גליוני הש"ס/שבת/צד/ב
גליוני הש"ס 
שבת צד ב
ההוא שכבא כו'. נ"ב עיין שו"ת הרד"ך בית כ"ב ד"ה וכן נראה התם מדברי הרמב"ם ז"ל כו':
ר' ששת אמר פטור השתא מיהת הא איתה לטומאה. נ"ב עיין מאירי יומא ל"ד ב' שכ' כל הקוצץ את הנגע כו' או שתולש סימני טומאה כו' עובר בלאו שנא' השמר בנגע הצרעת אפילו לא הועילו מעשיו להתגלגל בהן מטומאה לטהרה ומ"מ אינו לוקה בלאו זה עד שיועילו מעשיו עכ"ל ולפי"ז הא דר' ששת אמר פטור היינו רק ממלקות אבל בלאו איתי' ואולם גוף הדבר צ"ע דמנא לן הא ודוחק לומר דר"נ ור' ששת תרוייהו ס"ל כאביי דכ"מ כו' מהני ואי לא אהני מעשיו לא לקי ומש"ה בעו אהני מעשיו למלקות:
הנוטל צפרניו כו'. נ"ב בס' יראים סי' ק"ב כ' דהוא תולדה דקוצר ותולדה דגוזז לר"א מה"ת ולרבנן מדרבנן ע"ש ולפי"ז לר"א חייב ב' חטאות ולרבנן נמי יוחשב ב' שבותין דחמירי מחד שבות לכמה דברים ומהם דגם בבין השמשות אסורין כנודע דברי הרע"ב בעירובין:
תוד"ה אבל בכלי כ' היינו לר"ן כו'. נ"ב האריכו בזה הראשונים אי בעי' בגזיזה שיהי' צריך לדבר הנגזז וכן בעניין אי שייכא מלאכת גזיזה בתולש שטר מבעל חי לאחר מיתתו ועיין רש"י ביצה ל"ד א' ד"ה ואין גוזזין אותם במספרים עש"ה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |