דרישה/אבן העזר/כא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png כא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
בית שמואל
חלקת מחוקק
פתחי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם
ערוך השולחן


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

והמסתכל אפילו באצבע וכו'. ע' בב"י מ"ש בשם א"ח על שם ה"ר יונה:

ב[עריכה]

אלא שראוי לעשות כן. ע' בב"י מה שהשיג הראב"ד ע"ז וה"ה כ' על דברי הראב"ד שאין זו השגה לפי שצורבא מרבנן אפילו נסתכל בה ובדקה פ"א לא יכירה אם יחליפוהו לפי שאינו רגיל להסתכל בצורת הנשים אבל ע"ה יכירה בפעם אחד אילו היה אסור להסתכל כדי לבודקה לא היו אומרים לע"ה עמוד וחטא כדי שיזכה חבירך עכ"ל וז"ל רמ"א י"א דאין לנהוג אפילו עם אשתו בדברים של חבה כגון לעיין ברישא אחר כינים בפני אחרים עכ"ל ונלע"ד שלמד כן ממ"ש הר"ן ס"פ ח"ה על הא דגרסינן ר' בנאה הוה מציין וכו' ע' בד"מ שהעתיקו. ונלע"ד דדוקא לשכב בחיקה כההוא מעשה הוא דאסור אבל לעיין ברישא כשהוא יושב אפשר דליכא מאן דפליג וע' בתשובת רשב"א סי' אלף קע"ח דמשמע דאפילו לעיין ברישא לחוד הוי מדברים המביאין לידי חיבה שמדמהו ליציקה על הידים והצעת המטה ע"ש וז"ל רמ"א וי"א דכל שאינו עושה דרך חיבה מותר לכך נהגו להקל בדברים אלו. ואסור להשתמש כו' גמרא ותוס' קדושין (פא:) והביאו הב"י ע"ש:

ג[עריכה]

אפי' ליצוק. כתב המרדכי בשם הר"ש בר ברוך והביאו בהג"א אע"ג שאין משתמשין וכו' ע' בב"י שהביאו ותמה עליו ע"ש. וצ"ע דלכאורה גם מדברי רבינו משמע דמותר. כיון דדברים של שירות ושימוש מותר כמ"ש הרמב"ם ורבינו. א"כ למה לא ישמש במרחץ השפחות לשפשף אותו על גופו להסיר לכלוך וצואה ודברים המזוהמים ממנו. דידוע דדברים כאלו אינן עושין אשתו לבד. כ"א גם עבדו. וכיון דמותר לשמשו במרחץ לשפשפו להסיר דרך הלכלוך דרך שירות ג"כ מותר אגב לרחוץ פניו ורגליו דהרי הדבר ניכר דמזה לשירות ושימוש ג"ז לשימוש ולא משום אהבה וחבה עושה לו זה. וזהו שדקדק רבינו וכתב באיזה שימוש אמרו ברחיצת פניו ידיו ורגליו כו'. דמשמע דוקא שימוש חיבה כזה המביא לידי תאוה הוא דאסור. ולא שימוש אחר שהוא של עבדות. וזהו נמי שסיים רבינו וכ' דהטעם של איסור הוא דדברים האלו אינו עושה לו אלא אשתו. וידוע דזהו דוקא כשאינו במרחץ. אבל כשהוא במרחץ אין עושה לו אשתו אלא עבדו עושה בתורת שירות ושמוש, וזה נלע"ד ברור:

ד[עריכה]

אבל מותר. ז"ל מור"ש ולפ"ז נהגו היתר באיגרת שלומים שלנו שפורטין האשה ואף על פי כן נהגו להחמיר שלא להזכירה בשמה עכ"ל ונראה דאין ראיה מכאן להתיר לכתוב לאיש שידרוש בשלום אשה דלשון זה משמע דהכותב מבקש מהאיש שיגיד לאשתו איך שהכותב דורש בשלומה ומזה לא איירי כאן אלא מיירי ששואל את האיש על שלום אשתו ולא שיגיד לאשתו בשמו דבר (וכמו שעשו המלאכים גבי אברהם ששאלו לו איה שרה וגומר. כ"פ):


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.