שיחה:בבלי/פסחים/נה/א
תנא קולי קולי קתני[עריכה]
לשון הגמרא קשה, שהיה לה לומר תנא קולי קתני. והיה אפשר לבאר שכוונת הגמרא ליישב שלא תקשה שבמשנה משמע בשאר הבבות שאיירי אף בחומרות ולכן הדגישה הגמרא שאף בשאר הבבות לא נקט אלא קולי. אך בלשון רש"י (ד"ה תנא) משמע שאדרבה הגמרא מחדשת שכל הבבות חד תנא אמרינהו ובכולהו איירי בקולות ולא בחומרות וצ"ב לשם מה הוצרכה הגמרא להוסיף דבר זה. ש"ס יידן (שיחה) 00:28, 19 בינואר 2021 (IST)
כמה בטלני איכא בשוקא[עריכה]
סברא זו מובאת בגמרא לעיל (נא:) ושם לא נראה שהדבר תלוי במחלוקת תנאים זו או אחרת, ויש לדון ליישב הסוגיות האם באופנים מסויימים מודים חכמים לסברא זו ומתי. ש"ס יידן (שיחה) 00:58, 19 בינואר 2021 (IST)
הלילה בית שמאי אוסרים ובית הלל מתירין עד הנץ החמה[עריכה]
מחלוקת זו הובאה לעיל (ב:) למסקנא בין ראב"י ורבי יהודה ועיין שם בתוס' שלדעת ראב"י שדעתו כדעת בית שמאי ע"כ צריך לומר שהוא סובר שלא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה. ולכאורה יכלה הגמרא שם להביא את הברייתא ואת המשנה דידן ולהוכיח שע"כ ראב"י באומרו שעת האור כוונתו לעלות השחר שאל"כ דעתו כדעת בית שמאי ואם כן מוכח שאור היינו יום, והיתה צריכה הגמרא לדחות שראב"י ה"ק לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה כפי שמקשה הגמרא ומיישבת במקומות רבים, ויל"ע. ש"ס יידן (שיחה) 00:58, 19 בינואר 2021 (IST)
מה ראייה יהודה וגליל לכאן[עריכה]
יש להבין לשון "ראייה" הכתוב כאן. ש"ס יידן (שיחה) 01:19, 19 בינואר 2021 (IST)
מדקאמר ר' מאיר מנהגא מכלל דרבי יהודה איסורא קאמר[עריכה]
כלומר אין משמעות דברי רבי יהודה מורה על איסור אלא רק כיון שרבי מאיר נחלק עליו והוא דיבר להדיא על מנהג ע"כ שרבי יהודה כוונתו לאיסור, זו כוונת רש"י. ש"ס יידן (שיחה) 01:19, 19 בינואר 2021 (IST)
וסבר ר' יהודה ארבעה עשר מותר בעשיית מלאכה[עריכה]
צ"ב שמעמידה הגמרא הקושיא על דעת רבי יהודה הרי רבי יהודה כלל לא אמר כן אלא אמר שיש מקום שמותר ויש מקום שאסור, ואדרבה רק לשיטתו יש מקום שאסור מדינא ולא רק ממנהג, והגמרא נקטה כן רק מאחר שהקושיא היא מרבי יהודה לשיטתו אך אין הכי נמי שהקושיא קשה באופן כללי. ש"ס יידן (שיחה) 01:19, 19 בינואר 2021 (IST)
כל הרכבה שאינה קולטת[עריכה]
צ"ב מאי שייטא דהרכבה להכא, הלא זריעה עניין אחר לה מהרכבה ובפרט שהגמרא מקשה ומפרקת ויכלה ליישב בפשיטות שזריעה מחודשת לוקחת עוד יום אחד וכיו"ב. וצ"ע. ש"ס יידן (שיחה) 01:19, 19 בינואר 2021 (IST)
חד מקצת היום ככולו אמרינן[עריכה]
צ"ע מדוע חד מקצת היום אמרינן ומה שייך לומר כן לענין השרשה שלכאורה תלויה בזמן, ואם אכן יש השפעה על חילופי היממה מדוע לא נאמר תרי מקצת היום. ש"ס יידן (שיחה) 01:19, 19 בינואר 2021 (IST)
רבי מאיר אומר כל מלאכה כו'[עריכה]
יעויין להלן בגמרא שמבואר שאמר כן עד חצות לשיטת האוסרים בעשיית מלאכה, וקשה מדוע לא הזכיר מפורש שאומר כן עד חצות כדרך שפירשו חכמים בסיפא. ש"ס יידן (שיחה) 01:19, 19 בינואר 2021 (IST)
וביעקר הדבר מדוע התירו עד חצות יעויין להלן עמוד ב מה שכתבתי שם. ש"ס יידן (שיחה) 01:35, 19 בינואר 2021 (IST)
שם[עריכה]
יש לעיין אם אמר כן לשיטתו שכל האיסור עד חצות הוא משום מנהג, והאם לדעת רבי יהודה שהוא איסורא אכן לא יהיו התרים אלו? ש"ס יידן (שיחה) 01:35, 19 בינואר 2021 (IST)
אפילו צלצול קטן כו' מאי אפילו לאו אפי' הני דלצורך המועד כו'[עריכה]
צ"ב שמא אפילו פירושו אפילו אלו שקטנים הם ויגמור באותו היום וכדרך שאמרה המשנה אע"פ שיכול לגומרה. וצ"ל שאם כן היה לו לכתוב רק שמדובר בדבר קטן ולא לפרט את סוג הדבר וע"כ שכוונתו שהוא לצורך המועד או כיישוב הגמרא שהם זוטרי מאד עד שה"א שהתחלתן זו היא גמר מלאכתן. ש"ס יידן (שיחה) 01:19, 19 בינואר 2021 (IST)