גליוני הש"ס/תענית/יא/א

גליוני הש"ס תענית יא א

דף י"א ע"א

אסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון. נ"ב עיין שו"ת שפטים ישרים סי' פ' גדר שני רעבון ומש"ש דאם יצרו גובר עליו הרבה מאוד וחושש מעון חמור יותר מותר לשמש פ"א בחודש ע"ש ראייתו ויש עוד סמך מגמ' יבמות מ"ד א' כי היכי דנמטיי' עונה בחודש וע"ע שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' ל' עש"ה:

וקורות ביתו ורהיטי גגו. ל' השאלתות פ' האזינו:

כל היושב בתענית נקרא חוטא. נ"ב עיין אריכות בשו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתס"א ועיין שו"ת הר"י מגא"ש סי' קפ"ז כ' גם בנודר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין דאיסורא דאוריתא עביד ועומד בכל יום באיסור תורה במה שמצער נפשו וצריך לשאול על נדרו מיד עש"ה ועיין שו"ת הרשב"א ח"ג סי' שי"ט דכ' שם ג"כ דהיתיר איסור בשר ויין שאסר האוסר על עצמו חשוב דבר מצוה להתיר גם בעל דעת רבים ואך דשם הי' הנידון בעוסק בתורה וחשבו מצוה מפאת שאין המסגף עצמו יכול לעמוד על התורה ועל הסברא וכדאמרי' כאן בר בי רב דיתיב בתעניתא כו' ע"ש ועכ"ז סיים שם דהכל לפי טבעו של בני אדם יש אוכל פת במלח ומתעדן כדניאל וחבריו שאמרו ויתנו לנו מן הזרעונים ונהי' טובים ויש מתמוגגים כשאינן יושבין על סיר הבשר וכל אחד עושה לפי כח שימצא בטבעו עכ"ל:

ולשמואל הא איקרי קדוש ההוא אגידול פרע קאי. נ"ב בס' ראשית חכמה שער התשובה פ"ד הביא גמ' זאת בזה"ל ולשמואל הא איקרי קדוש ההוא דמדכי נפשי':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף