גליוני הש"ס/פסחים/נה/א

גליוני הש"ס פסחים נה א

דף נ"ה ע"א

מעיקרא תנא מנהגא ולבסוף תנא איסורא. נ"ב פי' דמנהג לא מיקרי איסור וכזה ע"ז י"ד ב' למימרא דאיסורא ליכא מנהגא הוא דאיכא וביבמות י"ג ב' אמינא לך אנא איסורא ואת אמרת לי מנהגא כו' ועיין חולין צ"ב ב' דקרינן שם למנהג איסור דרבנן וכן בע"ז י"ד ב' שם משמע ג"כ דמנהג לא קיל מאיסור רק מה שאינו נקרא איסור היינו משום דאיסור הוא בכל מקום ואילו מנהג הוא רק היכא דנהוג עש"ה בגמ' אבל היכי דנהוג הוא איסור שפיר מפני המנהג ואולם בתוס' שם כ"ב ב' ד"ה ורמינהי ושם כ"ג א' ד"ה רבינא מבואר דאפי' במקום המנהג לאיסור מ"מ לא חשוב איסור רק מנהג עש"ה ועיין מה שהארכתי בענייני מנהגות בגליון ר"ה ט"ו ב' ולעיל נ' ב' וכבר קצרו שם היריעות מהכיל וע"ע ירושלמי יבמות פ"ח ה"א אם קיבלו עליהן הרי יפה ואם לאו הכל כמנהג המדינה ע"ש דהוא שם מידי דאיסורא ותלי ליה במנהג ועיין הגהות אשיר"י ב"מ פ' השוכר את הפועלים בהג"ה ראשונה מש"ש דהולכין אחר המנהג בדיני ממונות והבא לשנות המנהג כו' ע"ש כמה דינים ומש"ש דאין נאמן לטעון נגד המנהג ואפי' במגו ע' פאה פ"ח מ"ב אינן נאמנין אלא על דבר שבני אדם נוהגין כן ובמשנה שאחרי' נאמנין על החטין ואין נאמנין לא על הקמח ולא על הפת ובר"ש שם דאין נאמן במיגו דאי בעי אמר חטין ניתן לי ועשיתיו קמח ופת דכיון דאין הדרך לחלקן קמח ופת הוי כמו מיגו במקום עדים עש"ה ומש"ש עוד בהגהות אשיר"י אבל אם טוען שנאנסו ולא עשו המנהג לזה תפיסה מהניא עכ"ל דבר זה מקורו מגמ' כתובות ט"ז ב' זימנין דתפסה מאתים ואמרה אנא בתולה הואי והאי דלא עברו קמאי אתנוסי הוא דאיתניסו וע"ש בתוס' ועיין עוד תוס' ב"ב ב' א' ד"ה בגויל ומ"ש בגליון שם:

רש"י ד"ה וסבר ר' יהודה מותר כ' דקאמר בני יהודה מתירין. נ"ב נ' פירושו דר' יהודה הי' מיהודה וראי' לזה מש"ס כתובות ז' ב' מברכין ברכת חתנים בבית חתנים ר' יהודה אומר אף בבית האירוסין מברכין אותה אמר אביי וביהודה שנו מפני שמתייחד עמה ומוכח דר' יהודה הי' מיהודה ושנה דין זה דאף בבית האירוסין כו' לאנשי מקומו וע"כ לא הוצרך לפרש הך דביהודה שנו וע"ע כתובות י"ב א' א"ר יהודה ביהודה בראשונה היו מייחדין את החתן כו' וע"ע יבמות מ"א א' ר' יהודה אומר כו' והארוסות ינשאו חוץ מן הארוסות שביהודה מפני שלבו גס בה ומוכח דר' יהודה הי' מיהודה וע"כ ידע מנהגיהם וע"כ כיון שהי' משם מסתמא גם הוא ס"ל כדעתם דאל"כ הי' מוחה בם ויל"ע עוד בזה במנחות ק"ד א' ר' יהודה מוריינא דבי נשיאה הוי ומוכח דדר במקומו של רבי ואין להאריך:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף