכסים זכה שכל הקודם בהם זוכה אמנם רש"י פסק דמומר יורש אביו וכן פירש ריב"א דמומר יורש אביו וכן כתב בא"ז בשם ראבי"ה וכן כתב בסמ"ג בהלכות נחלות דמשמע שיורש קרוביו אפילו היתה ביד אחרים ואם כן קל וחומר שנוטל מה שהוא של עצמו ולא יזכה בו אחר עד כאן מהר"ם מ"ץ:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.