גליוני הש"ס/שבת/סט/ב
גליוני הש"ס 
שבת סט ב
רבא אמר מיתה במקום כרת עומדת. נ"ב כעין זה בסנהדרין י' א' רבא אמר מלקות במקום מיתה עומדת ועיין ספר בכור שור יומא נ"ג א' דלאו דווקא מיתה דתרומה כ"א כל מיתה ביד"ש במקום כרת עומדת לרבא וע"ש שכ' דהיכא דשגג במיתה והזיד בלאו פטור ממיתה רק לרבא אליבא דר' יוחנן אבל לאביי ור"ל חייב מיתה עש"ה:
הי' מהלך בדרך כו'. נ"ב עיין ספר קרבן חגיגה סי' ל"ח:
מונה ששה ימים ומשמר יום אחד. נ"ב עיין ספר מגיד משרים לב"י תחלת פרשת משפטים דמתבאר מדבריו דאין זה מעניין ספק לבד רק אצל האינו יודע נעשה דבר עצמיי דשביעי ששובת בו הוא בעצם השבת שלו וכזה מה שע"ע יוצא בשנה השביעית הוא ג"כ עניין שמיטה אלא דהיא שמיטה שלו בפרטיותו כשמיטת הכלל בשביעית לשנות היובל עש"ה וכזה מבואר גם בשו"ת הרדב"ז ח"א סי' ע"ו בארוכה דהך דכאן הוא דבר עצמיי עש"ה ואולם מש"ש תדע שאחר שהגיע ליישוב וידע שטעה ועשה מלאכה בשבת אינו חייב לא חטאת ולא אשם ולא וידוי כו' צ"ע דמה שייכות קרבן כאן הרי אין כאן שגגת עביר' וקרבן הרי אין בא רק על השוגג וע"ע ס' משנת חכמים למהר"ם חאגיז ז"ל אות תקמ"ג עש"ה:
ודילמא מאתמול שבת הוי, וכתי' והכינו חול מכין לשבת ואין שבת מכין לחול. נ"ב ל' הבה"ג פ"ו מה' שבת ונ' דאינו מפרש כפירש"י דק' באמת אפירש"י דהיתיר העשי' כו' משום פ"נ דא"כ מאי כללא כייל דבכל יום עושה לו כדי פרנסתו והל"ל דצריך להתענות כל שביכולתו ואח"כ יעשה כדי כו' וכן כסדר וגם ק' במ"ש רש"י דנמצא מחלל שלא לפ"נ דמה החילוק בין אם עושה יום שלפניו עבור יום הבא מעשותו ביומו והרי שניהם ספיקי שבת בשוה ודו"ק ועוד נ' דיותר הי' ראוי שישמר יום אחד לגמרי ויעשה ביום שלפניו ב' פרנסות דהשתא אפשר דמיתרמי ליה עכ"פ יום שבת לשימור משא"כ בעשותו בכל יום כדי פרנסה הרי וודאי מחלל שבת ואי דבעשותו ביום שלפניו ב' פרנסות יש לחוש דילמא יום ההוא שבת ובו חילול כפול יש לנו לומר בזה מעין הואיל ואישתרי כיון דסוף סוף צריך לעשות בו פרנסה אחת עכ"פ ודו"ק ואין עניין לכאן דברי המכילתא פ' ויקהל דבנאנס לחלל מקצת שבת אסור לחלל שאריתו ע"ש ודו"ק ועיין דוגמתו יבמות צ"ח ב' כל חד וחד כו' דילמא מתרמיא ליה כו' ע"ש וע"כ פי' הבה"ג דקושית הגמ' דאם יעשה בכל יום כדי פרנסה הרי לא יהי' כאן עבירת איסור הכנה כלל משא"כ אם ישמור יום אחד ויעשה מלפניו ב' פרנסות א"כ שמא הוא שבת ועובר בו אאיסור הכנה לחול ואיסור הכנה הרי אין כאן הכרח כלל שמותר וע"כ שפיר אסור ודו"ק:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |