גליוני הש"ס/קידושין/ע/א

גליוני הש"ס קידושין ע א

דף ע' ע"א

כל הנושא כו'. נ"ב בשאלתות פ' וארא אי' כל הנושא אשה לשום ממון היכא דלא מהגנא ליה הויין ליה בנים שאינן מהוגנים כו' ועיין בש"ע אה"ע סי' ב' סעי' א' ע"ש בנושאי כלים ובס' בית הלל וחידוש שלא הביאו דברי השאלתות:

והקב"ה רוצעו. נ"ב לפירש"י יוקשה דהל"ל והקב"ה מכהו דאין בזכרוני לכאורה שיהי' מכות נקרא בל' רציעה בגמ' ולולי פירש"י הי' אפשר לומר דהכונה רציעה ממש כרציעת עבד עברי ונלמד מכאן טעם לרציעת ע"ע שהוא על אמרו אהבתי את אדוני ואת אשתי דהיא שפחה כנענית [דבאופן אחר אינו נרצע, עיין לעיל כ"א ב'] והיא אשה שאינה הוגנת וודאי:

ההוא גברא דמנהרדעא דעל לבי מטבחיא כו' אמרו ליה נטר עד דשקיל לשמעי' דר' יהודה כו'. נ"ב דבר זה שהטבחים היו מקדימין לתת לשמעי' דת"ח הוזכר גם בב"ב כ"ב א' דכי הוי אזיל לבי טבחי כו' אמר להן לטבחי אנא שקילנא בישרא מקמי' שמעי' דרבא דאנא עדיפנא מיני':

כיון שנתמנה אדם פרנס כו' אסור בעשיית מלאכה בפני ג' כו'. נ"ב עיין שו"ת חות יאיר סי' ר"ה מה שדן על מה שת"ח וגדולי הדור מטפלין בעצמן בעשיית סוכה ברה"ר ובשאיבת מים דרך רה"ר למצת מצוה כו' וחידוש שלא הביא כלל גמ' דכאן וע"ע שבת קכ"ז א' וליטעמיך רבי בדנפשי' עימר ע"ש ברש"י ותוס' ועיין ב"מ ק"ח א' דרבנן לאו בני מיפק באוכלוזא נינהו ע"ש ועיין ירושלמי סנהדרין פרק ב' הלכה ו' דאם אין להאדם מי שישמשנו ויעשה מלאכתו עבורו אזי אסור לו לקבל התמנות הפרנסות והדיינות ע"ש דאמר מי נפק חמה ר' חנינה בר סיסי מפצע קיסין כו' עד אין לא הוה לך מאן דמשמשיך לא מקבלה עלך מתמנייא:

קטנה היא בפירוש אמר שמואל אין משתמשין באשה כלל בין גדולה בין קטנה. נ"ב דוגמת ל' זה בנדה ס"ו א' א"ל אימר דאמר רבא בגדולה כו' אבל בקטנה כו' מי אמר א"ל בפירוש אמר רבא לא שנא גדולה ולא שנא קטנה וע"ע ל' בפירוש אמר שמואל ב"ב קנ"א א' וגוף הלשון בפירוש אמר מקורו מל' משנה ערלה פ"א מ"ז א"ר יהושע שמעתי בפירוש כו':

רש"י ד"ה אליהו כותב כ' דא"כ מקמי דהוי אתי מאן כפתי'. נ"ב עמ"ש בגליון חולין ס' א' בשם בעה"ת עה"ת:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף